ברירת מחדל

שלום לך אנונימי,
מתוך מה שאתה כותב קשה לדעת מה קורה בזוגיות שלכם , מלבד העניין של השיגרה שאולי השתלט לכם על החיים ואתם לא מצליחים לצאת משם. אישתך לא חונקתוהיא על הכיפק אז איפה החוסר שלך בזוגיות? מה אתה צריך כ"כ מהזוגיות ואין לך? נסה להגיד זאת ולאבחן מה הייתה רוצה שיהיה ואין, תוכל לדבר איתה על זה ולנסות ליצור שיח בנושאים שבאמת חסרים לכל אחד מכם.

ממליצה להביע לייעוץ זוגי כדי לעבור את התהליך הזה בצורה מובנית שתוביל אתכם לפתרונות.

נחמת טיפשים,,,
את מה שאתה כותב כולם עושים, והמצב הולך ומידרדר, אין טעם להסתיר את העובדות , ולא פלא שהשוק מתמלא בעוד יועצים והסדנאות פורחות תחת כל עץ רענן,
אולי זה כתוצאה מהמזון המתועש, כפי שמאשימים את המזון הזה בקצב ההתפתחות של הנוער, וברצון לקיים יחסים מגיל מוקדם,
אולי בגלל שהותרה הרצועה וגירושים היום זה לא אות קלון ,
הצורך לעשות שינוי הוא בגנים, פעם אבותינו עבדו בעבודה קבועה והחזיקו מעמד עד הפנסיה, היום הכל מתחלף במהירות, הכל זה קרש קפיצה לעבודה הבאה, שכיר הופך לעצמאי בין יום, ועצמאי נהפך לשכיר בין לילה, יש אינטרנט,המידע זורם בשניות, ויש דחף להיות בתנועה מתמדת,
המצב הגיע עד כדי כך, שמי שנשאר בזוגיות הרבה זמן מסתכלים עליו עקום, מה הוא עושה איתה כ"כ הרבה זמן,,, תראו את הזוג הזה, נתקעו למאה שנה, היא בכלל לא מתאימה לו,,, הבחור הזה מכוער מה היא עושה איתו בכלל, מה היא לא רואה שהוא דפוק,,, ייגמר לו הכסף והופ היא בורחת,,, מסכנה חייבת לסבול בגלל הילדים,,, לא רציתי בכלל להתחתן איתו,,,
איפה שאתה לא מסתובב אנשים נמצאים בעיצומן של פרק ב' בחיים, ואיך שר ברי סחרוב כולנו עבדים של מישהו--- רצים לעונג הבא,,, לעונג הבא,,, !
יש לי הסבר מפורט מה גורם לכל זה אבל אין כאן המקום להאריך (ובראשי תיבות ואכמ"ל),
---
מה שאני מציע לך אדון אנונימי, שאם תכיר בעובדה שזה לא בשליטתך המלאה, ואת חייב להיעזר בגורם חיצוני, או חבר קרוב, וכשאתה תאפשר לו להוביל אותך--- תוכל לצלוח את התקופה הזו ולהיבנות ממנה,
ברגע שתפנים שאתה ואשתך זה יחידה אחת, וכל מה שחסר לך נמצא אצלה, וכל מה שהיא חסרה נמצא אצלך, כי מלכתחילה נולדנו חסרים, כדי להשלים זה את זו, רק אז תצליח לספק את הצרכים שאתה חושב שתוכל להשיג בחוץ,
צא ולמד משיטת אימגו של הסופר הרוויל הנדריקס "לבסוף מוצאים אהבה", שם תלמד מה זה עבודה בשניים,
ולבסוף חן חן לך על השנים הרבות ועל האהבה שטיפחת כל השנים, אתה ראוי להערצה, ואני מתכוון ברצינות, אתה צריך מישהו שיטפח לך על השכם ויעריץ אותך, זה נשמע ילדותי, אבל מי מאיתנו לא חייב את זה במינונים קטנים,

טוב אני לא מהמלומדים, אבל מלומדת בתחום הנסיון האישי
אני חוויתי בגידה מצד בעלי שהרגיש כנראה כמוך (לטענתו לא היה לו רע בנישואין והכל היה כרגיל) משעמום, משיגרה, מסקרנות (שהורגת אותנו לפעמים) והכל נראה שטוח
אשתך נשמעת סבבה ואתה נשמע אחלה גבר כמו שאומרים
אני אישית יודעת כמה חווית הבגידה היא קשה שמאוד קשה לחזור ממנה בחזרה
הפגיעה בבת הזוג היא קשה מנשוא, וגם אם תסתיר טוב טוב לדעתי "חרא תמיד צף" והיא תגלה ואז הבלאגן רק מתחיל, המון שברון לב, מצבי רוח משתנים ולצערי הכי מושפעים מהאווירה היא הילדים שנראה לי שהם חשובים לך ביותר
השאלה האם אתה אוהב את אישתך? אם כן שווה להילחם!!! אל תוותר לעצמך עד שלא מיצית הכל
תדברו על הכל, תחדשו אחד לשני, תגשימו פנטזיות אחד לשני, תעשו שינוי פנימי ואף חצוני שיביא אותכם למצב שאתם מתרגשים מחדש, תצאו לבד, תשתו, תצחקו, תשתטו, תעשו דברים ביחד בלי הילדים, תסתכל ותרגיש טוב טוב מה יש לך בידיים ואם שווה לך לאבד את זה בשביל בגידה, ריגוש רגעי, שתאמין לי הריגוש לא נשאר וגם הבגידה הופכת לשיגרה אז מה הלאה? לבגידה הבאה?
אילו מן חיים אתה מאחל לעצמך?
אני לא דתייה אבל מאמינה שהבוגדים בסופו של דבר סובלים לא פחות מהנבגדים
בעלי חזר והתעשת מהר יחסית, הבגידה כבר נעשתה, הוא היה חותך רגל כדי למחוק את הבגידה מהפרוטוקול, הוא מת שהכל יחזור לקדמותו, אבל אני מתקשה להמשיך הלאה וזה מעיב על הכל וכולם, לא מומלץ בעיניי, גם אני הרגשתי שגרה מטורפת וחוסר חשק לכלום, עדיין לא נפלתי לזרועות של אחר כי ידעתי שזה לא יביא לי אושר בחיים, אני אוהבת את בעלי והייתי צריכה לעשות יותר כדי לשנות את השיגרה, אני חלילה לא חושבת שאני אשמה בבגידה של בעלי אלא מוכיחה שיש דרכים אחרות לפתרון בעיות ולאו דווקא לבחור בדרך הלא כשרה והפוגעת כל כך
תחשוב על זה......אם יש אהבה......אין זו אגדה......
בטוחה שתצליח
מלי