לב שבור

היי שירן,
מתוך דברייך ניתן באמת להתרשם שאת עוברת תקופה לא פשוטה , ולא קל לךב'פסק הזמן' שנכפה
למעשה עלייך.אני מאד מבינה לריגשותייך. עם זאת, אני חושבת שהצעד אותו יזם חברך הוא אמיץ וחשוב.זאת, מאחר ואם אתם אכן מעוניינים למסד את הקשר (או חושבים על כך), והתגלעו חיכוכים
חוזרים ונישנים ביניכם (אגב, מיגרעות אין רק לך- יש לכולנו...)חשוב מאוד שתנסו להבין את מקורן,
תשחחו ביניכם על דרכי הפיתרון האפשריים, ותגיעו להבנות כאלו שיתאימו לשניכם. לא ניתן ולא רצוי להתעלם מהקושי שהוא חווה כפי הנראה ביחסיו איתך (ושוב סביר להניח שגם לך מפריעים אי אלו דברים בו, וחשוב שתזהי אותם), יש 'לשים אותם על השולחן' ולהתעמת עימם.
הזמן שהוא לקח לעצמו לגיטימי, לעיתים כשמיתרחקים מעט הדברים בתבהרים ומתחדדים, ואין זה בהכרח מתוך כוונה לסיים את הקשר.החשוב הוא שאת תזמי שיחה בוגרת ופתוחה,לאחר שתחשבי עם עצמך על כל המערכת ומה ניתן לעשות כדי לשפר אותה.

בהצלחה לכם!
מיכל פאטל.

הוא לא רוצה לדבר, עד שהוא יחליט שהוא מוכן לדבר..
ובגלל זה אני לא יכולה ליזום שיחה בוגרת, מעבר לזה בכל הזמן שהיינו ביחד אמרתי לו תמיד שאם הוא לא יגיד לי מה מפריע לו, בין אם זה דברים שאני עושה , אומרת או מתנהגת אני לא אדע מה מפריע לו.
והוא אף פעם לא בא ואמר שמשהו מפריע לו, הוא שמר הכל בבטן עד "שהיה מתפוצץ".
לעומת זאת, כשהוא עשה משהו שהפריע לי , אני אמרתי לו. ותמיד התגובה שלו הייתה זהה: שאני מדברת שטויות, שאני תמיד חופרת לו, ושהוא בנאדם חופשי שיכול לעשות מה שהוא רוצה בלי לשתף אותי בחייו,
לדוגמא, כשהוא היה יוצא הוא היה חוזר ב7 בבוקר ולא רצה שאני אצא איתו, למרות ששאלתי אותו לפני שקבע עם חבריו אם הוא רוצה שנצא ביחד, לי הוא היה אומר שלא בא לו לצאת ואחרי שעתיים היה קובע עם חברים שלו. והערתי לו על זה אז הוא אמר שאני "חונקת" אותו ומנסה להשתלט עליו .
הוא אמר שאני תלותית (ואני ממש לא, כי אני אוהבת להיות עצמאית ולא רוצה להיות תלויה באף אחד) למה? כי אני לא רוצה לצאת עם חברות שלי לבד....
הוא נתן ונותן הרגשה שהוא רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
הוא לא מקבל את "הזוגיות" כביחד. לו יש את החיים שלו ולי יש את החיים שלי , ואין חיים משותפים
אני מקבלת את זה שלו יש את החיים שלו ולי יש את החיים שלי ותומכת בזה אבל מבחינתי יש לי גם את החיים איתו, ואצלו זה לא נראה כך, אחרי שהוא יסיים להיות עם חברים שלו, לדבר עם כל העולם, ולהיות במחשב. הוא יפנה לי חצי שעה לפני שאני עולה לישון, והוא מזמין אותי אליו כי הוא אוהב לישון איתי.
הוא לא מוכן לקבל שום דבר כי הוא בן אדם חופשי והוא לא חייב לשתף אותי בכלום....

היי שירן,
אני לגמרי מסכימה עימך שבזוגיות יש את ה'ביחד' בצד ה'לבד', ואין זה מצב מאוזן ומקובל כאשר הוא מקצה לך מעט מאוד מזמנו ודוחה כל נסיון שלך לשותפות ומעורבות הדדית.
מתוך דברייך ניתן להתרשם שבן זוגך אינו מבין/מקבל מהי משמעותה של זוגיות בוגרת ומערכת יחסים זוגית הדדית ומאוזנת.אם חשובה לו מערכת היחסים עימך, הוא יצטרך ללמוד זאת.....

ושוב בהצלחה לכם.
מיכל פאטל.

שלום אני נמצא בדיוק באותו מצב שבו נמצא חבר שלך אני בהפסקה עם חברה שלי שלמעשה הגורם לפרידה היה מתוך תחושה של לחץ מהבחורה וכל מיני צורת התנהגות שאני לא אהבתי ולא היה לי את האומץ להעיר לה על כך מכיוון שאני לא רוצה לפגוע דוגמא אחרת גם נושא סגנון הליבוש שהוא מאוד זרקני מבחנתי ,גרם לכך שאני הרגשתי באיזה שהוא אופן קצת נבוח ואפילו מתבייש כאשר היינו יוצאים יחד אני יודע שדברי לא קלים מבחנית הביקורת אך זה התחושה אני יודע בנוסף שאני לא מושלם ויש לי הרבה מה לשפר אך מבחנת חברה שלי אני בסדר גמור והיא גאה בי בכל סטואציה אפשרית , להבדיל ממך אני וחברתי יחד שנה וחצי וגורם הזמן הוא מאוד חושב מכיוון שככל שביחד כך הקשר מתחזק ויש הרבה חויות משותפות שיוצרים איחוד שקשה לנתק אותו וגם יש את גורם ההרגל וההפנמה של הקשר כך שלא רואים בצורה רחבה .
אני מבין ללבך בטח כך גם חברתי מרגישה : אני חושב כאשר מגיעים לנקודה שבה יש לאחד מבני הזוג תחושה של מועקה בקשר צריך להתעלות על הרגש כמה שזה קשה ולחשוב בצורה הגיונית מה קרה מה ניתן לשפר , האם זה אמיתי , פשוט לעשות ניתוח של הקשר כמה מכל ההבטים ולהגיע למסקנה אמיתי מתוך כנות הבנה וסימפטיה אחד לשני גם עם ההשלכות של שחיה כזו תהיה שלילית צריך לקבל בצורה חיובית מי כמונו יודע כמה זוגות שומרים כעסים בבטן שנים ומוצאים את הפורקן שמאוחר מדי שכבר הרכבת הגיעה לתחנה האחרונה ולא נשארו כרטסים ליעדים אחרים ואז המירמור והתסכול גדול יותר

אני מקווה גם בשבילך וכמובן גם בשבילי שבסוף הדבר הטוב והנכון יקרה

יובל

אני מבינה את מה שאתה עובר , אבל אני כן יודעת לקבל ביקורת או בכלל שרק יבוא ויגיד מה מפריע לו.
אני לא אומרת שאני ישתנה, כי בנאדם לא יכול להשתנות למרות שירצה. אבל אני מוכנה לנסות ולעדן דברים כדי שנוכל לחיות חיים משותפים, הרי לא נמצאים בזוגיות לבד, וגם לצד השני יש דעה משלו, וברגע שכל צד יעדן מעט את הרצונות והדרישות שלו הזוגיות תצליח. זאת דעתי בכל אופן.
אם הוא רק היה בא ואומר מה מפריע לו, הייתי יודעת. ברגע שהוא שומר הכל בבטן אני יוצאת מנקודת הנחה שהכל בסדר. ולכן חבל שהוא לא בא ואמר לי מה בליבו.

אם אתה אוהב את חברה שלך ואתה רואה איתה חיים משותפים, לפי דעתי אתה צריך לדבר איתה ולהגיד לה מה מפריע לך, אני בטוחה שאם היא אוהבת אותך היא תבין אותך!
הלוואי שהיה מי שיגיד לחבר שלי את זה..........