מה עושים?

אני ובעלי נשואים כ 4 שנים ויש לנו ילד בן 2.8 שנינו הגענו כבר למצב של הרמת ידיםושנינו רוצים (חושבים מאוד בירצינות ) על גירושין שנינו מפחדים מהמעשה ( להיות לבד לא להצליח בהמשך לפגוע בילד...) אנחנו כבר הרבה זמן בירידה אך בחצי שנה האחרונה זה מחמיר ומחמיר ואנו מרגישים שבצורה זו אי אפשר לחיות כי לא טוב לנו וגם לא לבן שלנו בעלי רוצה להיות עצמאי וזה אומר שאנחנו צריכים ללכת לגור אצל אמא שלו (שיש לה דירת שלושה חדרים שאחד בשבילה והשני בשביל בתה והחתן) אני לא רוצה( בתחילת הנישואים גרנו שנתיים אצל הורים שלי) ועכשיו יש לנו פינה שמכרנו ואני רוצה ללכת לשכירות בעלי נגד אני לא יודעת מה לעשות לתת לו את הצאנס הזה ולסבול עוד שנה או לוותר עכשיו?
ומצד שני אם בעלי מתגמש והולך להיות שכיר מי אומר שבעוד 5 שנים הוא לא יאשים אותי שלא נתתי לו להתפתח ולהתקדם?
כשהכרנו היתה לנו זוגיות יפה וטובה שהרבה מימנה נעלם כנגד עינינו אנני יודעת מה לעשות אני מבולבלת כואבת וללא חשק ( בני מרגיש משהו אך לא הכול כי שנינו לא מדברים על זה לידו או אומרים לו משהו ) שנינו כשורים אליו והוא מקור של אושר בשילנו
בבקשה עיזרו