איך מספרים לילדים?

כפי שאת מבינה ואני מבין אישך בוגד בך על ימין ועל שמאל זה כל כך שקוף מבתיאור שנתת
לגבי ביתך.....לא נשארים במסגרת המשפחתית בכל מחיר, גשי איתה לפסיכולוג מתאים במגמה שיכין אותה לבאות, אל תתני לאישך לנוח על זרי הדפנה ולהתענג עם נשים אחרות תוך כדי מוסד נישואין איתך !!

לגבי בעלי, ברור שאין לי שום צל של ספק במה שקורה סביבי... היחסים התדרדרו והגעתו לקיצם. יחד עם זאת הכל מלווה בתחושה של אבל קשה, יש לי הרגשה של כאב תמידי. ברור לי מה עלי לעשות ומעבר לכך אני די בטוחה שאהיה מאושרת בסופו של דבר מחוץ למסגרת איתו. הוא לא היה תומך ומפרגן בשנה האחרונה, רק העיק וגרם לי לחוסר בטחון. הבת שלי חכמה מאוד ואין לי ספק שיהיו לה שאלות. משום מה אין לי אומץ לפתוח את הפה, להיות זאת שתקח ממנה את הבית החם עם שני הורים כפי שהיה עד היום. גם לבן שלי לא יהיה קל במיוחד שהוא קשור מאוד לאבא שלו. כאבא הוא נפלא, כבעל - פחות...
תודה על העצות, עודדת אותי במס' שורות בודדות....
(לאיזה מצב הגעתי... אני שואלת את עצמי?!?....)

הנפגעים האמיתיים של הפרידות הם תמיד ילדים, אבל אני לא בטוחה שטובת הילדים בית כעוס. אני מאד מאד ממליצה ללכת לפסיכולוגית שעושה סימולציות של שיחות כך שאתם יכולים "להתאמן" באיך לפגוע כמה שפחות. כל הכבוד לך שמה שעומדת לנגד עייניך הוא ילדייך כי יש נטיה לפעמים לחשוב רק על עצמנו ופגיעותינו. אני יכולה להבטיח לך שיש המון הורים שכן עושים את זה. בהצלחה גדולה ממני.

גל שלום,
בואי נתחיל בשאלה הבסיסית יותר, האם קיבלת החלטה שאת מתגרשת? אם כן אז הילדים הם אכן אנשים שצריכים להתחשב בהם אבל לא בכך שלא תפרדו אלא בדרך שאתם תעשו זאת. הפורום לא מספיק ספציפי כדי להתייחס לילדים שלך ולאמירה המאוד משמעותית של הבת שלך ואכן צריך להתייחס לאמירה הזאת ולטפל בה באופן רציני ולכן אני ציעה לך לפנות לטיפול משפחתי או לאנשי מקצוע שעובדים עם ילדים כדי להציא את ההחלטה שלכם לפועל עם פגיעה מינימלית בילדים.
בהצלחה,

שלום גל
שמי מאיה, אני סטודנטית ליעוץ, וכבת להורים גרושים חשתי צורך לענות על שאלתך,
נשמע מדברייך שאת מאוד כואבת. אין ספק שגרושים זו חוויה קשה גם אם יודעים שזו הדרך היחידה והנכונה.
את פוחדת לפגוע בילדים, ובמיוחד לאור מה שבתך אמרה. חשוב שלפני שאת מספרת לילדים, תעברי תהליך עם עצמך, תחזקי את עצמך, תאמיני שמה שאת עושה הוא הכי נכון, לא רק לך אלא גם לילדים.אני מאמינה שהתקופה שקדמה להחלטה להתגרש הייתה תקופה לא קלה לילדים, שבה הם הרגישו את המתחים בינכים, את הריבים, גם אם ניסיתים להסתיר מהם, ילדים מרגישים. ולכן באיזשהוא מקום, לאחר שתעבור תקופת ההתסגלות שלא תהייה פשוטה, והחים יחזרו לשגרה גם הילדים יוכלו לחוות שקט ובטחון, מה שאין להם כרגע. אין ספק שזה שה לבשר לילדים שהחיים שלהם עומדים להשתנות ושאבא ואמא מתגרשים, אך הדרך בה הם יקבלו זאת תלוייה בדרך בה אתם תעבירו להם את זה. אם תצליחו למצוא את הכוחות להתעלות על הרגשות הטעונים ביניכים, לפחות על יד הילדים ובמיוחד כשאתם מספרם להם את זה, לתת להם תחושה שאתם עדיין משפחה, לנסות לגבות אחד את השני, ולנסות ליצור אוירה אופטימית בשיחה, לדבר עם בטחון. אמרת שאת כרגע מרישה תחושה של פחד וחוסר וודאות. תחושות אלו הן מאוד מובנות, אך ממש חשוב להשתדל לשדר לילדים בטחון. לא לצייר להם תמונה ורודה שלא תואמת את המציאות אך כן לתת להם את התחושה שיש כאן אנשים בוגרים שיודעים מה הם עושים.
אפשר כן לנסות לפרק את זה לפרטים יותר קטנים כדי שזה לא יראה משהוא גדול ומבהיל, למשל, יהיו לכם שני בתים, יהיו לכם צעצועים בשני בתים, אתם תמשיכו ללכת עם אבא לחוג... וכו...וכמובן לחזור ולהדגיש כמה שאתם אוהבים אותם, ולהכיל את התגובות שלהם. לא להבהל מהבכי, מהזעם. לחבק, ולשדר תחושת בטחון. חשוב שתאמיני בילדייך שהם מסוגלים להסתגל ולהתמודד ושאת עושה בשבילהם את הדבר הנכון ביותר.
אני יכולה לומר לך מנסיוני, שבזמנו הגרושים של הורי היו הדבר הכי מפחיד, ונראו כמו סוף העולם, אך בדיעבד זה הדבר הכי טוב שקרה, מאחר שלחיות עם הפחד כל הזמן שרק לא יתחיל עכשיו ריב בין ההורים זה מתיש ומפחיד לא פחות מהתמודדות חדשה. היום הורי בזוגיות חדשה ואני ממש שמחה שטוב להם.
שיהיה לך המון בהצלחה!
מאיה