פעם בוגדת, תמיד בוגדת?

לפני שאתה נכנס לסרטים תנסה בדרך עקיפה להוציא ממנה מה היו אותם החוסרים בחיי הנישואין שלה שבגללם היא בגדה.
אגיד לך את האמת אני הייתי בורח.אבל זה רק אני.אצל כל אדם יש חוסרים בחיי הנישואין שלו/שלה. אין אישה מושלמת ואין בעל מושלם. השאלה היא אם בעלה היה איזה חתיכת דרעק או שהיא פשוט הרגישה שחוקה והחליטה לזרוק הכל לכל הרוחות ולקפוץ לזרועות מאהב. ואם זה בגלל שבעלה היה סתם זבל השאלה היא איפה המאהב? למה היא נפרדה ממנו? מה הוא היה בשבילה? מישהו בעל משמעות או ויברטור מהלך?
תצטרך לבדוק טוב טוב את הענינים האלה לפני שאתה מחליט מה לעשות. לא כל בגידה היא בלתי מוצדקת. למרות שאני בדעה שאם לא טוב אז צריך לפרק את החבילה.זה עדיף על בגידה.
טוב שאתה לא מאלה שחושבים" לי זה לא יקרה". " לי היא לא תעשה את זה". עדיף לבדוק קודם ואז להחליט לכאן או לכאן. תזכור שאתה לא ילד בן 17 ולמסד את הקשר זה לא לחודש חודשיים.
בהצלחה.

שלום לך דורי,
זה לא בהכרח מחייב שהיא תחזור על אותו דפוס התנהגות איתך. יחד עם זאת, ידוע בספרות המחקרית ובפרקטיקה הפרטית, כי במידה ואדם לא בדק עם עצמו ולא זיהה מהם ה'חלקים' שלו בפרידה,ולא למד כיצד להתמודד טוב יותר במערכת הזוגית הבאה, אזי עלולוים לשוב ולצוץ אותם דפוסי התנהגות בזוגיות הבאה והאדם ימצא עצמו באותו מילכוד שנית....
כלומר ,במקרה שלך, רצוי לבדוק עם חברתך, האם היא למדה לזהות את צרכיה, לבטא את תיסכוליה ולמלא את חסכיה בתוך הזוגיות בלי שתיזדקק 'להשלים חסכיה' מחוצה לה....

בהצלחה רבה!

שאתה יכול.
הבחורה הזאת משדרת אורות אדומים בוהקים.
אם כל "חסך" בנישואים, זו סיבה לעשות "השלמות" בחוץ ,אז זו תפישת עולם מאוד מסוכנת, ואם היא מספרת לך את זה, היא כבר מכינה לעצמה את ה"אליבי ",שאם וכאשר יקרה מה שיקרה ביניכם, שלא תוכל להגיד שהיא לא היתה ישרה וכנה איתך, ובעצם אתה אשם אם היא תבגוד בך, אני במקומך לא הייתי מתעלם מהעניין הזה.

כל מילה בסלע.

זה נשמע בעייתי, אפילו עצם זה שהיא סיפרה לך בכזו פתיחות , כאילו שזה נורמטיבי לבגוד אם יש בעיות בקשר. ! כשקשה אז בורחים. נשמע לי לא בריא כל התפישה שלה של מהות קשר. היא בעצם עושה איתך כרגע תיאום ציפיות ("אם יהיה לנו לא טוב בקשר אז אני יכולה ללכת עם מישהו אחר, ואתה גם לא בהכרח תדע.")
זה מה שהיא אומרת. אתה רק צריך להגיד אם אתה מאשר. .

שמע ממי שכבר היה בסיפור הזה! פעם בוגד/ת תמיד בוגד/ת! זה דפוס התנהגותי וכמה שהאדם מבוגר יותר, כך הדפוס הזה מושרש בו עמוק יותר. זהו מנגנון ההתמודדות שלהם עם החיים/הקשיים/הזוגיות וכו'.
כשאשתי בגדה בחבר שלה דאז איתי, חשבתי שזה בגלל שאותי היא אוהבת באמת...
חששתי קצת, אבל לא נתתי לזה לעצור אותי.
היא באמת התאפקה הרבה זמן - אבל בסוף זה התפרץ. עשה לעצמך טובה: שכח אותה, ותחסוך לעצמך הרבה כאב לב בהמשך הדרך.

היי טל משיטוט פה אני מבינה שאתה היית המאהב ואחכ הנבגד נכון? בחרת את אותה בוגדת, התחתנת איתה? לי יש בעיה היות והייתי במצבך השותפה הסמויה של אדם נשוי עד שסיימתי הכל עשיתי לעצמי מספיק נזק סיפרתי לאשתו וירדה לי אבן מהלב אבל אני תקועה עם המחשבה שפיספסתי את האביר על הסוס הלבן. יש לי אח גדול שמאוד ניסה להסביר לי שלבגוד זה אופי של אדם, בעיני זה ממש לא פיתרון- לא רק שזה לא פותר כלום זה רק מסבך והחרא צף ועולה שוב הלברוח הזה הוא דבילי בעיני. אני לא רוצה להגיע למצב שאולי בעתיד אני אבחר באותו נשוי ואז יקבל את הסטירה שאתה קיבלת. מה עשית כדי להשתחרר במחשבות שלך ממנה? חוץ מלהגיד לעצמך צדקתי? איך הצלחת להאמין לה בכלל? איך אוכל לצאת מההרגשה שפיספסתי פה את הקשר של חיי?
אני מאוד ישמח אם תגיב כי אני ממש ממש תקועה עם עצמי, אני עוד יותר המומה שאשתו של הבוגד לא זרקה אותו והכל בסדר הוא שם והם חיים בעושר ואושר- האם זו האמת? היא מאושרת? השאלה הזו של היא יותר טובה ממני כי היא שם עם נסיך חלומותיה משגעת אותי. אולי לך שחווה קצת כמוני יהיה משהו להגיד שישבור לי את קו המחשבה הזה. אין 1 מסביבי שאמר לי ההפך כדוגמת כן בעתיד כדאי לך להיות עם אדם כזה, או שאשתו לא יותר מוצלחת ממנו ואין לה טיפת כבוד עצמי והערכה עצמית. ברור לי שהוא לא עזב כי הוא אדם אגואיסט שלא קל לו לוותר על הנוחיות והבית שלו אני לא בטוחה שאהבה שם פורחת אחרת הוא לא היה בוגד. אבל אני שואלת את עצמי האם בכ"ז הם הצליחו לשקם והחיים חוזרים למסלולם? תודה וחג שמח

שלום מהורהרת.
קצת באיחור, אבל הנה אני מגיב. ראשית עלי להדגיש שלא ראיתי בעצמי "מאהב". כשהקשר ביני לבין גרושתי החל, היא אמנם הייתה בקשר עם מישהו אחר (ואף גרה איתו), אך מכיוון שהאמנתי באמת ובתמים שאותי היא אוהבת, ומכיוון שהחלטנו לא לשכב באותה התקופה, לא חשתי נקיפות מצפון.
מאוחר יותר, כשהייתי אני הנבגד, לא יכולתי להימנע מההשוואה המתבקשת להתחלה והאמנתי שאני משלם את המחיר על העוול שגרמתי לאדם אחר.
למעשה, לא בי האשם על כך שעזבה את החבר הקודם שלה לטובתי, כפי שהמאהב הנוכחי שלה אינו אשם בכך שעזבה אותי. הבחירה בשני המקרים הייתה שלה. מצחיק להיזכר בכך שבכל הזמן שהיינו יחד, ההיסטוריה הרומנטית שלה נותרה מעורפלת בשבילי. גם כי אני העדפתי לא לשאול, וגם כי היא העדיפה לא לספר. אך אני יודע שמגיל צעיר היא תמיד הייתה במערכת יחסים כזו או אחרת, והמעבר ביניהן נעשה בחפיפה.
זוהי הפתולוגיה שלה, זוהי דרך ההתמודדות שלה. אני מרשה לעצמי להניח שכך היא תנהג גם בעתיד, אלא אם יקרה משהו קיצוני שיגרום לה לשנות את דרכיה. אני בהחלט מקווה שזה מה שיקרה, מכיוון שאם לא כן, נגזר עליה שלא למצוא את האושר לעולם.
לגבי השאלות שלך, אנסה לענות בצורה הטובה ביותר שאוכל.
ראשית, כמו שהבנת מן הפיסקה הקודמת, גם אני מאמין שפעם בוגד- תמיד בוגד. איש איש מסיבותיו שלו. זה שהבחור שלך בחר שלא לעזוב את הבית, אינה אומרת בהכרח שהוא אגואיסט (אם כי ישנם שיקולי נוחות, שיקולים כלכליים וכן הלאה). יכול להיות שהוא באמת ובתמים אוהב את אשתו. רבים מן הבוגדים, גם כאן בפורום, מצהירים שהם אוהבים את בן/בת הזוג החוקי, ועדיין בוגדים.
לגבי אשתו, העובדה שקיבלה אותו בחזרה אינה אומרת שהיא חסרת כבוד והערכה עצמית. גם אני מאוד רציתי את אשתי בחזרה, גם כשידעתי את כל הפרטים הכי מלוכלכים. זה האינסטינקט הטבעי שלנו להיצמד למה שאנחנו מכירים. ובכלל, יכול להיות שכמו אצלי, הצד הנבגד לא הפסיק לאהוב את הצד הבוגד.
במערכת יחסים בין שני אנשים, במיוחד אם היא ארוכה, פעמים רבות רב הנסתר על הגלוי. לך, כמתבוננת מן הצד, אין את הפריבילגיה להניח הנחות לגבי מה מתרחש שם באמת, מכיוון שאת אינך חלק מן הדינמיקה הזוגית. לכן אין מה לייגע עצמך בתהיות כיצד יכול להיות שהם בכל זאת ביחד (האם משום כך סיפרת לאשתו? כדי לזרז את הפרידה ביניהם?). זוהי חשיבה הכחשתית, המסרבת לקבל את המציאות. מזכיר לי את התהייה שלי, כיצד ביכרה אשתי מערכת יחסים עם מי שלא התאים לה בכלל, על פני הנישואים הסבירים שהיו לה איתי.
האמת היא, שכמו במקרה שלי, כך גם במקרה שלך: זה לא משנה בכלל.
אני מציע לך לנסות להפסיק לחשוב על אהובך לשעבר, ועל אשתו ועל מה שביניהם (אני יודע שזה קל להגיד וקשה לעשות, אבל אין ברירה). במקום זה, נסי לרכז את מחשבותייך בעצמך. נסי לחשוב מה יגרום לך להיות מאושרת, וצאי להשיג את זה. כשתלמדי להיות מאושרת לבדך, או אז תגיע הזוגיות הטובה והנורמטיבית שאת מייחלת לה.

תודה על תשובתך, אני חייבת לומר לך שזה שסיפרתי ממש לא נעשה כדי שאותו נשוי יתגרש, בכלל בכלל לא. לי בניגוד אליו היה ויש מצפון אני לא יפרט לך כמה סבלתי מעצמי מהמצפון מהאשמה וכו אחכ ולאורך כל התקופה. כל מטרתי היה לנקות ולהתנקות. אני עדיין חושבת שהוא מניאק רציני וסטלן לא קטן וכו. עם כל מה שהוא סיפר לי אני ממש לא בטוחה שאם היה פנוי הייתי בוחרת להינשא לו. באיזה מקום זה לשים את הראש בתוך גיליוטינה ולחכות בשקט וסבלנות מתי היא תערוף לך את הראש, אז שאשתו תקריב את עצמה לא אני. אתה מפקפק לגביי היותו אגואיסט...אני לא ככ. אותו אדם אף פעם לאורך 4 שנים לא ככ דאג לגביי חציית קווים אדומים ואני תמיד סירבתי לכל הצעותיו והיו רבות כאלה. אספר לך שהוא "כבש" את היעד בדיוק כשאבא שלי נפטר הוא כנראה חשב שהוא עוזר לי להתאבל...ועשה מה שעשה והצליח מ השלא הצליח לו 4 שנים. חוכמה גדולה? לא לא חכם ולא כבוד גדול לבוא לאדם במצבי שסובל כואב מאוד ומתאבל- שיא הקלילות ומתוך מה? מתוך הבנה שכרגע התרסקו אצלי כל הקווים האדומים. מה הפלא? כל הסיפורים שלו היו מבלבלים מצד 1 יש לו חום ואהבה מאשתו אז מה חיפש אצלי? ועוד ביום הולדת שלו "ברח" ממנה אליי (פשוט הופיע בדלת שלי), לא יודעת תיכף תגיד שהוא לא שקרן. גם הוא אמר אני לא שחקן, חצי שנה הוא שיחק משחק מגעיל בלעבוד על אשתו וגם עליי כמה שהוא אוהב ולא יודע אם אוהב את אשתו מוכן לשינויים וכו...בולשיט הכל!
הגילוי- נתן לי את האמת אם הוא מרח אותי כמה חודשים אז לא עוד ואתה יודע מה לי לא מגיע לחיות ליד חרא כזה ואשתו כן היא מתאימה לו היא הרי תישאר שם לא משנה מה הוא יעשה עובדה שזה כך עם כל הכבוד לאהבה איפה השכל הישר זה כמו להגיד בעלי מכה אותי אבל אני אוהבת אותו ונשארת. אז זה מאוד מאוד כן קשור להערכה עצמית עם כל הקושי של לפרק משפחה אבל עדיף שישארו יחדו שניהם הרי למה להרוס עוד בחורה? מספיק הוא הרס, אני מקווה שהוא את הלקח שלו למד ולא יתפוס לו עוד איזה קורבן אישה צעירה ורווקה וינצל אותה ככה לצרכיו המיניים ויעבוד עליה רק שתמשיך להישאר שם לידו, ואתה טוען שהוא לא ככ אגואיסט? אז מה הוא כן? אזרח/ בעל/ אבא לתפארת? שניתן לו להדליק משואה לכבוד יום העצמאות? כף שופל של חרא נוזלי היייתי שופכת עליו לא יותר מזה.
אז תודה ושבוע טוב