שקר

אני שונאת שמשקרים לי. אני לא יודעת אם זה יותר מרגיז אותי או מעליב אותי. אחרי שהצליח להרוס את האמון שביננו במעשים לכאורה קטנים אך פוגעים הייתי מצפה ממנו שידע יותר טוב. השבוע הוא לא היה בבית, ענייני עבודה כל השבוע. הבטיח שיחזור ביום שלישי (הבטחה שלו. אני לא ביקשתי) אבל יום לפני זה הודיע שלא מסתדר. לא כעסתי. ידעתי שבטח יש סיבה מעבר לסתם עייפות. בערב שלישי הוא נעלם. דיברנו בשמונה בערב ואחר כך: דממת אלחוט. הוא טוען שיצא עם חברים ולא שמע את הנייד. ואני טוענת שבמקרה הטוב הוא יצא עם חברים ואת הנייד הוא שמע. אני לא טיפשה. אדם שיוצא בענייני עבודה הדורשים מענה 24 שעות ביממה לא מתנתק מהנייד. וכמה זמן אפשר לא לשמוע את הנייד? גם כשאתה במקום רועש אתה בודק כל כמה זמן. בטח יגידו שיש סיבה וצריך לבדוק למה וללכת ולדבר על זה.. אבל האמת, לי נמאס. אפילו אין בי את הכוח לכעוס. אני רק רוצה להגיד: אני לא טיפשה! לפחות אל תעליב אותי.