גירושים

לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום
 
  • גירושים
    r
    15/05/2010

    שלום,אני גרוש מזה 6 חודשים יש לי ילד בן 4,הסדריי הראיה כוללים שינה פעם בשבוע ועוד 4 שעות
    וכל סוף שבוע שני.
    הוא מאוד חסר לי, אני מרגיש שזה לא מספיק לו וגם לא לי ומאוד קשה לי עם זה.
    בכלל עדיין קשה לי על כל מוסד הגירושין וסצינת ההכירויותף אי לי סבלנות להשקיע באף אחת כרגע ובכלל אני מרגיש כאילו אני תלוש ואין לי כל דרך או כיוון.
    אני משער שאת ההרגשה הזאת הרבה אנשים גרושים חווים.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה
    גירושים

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • תן לזמן לעשות את שלו

    נויה
    15/05/2010

    אני אמנם לא במצבך אבל מכירה מישהו שנמצא במצב דומה. כל מה שאוכל לומר לך שתן לזמן לעשות את שלו. נכון שעכשיו זה קשה וגם בהמשך יהיה קשה אבל תתרגל ויהיה לך עם הזמן קל יותר- ההתחלות תמיד קשות יותר כי לוקח זמן להסתגל למצב החדש.
    אני חושבת שאתה צריך לקחת את הזמן הזה ולא להלחיץ את עצמך בדייטים והיכרויות יחד עם ההסתגלות להסדרי הראיה עם הבן שלך. פשוט צעד אחרי צעד. קודם קח תקופת הסתגלות ואחר כך תתחיל לחשוב על מציאת בת זוג חדשה. אני לא יודעת כמה זמן היית נשוי- אני מעריכה שמס' שנים- אבל אני מאוד מבינה את ההרגשה המוזרה הזו של לחשוב אפילו על להיות עם בן/בת זוג חדש/ה. אני נשואה יותר מ-15 שנה וכשאני רק חושבת על להיות עם גבר אחר- זה נראה לי אפילו בלתי אפשרי- אחרי שהייתי עם גבר אחד כמעט 20 שנה... תתאר לעצמך.
    בקיצור- קח את הצעדים צעד אחר צעד ותן לעצמך זמן בלי לחץ. הדברים יבואו מעצמם כשתהיה מוכן- זו רק דעתי הלא מקצועית. בהצלחה רבה לך ומקווה שעזרתי ולו במעט.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום

  • גירושים

    מיכל פאטל
    15/05/2010

    שלום r

    התחושות הלא קלות שפוקדות אותך מאוד מובנות ואכן אופייניות לגרושים 'טריים'.זה טיבעי מאד שתשומת הלב שלך תהיה מרוכזת בתפקידך כאב ובכאב האישי של ההתמודדות עם האובדן של הזוגיות שהיתה והתא המשפחתי שאיננו כשהיה.
    תן לעצמך את הזמן לעבד את הפרידה , תהנה ככל שתוכל מה'ביחד' עם בנך, ותשתדל במשך זמן זה
    להכיר את עצמך יותר טוב.עצתי לך- נסה לברר לעצמך מה היה חלקך בפרידה .? מהי 'תרומתך'?
    מתוך ניסיון מצטבר, אנשים שמנצלים את הזמן לבדיקה עצמית, בין היתר, ומפיקים לקחים מהמערכת הקודמת, מה עשו לא טוב ? היכן שגו? הופכים את המשבר להזדמנות ללמידה והתפתחות אישית, ובכך משפרים את הסיכוי שלא יפלו במערכת היחסים הבאה לאותם ה'בורות'......

    בהצלחה!

    מיכל פאטל- יועצת זוגית ומשפחתית.

    * המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר
    לקביעת תור
    סגירה

    הוספת תגובה

     

    לקביעת תור או פניה אישית למומחה ללא פרסום בפורום


שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו