האם לקום וללכת?

אני מבין לליבך. המצב לא פשוט. אבל רגע לפני שאת מכריעה לכאן או לכאן תנסי לחשוב.
את בטוחה שהמאהב שלך הוא גם בן זוג טוב?
תראי. כל המאהבים הם אנשים מדהימים אבל אני מבטיח לך שמעטים מהם גם הופכים להיות בני זוג טובים. זה לא בעיה להשאיר את הצרות בבית ,לבוא אחרי מקלחת ,לשיר סרנדות למאהבת. הבעיה מתחילה אחרי שהם ממסדים את הקשר עם המאהבת. ואז פתאום מתברר שהאדון הוא לא שונה בהרבה מהבעל. ואז את צריכה לחיות עם אותה הגברת בשינוי האדרת ועם העובדה שפגעת בבעלך, ומעל לכל בילדים שלך.אני לא יודע אם את שומעת אבל יש לא מעט סיפורים על מאהבים שאכזבו, על מאהבים שגרמו לאישה להתגרש ואז התאדו,על מאהבים שנטשו את המאהבת כשהרומן התגלה ונעלמו.
תבדקי אם האהבה שלך לא נובעת מהעובדה שכשהיכרת אותו היית במצוקה והוא פשוט היה שם כדי להרים אותך על הרגליים.
אני באמת לא שופט. אולי בעלך באמת לא האיש הנכון בשבילך. אולי אפילו המאהב שלך בחור מדהים.
כל שאני מציע לך זה שתבדקי עם עצמך את כל מה שכתבתי לך. לטובתך ולטובת כולם.

תודה אסף. זאת בדיוק הבעייה, שאני לא במצב שאני יכולה לבדוק את זה. לפחות לא את החיים שנכונים לי עם הבחור בו התאהבתי. אני סומכת עליו במליון אחוז שיהיה שם אחרי שאתגרש ויעשה הכל בשבילי ובשביל הילדים. אני פשוט יודעת את זה. וגם אני שמעתי על הרבה סיפורים של גברים שהתאיידו או נטשו, זה לא המקרה אצלי. בוודאות.
הוא בעל קריירה רצינית, בחור מסודר מבחינה כלכלית שמוכן להעניק לי ולידים שלי את כל מה שיש לו. כל כך קשה לי לוותר על זה, מה גם שאני לא עוזבת חיי נישואים שהם טובים מבחינתי.

איך בודקים את זה? איך אדע שאני עושה את הדבר הנכון?

האמת? אין לי דרך להציע לך מלבד להגיד לך להשתמש באינטואיציה הנשית שלך. אם את כל כך בוטחת בו אז יכול להיות שהוא באמת בסדר אבל זה עדיין לא מעיד על היותו בן זוג טוב. יכול להיות שיש בו המון דברים שאת לא יודעת מהם ,מתוקף היותו מאהב, שיתגלו לך במהלך החיים איתו ויפריעו לך ואז בעצם מה עשית בזה? תביאי בחשבון שכל הנישואין התחילו באהבה גדולה. מי מבטיח לך שהוא ימשיך להיות מדהים לאורך זמן? הוא הורס כאן משפחה . מי מבטיח שהוא לא יתרגל אלייך במשך הזמן ושוב תאהב במישהי אחרת?
בטוח שמיצית את כל האפשרויות עם בעלך? אל תשכחי שאת מרחיקה מהילדים את האבא שלהם. זה שיקול מכריע אצל המון נשים לא מאושרות אם להתגרש או לא. זה גם שיקול מכריע אצל המון גברים אם שווה לההתגרש ולחיות רחוק מהילדים. הטלטלה שזה גורם להם משאירה את חותמה באישיות שלהם.תהיי בטוחה בזה.
מצטער להגיד לך רוני אבל יש גם פן מרגיז בסיפור שלך. אם היה לך כל כך רע למה לא התגרשת למען עצמך? למה זה תמיד למען איזה מאהב מדהים? זה שנשארת למרות שהיה לך רע מצטייר עכשיו כניצול ציני של בעלך עד שהגיע המושיע.
אל תתפלאי אם בעלך ירגיש מרומה. יש בזה משהו.
אבל תעזבי. אמרתי שאני לא אשפוט אז. אני לא שופט. סתם מביע דעה לא כל כך סימפטית.

טוב אז ככה אני גדולה מימך למעלה מ17 שנים לא הייתי שם במקום שלך ,אבל יותר גרוע את הולכת לעשות לעצמך.
1. הילדים שלך צריכים אבא אמתי , ואם יש כזה כמו שכתבת תקריבי למענם את היכולת לאהבת אמת גם במחיר אהובך
2. בטח התחתנת עם בעלך כי אהבת אותו , מה קרה? תחזירי בעניי רוחך את מה שראית קודם תחפשי מה יש , ולא מה אין
3. מאהב זה זמני, ומחר כשתהיה איתו כל מריבה את נחשבת בוגדנית...אין מה לעשות היום זה טוב לו מחר זה נחשב רע.
4. את משועממת היו הרבה נשים שמתות להיות במקומך...במקומות אחרים היית משלמת מחיר יקר, או בבריאות או תאונות ואו...מי יודע?
5. יש מחיר לכל דבר בחיים מי מבטיח לך שבעלך לא יזרוק אותך? ואחריו המאהב יתפוס צעירה יותר יפה מימך עו כמה שנים? אתמול הוא עם אשת איש ...מחר הוא גם יכחיש שצעירים ויפים זה נחמד אח"כ זה לא נבלע.
6.תבקשי מבעלך תקופת פרדה לחצי שנה , גורי עם המאהב נסי הכל חברית כלכלית וכו" תראי מי יחזיק מעמד? מבטיחה לך שבעלך יקח צעירה מימך יפה יותר ולא מפונקת משועממת שמחפשת ריגושים.

לי נראה, שאת ממעטת בחלק הפגיעות של הילדים, של בעלך
את חושבת על עצמך, וחושבת שהמתגרש אכן המושלם עלי אדמות
כרגע הוא מעוניין להבטיח לעצמו זוגיות חדשה, כדי לא לסבול מהריק שאחרי הגירושין
אם יוכל להבטיח לך את האושר
אל תהיי נאיויות
תשקלי בכבדות
לי יש בת בת 18, חיילת, ונפרדנו הפרוד ואני לפני 5 חודשים. הבת סובלת, מאוד.

ההחלטה קשה.

סוף סוף אתה מכנה מישהיא "אפס" אותה צודק 100% !! את בוגדנית נצלנית מנובלת ואת לא ראויה לאדם "מדהים" כמו שאת מכנה את בעלך. למה לא סיימת את הקשר לפני אם כל כך רצית לעזוב ? חארות כמוך מגיע להיות לבד ואני מאחלת לך להישאר לבד ולבעלך להתאחד עם גברת נחמדה כמו שמגיע לו. את זבל !!!!!!

לכי אחרי האהבה !!!!

רון, אני מבינה את הכעס שלך כלפיי אבל למה לקלל את הילדים שלי. תקלל ותאחל לי את כל החרא בעולם. אבל לילדים שלי? שני ילדים קטנים ותמימים שלא עשו שום דבר רע בחיים שלהם?
זה הופך אותך לאפס הכי גדול ששמעתי עליו בחיים שלי. אני מאוד מקווה שאין לך ילדים, כי אדם כמוך בלי טיפת חמלה ששופט את הזולת ע"פ כמה שורות שקראת כאן לא מגיע לו ליהנות מהדבר הטהור הזה שנקרא ילדים.

רון, אני מבינה את הכעס שלך כלפיי אבל למה לקלל את הילדים שלי. תקלל ותאחל לי את כל החרא בעולם. אבל לילדים שלי? שני ילדים קטנים ותמימים שלא עשו שום דבר רע בחיים שלהם?
זה הופך אותך לאפס הכי גדול ששמעתי עליו בחיים שלי. אני מאוד מקווה שאין לך ילדים, כי אדם כמוך בלי טיפת חמלה ששופט את הזולת ע"פ כמה שורות שקראת כאן לא מגיע לו ליהנות מהדבר הטהור הזה שנקרא ילדים.

אל תקחי ללב,
ישנם טיפוסים שנשלחו לעולם, כדי לשקף לנו איך נראה הרוע בהתגלמותו, כאילו נותנים לנו ללמוד איך לא כדאי לנהוג,
בעיניי זה חסד שעשה עימנו הקב"ה,,, אני מביט על אנשים מסוג זה כאל שליחים מסכנים, שנבחרו או שבחרו בעצמם במקצוע נוראי,
החכמה לקחת מכל דבר רע את הטוב והיפה, לחפש ולנבור עד שמוצאים ומבררים את הדבש מהעוקץ,
זה לא קל, ואפילו הזוי---, אבל אפשר לנסות,
ואם כבר אני כאן, אני ארשום כמה מילים בעיניינך, למרות שאין לי הרבה מה להוסיף לך, כי ענו לך מצויין כמה מהחברים כאן, וראוי לשבח תשובתו של אסף,
---
דעתי האישית, שאת אכן נמצאת במצב לא פשוט, כי עושה רושם שיש לך אחריות כבדה על הכתפיים ואת לא מעוניינת לפגוע באף אחד, ואם אינני טועה כבר רשמת בעבר הודעה בסגנון הזה,
לכן קשה מאוד לומר לך מה לעשות,,, את מבינה ?
לא הייתי רוצה להיות במצב שלך ולו ליום אחד, ---
שה' יתן לך דעת ותבונה, ותוכלי להכריע בקרוב לכאן או לכאן,
בהצלחה

תודה על השארת את עיניי בעניין האנשים הרעים. תשובתך הוכיחה לי שבאמת יש אנשים שמגיבים מתורך רוע טהור.
אני אכן מרגישה שיש לי אחריות כבדה מאוד על חיי משפחתי והלוואי שאמצא בקרוב את התשובות הנכונות. כנראה שהן נמצאות רק אצלי.
תודה לך.

רוני שלום

מן הסתם רבים לא היו מתחלפים איתך אך במידה והיית בודקת היית מגלה שרבים מאוד מרגישים תחושות דומות לשלך בשלבים שונים בחיים.
ניראה לי שנכון עבורך לבדוק עם עצמך איכן הבעיה האמיתית בחיי הזוגיות שלך?
עצם היכולת שלך להגיע למצב בו יש לך מאהב מדליקה נורה אדומה לגבי יחסיך עם בעלך.
אם זאת זיכרי שיכול להיות שגם לך יש חלק בבעיה יכול להיות שמעולם לא נתת מעולם לא השלמת
מעולם לא באמת בחרת וקרוב לוודאי שלא במקוון דברים אלה פגעו ופוגעים לא מעט בבעלך.
מאחר וניראה לי שאת אדם מקסים שהסתבך אני באמת ממליץ לך לקחת פסק זמן מבניית הפיתרון
שניראה לך כנכון היום ולגשת לטיפול או אימון על מנת לבדוק איכן את רוצה שינוי? האם גם לך יש חלק במה שקורה ? ומה עליך לעשות?
למאהב אינני מתיחס מאחר ומראש אני פוסל אדם שחובר לאישה נשואה בזמן משבר ומנצל את מצבה
בהצלחה

תודה על השארת את עיניי בעניין האנשים הרעים. תשובתך הוכיחה לי שבאמת יש אנשים שמגיבים מתורך רוע טהור.
אני אכן מרגישה שיש לי אחריות כבדה מאוד על חיי משפחתי והלוואי שאמצא בקרוב את התשובות הנכונות. כנראה שהן נמצאות רק אצלי.
תודה לך.

רוני שלום,
את מעלה בעיה שבה את לא יודעת האם ללכת אחרי האהבה או להשאר. אני חשובת שאת צריכה להפריד בין שני הדברים. יש לך בעצם שתי שאלות:
האחת - האם להשאר במערכת נישואים שאינה נעימה לך ושמעטים מאוד רגעי החסד שלה.
השנייה - האם ללכת בקבות הגבר שעושה לך טוב.
את חיברת את שתי השאלות ולכן ההחלטה מאוד בעייתית.
את לא באמת יודעת מה יכול להציע לך המאהב כשיהיה בן זוג וגם אין לך דרך אמיתית לבדוק את זה. ולכן תתמקדי קודם כל השאלה הראשונה, האם את רוצה להשאר במערכת היחסים שאת נמצאת בה. האם היית עוזבת גם אם היית יודעת שאת נשארת לבד. אם התשובה על זה היא כן אז את צריכה לעזוב. אם את לא בטוחה אז נסי להבין מה בעצם קורה לכם ולמה את לא מרוצה.
לאחר שתפתרי את העניין הזה תוכלי לדון בשאלה השנייה - האם את רוצה לחיות עם אותו מאהב או לא...

בהצלחה,

רוני שלום, קראתי מה שכתבת והחזרת אותי כמה שנים אחורה...

לפני כמה שנים ניהלתי קשר עם גבר נשוי במשך כשנה וחצי. היתה שם אהבה שלא ניתן לתאר במילים, חיבור מדהים, נפש תאומה, שיחות רבות , געגועים וכו' וכו'.

מאחר ונאלצנו לנהל "חיים כפולים" והמחשבה שכל אחד צריך לתפקד כבן/בת זוג בבית שלו הקשר היה כמו סיר לחף שכזה , כשבסוף הוא התפוצץ... בשלב כלשהו הוא עזב את הבית למרות שהודעתי שלי יהיה קשה לעשות זאת גם מהסיבות שהזכרת ומסיבות אחרות.... הוא אמר שהוא עושה זאת ללא קשר אלי, לא טוב לו והוא רוצה לפתוח פרק ב' בחיים ומאד מקווה שזה יהיה איתי. הימים היו עבורי מאד קשים , מצד אחד הכרתי גבר (בנסיבות שלא הייתי צריכה להכיר וכן עכשיו אני אזכה לתגובות "הולמות") שכל חיי חיכיתי להכיר, קשה לי לתאר במילים עד כמה הוא מילא אותי, גרם לי לאושר ולשמחת חיים ומצד שני הגבר שמכונה בעלי שבגדול לא עשה לי שום דבר רע אבל איתו אני לא מאושרת למרות אין ספור שיחות שהיו לנו בנידון והבטחות לשינויים מצידו שנשארו רק בגדר מילים והכי חשוב הילדים המקסימים שבטוח יעברו טראומה כזו או אחרת ועוד ועוד ועוד........

בחזרה לבחור השני, כשהוא עזב את הבית לדעתי רק אז הוא הבין שהוא טיפס על עץ גבוה מידי וכי הוא לא מסוגל לחיות בלי ילדיו והמחיר , גם הכלכלי , הוא מאד מאד כבד. שבוע אחרי שהוא עזב את הבית היתה בנינו מריבה מאד גדולה (הסדקים היו כבר לפני) ושם זה נגמר, בפיצוץ גועלי, בכאב גדול וכעס רב.

כשלושה שבועות, אפילו פחות, הוא חזר הביתה לאשתו ולילדיו והיום, לצערי, אני רואה אותו לעתים הוא לא סופר אותי, אפילו שלום לא אומר - למי שהגדיר אהבת חייו...

שנתיים אחרי אני עדין כואבת את הסיפור, מנסה להתגבר ותוהה אם קיבלתי החלטה נכונה בחיי


על מנת לא לשקוע בייאוש החלטתי לנסות בכל כוחי לשקם את הקשר (שוב), פנינו לייעוץ על מנת לקבל עזרה ועל מנת שיבין סוף סוף מה חסר לי בחיים (הוא כמובן לא יודע ואני כמובן לא רוצה למצוא את עצמי שוב בוגדת)...

בקיצור , מה שניסיתי לומר לך:

א. אני מבינה וכואבת את כאבך

ב. זו צריכה להיות החלטה שלך ואך ורק שלך- מצד אחד יש הזדמנות לפתוח פרק ב' ומצד שני מי מבטיח שזה יצליח..

ג. מאהב זה לא בעל - אין מה להוסיף בנידון

שיהיה לך בהצלחה

אגב, רואי (מהפורום) קיבל החלטה אחרת ....

שלום שני, מה שלומך, חשבתי שאת לא כותבת פה יותר... כן אני החלטתי אחרת, אני הבנתי מספר דברים. 1. כשנולדתי זה היה לבד, גדלתי לבד ויום אחד פגשתי את אם ילדי. 2. אין שום דבר מפחיד בלחיות לבד, נהפוך הוא, החופש משכר וזהו סוג של חזרה למצב הטבעי שלנו. 3. אפשר להסתדר עם כל דבר גם עם גרושה, מזונות והסדרי ראיה. 4. הדבר הכי חשוב בחיים הוא לחיות אותם..לא כי חייבים לחיות אותם אלא כי נהנים לחיות אותם...תמיד ללכת למקום של כף, ולהסתלק ממקום שבו לא נעים. אם בן הזוג לא נראה לך, לכי ממנו, עדיפים החיים לבד מאשר בגיהנום זוגי...5. האהבה היא הדבר הכי חשוב ואם אין אהבה, יש אדישות, ואם יש אדישות יש חוסר אהבה ואם יש חוסר אהבה יש שנאה, ואז החיים הופכים להיות חיים בזבל, ומכיוון שקיבלנו את החיים פעם אחת כדאי לחיות אותם במיטב גם אם קצת קשה בהתחלה אח"כ זה הופך להיות קל ונעים. וכמו שאמר הרבי נחמן מברסלב. "כל העולם כולו גשר צר מאד, והעיקר, לא לפחד כלל" למיטב הבנתי, יש להתייחס אל החיים כתהליך שלם ולא כאל מעברים בין נקודות, ואל אושרנו כחלק מתהליך החיים, עלינו להיות מאושרים בכל התהליך ולא לחכות להגיע לתחנה מסויימת שבה יגיע אושרנו למימוש. החיים אינם רק רצף רנדומלי של תחנות בהן אנחנו יורדים ומחליטים האם אנו מאושרים או לא, החשיבות הגדולה היא לדרך, בה עלינו להיותת שמחים ומאושרים כי חיינו הם הדרך, התחנות הם רק ציונים קטנים בדרך אך אינם העיקר....

תפסיק כבר עם הפוצי מוצי בשביל נסיון לקבל משהו מהנשים פה, תהיה פאקינג אמיתי ותפסיק לחוש פסיכולוג קליני

אני את שלי אמרתי לגבי האישה הנכבדת .......

תראי. אני מציע לך באמת ומכל הלב לעשות מה שנראה לך טוב לך ולילדים. אם האוירה בבית לא טובה ואת מדוכדכת בגלל זה תדעי לך שזה מוקרן החוצה גם אם את מנסה להסתיר את זה מהילדים. הם מרגישים את זה .תהיי בטוחה בזה. גם אם את מחייכת לידם האנרגיות המוקרנות ממך תמיד יתנו להם את ההרגשה זה החיוך הוא לא שלם. לא אמיתי. אז קודם כל תשקלי להיפרד מבעלך. לא למען אף אחד אלא למנך ולמען אושרם של הילדים. אז גם אם הבחור יאכזב אותך תהיי בהרגשה שעשית את זה בשבילך ולא בשבילו.
שלא תביני לא נכון. אני לא מסית אותך לגירושין. אני גם נגד בגידות.אני פשוט שונא בגידות. אבל עכשיו שטעמת את טעם האהבה האמיתית המצב בבית נראה פי אלף יותר מדכא.
תנסי למצות עד הסוף את האפשרויות עם בעלך. אם את רואה שהוא לא משתף פעולה אז שייחנק( תסלחי לי אבל אין לי מילה אחרת).