מה אני אמורה להרגיש??

שלום חברה,

בעלך חוזר. המציאות חוזרת ואת חייבת להתמודד מולה.
כתבת שאת רוצה שבעלך יהיה פתוח איתך -
האם זה יעשה לך טוב לדעת את הפרטים האלה .?האם שהוא יספר לך - זה לא יותר יכאיב לך?
אני מבינה אותך מאוד מצד אחד את רוצה לדעת הכל (לדעת את האמת למרות שהיא כמובן קשה מאוד).. מצד שני לשמוע זה לא כך כך פשוט...
אם הוא יספר לך תוכלי לנסות לסלוח לך ולשקם את חייך ?
אם כן ,אז שהוא יחזור מחו"ל - יום -יומיים אחרי - תצאי איתו מהבית (באוירה נינוחה בצורה לא שיפוטית) -תגידי לו שחשוב לך לדבר איתו על זה -חשוב לך שהוא לא יתחמק ממך. חשוב לך בשביל הנפש שלך ובשביל השיקום שלכם ולחשוב על להתחיל ולנסות לסלוח לו. כי בלי זה לא תוכלי להתקדם....

את יכולה לנסות לעשות את זה בשביל הילדים את יכולה לעשות את זה בשביל השפע וגם את יכולה לנסות לעשות את זה בשביל עצמך... כי בצורה כזאת את לא תוכלי להמשיך לחיות.
זה גירושין או לנסות לשקם ולסלוח (והתהליך ימשיך מבחינתך להיות ארוך וקשה)...

אני גם לא יודעת מה המצב של בעלך -האם הוא הפסיק את הקשר אם האחרת
אם את יודעת את זה בודאות - אז באמת תנסי (לא נראה לי שאת רוצה לפרק את החבילה ) לדבר איתו תנסי להתחיל לסלוח (גם זה לוקח זמןו)
לשכוח את אף פעם לא תשכחי...

אנחנו מתקרבים לחגים שמסמלים המון -כפרה,סליחה
הוא את הכפרה שלו בקשר אלייך בקשר לנשואים שלכם צריך לעשות
ואת האם את מסוגלת לסלוח?

בהצלחה

שלום ליאתי,
בדברייך תיארת את שורש הבעיה:
בעלך מעד, לא נוח לו עם זה ולכן כל מה שהוא רוצה זה למחוק ולהמשיך הלאה - לאהוב אותך כאילו לא קרה דבר(לפחות כך הוא מתנהג). את לעומת זאת לא קיבלת את ההזדמנות לפרוק מעלייך את הכעס, העלבון האשמה ולכן את מתקשה להמשיך הלאה.
חשוב שבעלך יבין את הפלונטר הזה ויאפשר לך להוציא את כל מה שעל ליבך, כדי שתתאפשר אמירת סליחה כנה וקבלת סליחה.
אני משערת שהוא מפחד מהשאלות שתשאלי, מהשיחה, מחוסר הידיעה לאן זה יוביל. ואכן לא תמיד ניתן לדעת לאן השיחה תתפתח (אולי כדאי לכם לשקול לקיים את השיחה אצל גורם מקצועי)
בכל אופן, לא מהותי לדעת את כל הפרטים שקרו ביניהם, חשוב שתנסו להבין למה אתם זקוקים כדי להחזיר את הקשר לקדמותו, נסי להבין מדוע את מתקשה לסלוח למרות כל מאמציו וכל הייתרונות הנוספים שאת מתארת שקיימים בקשר שלכם.

כדאי שתביני, שבועיים הם לא דוגמא לפרק זמן של חיים שלמים. ולכן זה הגיוני שאת נרתעת,
אם תחליטי להיפרד ממנו, תצטרכי להתמודד עם היבטים נוספים ולא פשוטים.
כדאי שקודם תמצי את כל האפשרויות שלך לשקם את היחסים, לפני שאת מקבלת החלטה.
תתחילי בכך שתשתפי אותו ברגשות שלך, בהתלבטות, חשבי כיצד הוא יכול לעזור לך להתגבר.

בהצלחה,
גלאי סיגלית
יועצת זוגית

תודה לכן שירי וסיגלית,אמרתם דברים נכונים אבל המציאות היא נורא כואבת.קשה לי להתמודד מצד אחד אבל מצד שני בעלי מתחמק משיחה איתי בכל מחיר,אני גם יודעת שהוא לעולם לא יספר לי את האמת.הוא בח"ול ואני בכלל לא רוצה שהוא יחזור אני לא מצליחה לדבר איתו ברצינות והוא לא מוכן ללכת לשום"גורם מקצועי"
מבחינתי אין לי חיים טובים כמו שאיחלתי לעצמי אף פעם הוא כנראה לא אהב אותי כמו שאהב אותה,אני מרגישה שאני כאן כדי ללדת לו ילדים ולהיות קישוט שלו.לא יותר מזה.הוא אדם סגור במיוחד אלי ממש נמאס לי מהצורה הזו והוא לא מבין שנמאס לי,אני מתמוטטת והוא בונה תוכניות לעבור לגור בחו"ל,הוא בטוח שאסכים כי תמיד ראה אותי כמובן מאליו.
אין לי כוח שיחזור לא רוצה אותו אני כבר לא אוהבת אותו ,אין לי כוח להתמודד שוב.
איל לי כוח בכלל
אם לא היו לי הילדים הייתי בורחת מזמן.....

בגידה של עשרה חודשים זה המוןןןן ואת לא אוהבת אותו?!אני הייתי ז\ורקת אותו קיבינימט..אני על רומן של שבועיים רוצה לחתוך תחשבי טובב טובב הוא לא שווה את זה

אם תסתכלי אחורה תקראי את ה"סיפור"שלי.זו היתה בגידה כאמור רק קשר טלפוני וככל הידוע לי פגישה אחת קצרצרה...{לא יודעת ולא אדע לעולם מה היה שם,הוא קנה לי ממנה טבעת{!}
הבעיה מורכבת יש לי 2 ילדים קטנים בית יפה ופרנסה בשפע וכמעט כל מה שבא לי יש לי.קשה לי לוותר על הכל ולהסתדר לבד אין לי עזרה מההורים.
ואני לא יודעת אם אני אוהבת אותו במיוחד אחרי מה שקרה.אבל הוא מנסה להשתפר.לא יודעת מה לעשות כי הוא כפי שהוא אומר הוא כן אוהב אותי ומתחרט על הכל.
אבל לי קשה לוותר ולסלוח לו.
עזבי אני נורא מסובכת עם עצמי.ומה איתך?שבועיים?וזהו.?איזה כייף??!!
לא צריך לזרוק אותו .קודם תסחטי ממנו את המיץ ואח"כ תשליכי אותו.כמו קליפה של בננה.
כמו שהוא השליך אותך....

תקשיבי נשמה את באמת מאמינה ש10 חודשים הם היו בקשר ולא ניפגשו??מאחורי הגב שלך??דייי נו אני הייתי פשוט מיתגרשת ללא שום ספק לא הייתי סולחת לנצח עם כל הקושי הייתי פשוט זורקת אותו לאלף עזעזאל הוא בגד בך גם תקופה ארוכה וגם בתקופת הריון זה ממש לא מיתקבל על הדעת בת כמה את?וכמה שנים אתם נשואים?רוצה אני ידבר איתו אני יוציא ממנו דברים??

אני בת 29 נשואה 6 שנים יש לי ילדים 5 ו8 חודשים,הוא מנסה להיות אדם טוב יותר אלי ולילדים ממש שינה את התנהגותו וכבר מנסה להפריד בן עבודה לבית{זה לא ממש הולך לו אבל לפחות הוא מנסה}הוא הרס אותי לגמרי אבל אני חושבת שלמדתי הרבה ממה שקרה ואני לעצמי חיה טוב יותר עם עצמי כי אני יודעת שאני נקיה וטובה וגם לא מרחמת עליו בכלל שהוא עובד קשה ולחוץולא ממש אכפת לי ממנו,אני משאירה לו את הילדים והולכת לבלות{בקרוב גם בחדר כושר}... ולא עושה חשבון בכלל אני מטפלת בעצמי ומטפחת את עצמי ונהניית לי מהחיים-על חשבונו..{אני לא עובדת-רק קצת בעסק המשותף מתי שבא לי}.
אני חושבת שכדאי להבנות ממה שאחרים הרסו\לא יהיה לי קל להתגרש גם מכיון שאני חיה בסביבה חרדית וגם המשפחות והחברה,כולם חרדים ,למרות שאני לא ממש שמה על זה{גם הורי התגרשו!}והילדים שלי מאד אוהבים את אבא שלהם ובס"הכ לא ממש רע לי רק חסר לי פרפרים בבטן...אז אנ י יוותר לעת עתה על הפרפרים והאהבה הפורחת ויכין את עצמי היטב לבאות{מבחינה כלכלית ורגשית כמובן...} ובקיצור הסיפור שלי די מורכב אבל ממי אין לי לאן למהר ויש לי מה להפסיד לפחות אם אתגרש אהיה מסודרת מכל הבחינות.בנתיים יחי ההנאה מכרטיס אשראי ורגעים יפים,והוא?שיחפש אותי שיתחנף,שיפול לרגלי שיתעייף עלי שיתחנן שיבכה ...שינסה להשתנות.מי יודע??אולי הוא יצליח לקנות אותי.??{בנתיים לא נראה לי...}הבנת מתוקתי?למדי מהנסיון שלי!!1

את לא חושבת שאם תיתחמקי ותיתני לא שיתחנף הוא היתייאש?ואז שוב יבגוד?כי אלה גם החששות שלי..ואגב גם אני חרדית מבני ברק איפה שכל הדוסים..אז מה תעשי מה שטוב לך שיקפצו לך כולם..

את צודקת'אני לא באמתת שמה על כולם,ואת יודעת מה הכי מכעיס והורס אותי?הרי אנחנו דתיים שזה אומר שלבעלך לא אמורות להיות ידידות ולפרלטט איתם ואם הוא הלך ומצא לו מישהי למרות כל המחסומים של החברה החרדית זה הופך את הסיפור להרבה יותר גרוע....
את זו שפתחת תיק ברבנות?מה המהלך אם אצטרך???מה עושים?והאם אפשר לגשת לשם לבד??

אויי כמה שזה מורכב..יש לך פייסבוק?נתקשר משם..

למה שלא תתגרשי מהצפרדע ודי ?

תתחילי לחיות את חייך !!!

אני חיה את חיי מבחינה רגשית אני די הרוסה אבל לפחות אני עוברת תקופה די נחמדה,של התחנפויות...

זה לא מכפר על הכאב אישה יפה !!