גרוש שנה ועדיין שם...

שלום לכולם ,

אני מאוד אשמח לקבל מכם עצה טובה להמשך דרכי כי אני די מתוסכל.

התחלנו לצאת בגיל מאוד צעיר ( היא 18 ואני 20 ) וכפי שאני קורא כאן בפורום לעיתים האהבה נגמרת למרות הכל ולמרות שהשתדלתי לתת את המקסימום שלי לקשר ולבית ולמרות שנעשו נסיונות עדיין זה נכשל.ככל שהזמן חלף התחלנו להתפתח לכיוונים אחרים בעוד שאני נותרתי איש של משפחה שמחפש את אותה אחת פשוטה שנעניק האחד לשניה אושר אמיתי , שנהיה חברים אמיתיים , שיהיה לנו כייף יחד ,שנבנה משפחה ונהנה גם מלטייל יחד , לדבר... לבלות יחד ועם חברים בעוד שהיא היא פשוט ברחה לכיוונים אחרים : ידידים , חברות , מועדונים , יציאות עד השעות הקטנות של הלילה , פתחה עסק של בגדים, בזבוזים אין סופיים וכל זה בצורה די חדה שזה כאב והכעיס באותה נשימה.
להגיד שאני המלאך מיכאל לא אומר אבל אני יודע שנתתי הכי טוב לאישה הזו כדי שיצליח
ולא פעם זכיתי ממנה לאמרות שאני אדם מדהים ואבא למופת אבל היא לא שם יותר.
את האמת זה מאוד כואב אבל מה שיותר כואב וכאן הבעיה הוא שגרושתי יוצרת איתי קשר גם בעניינים שלא קשורים לבתנו באופן קורקטי ובגידול שלה , חינוכה ובריאותה וזה לא מאפשר לי להתקדם הלאה ואני פשוט צועד שמאל ימין שמאל במקום.( ענייני עבודה , בית , סתם לקטר על שלא קל לה , אס אם אסים סתמיים של מה נשמע ? )
אין לי מוטיבציה לתור אחרי קשר חדש וגם אם יצאתי עם כמה בחורות בסופו של יום זה נגמר במיטה וזה ממש לא מספק רק מתסכל יותר.
המשפחה והחברים מאשימים אותי שלא נתתי לה שיחת הבהרה על טיב היחסים ביננו אחרי הגט ולנתק אותה מהרגש והשכל כדי שאוכל להתפנות לזוגיות חדשה ומתאימה יותר אבל זה אני.
זה נורמלי להרגיש כך אחרי שנה ? , היא מתקדמת ואני חש תקוע , אני מאוד אשמח לקבל עצות מה לעשות ....
תודה
אייל