האם להתגרש?

הקשר עם בעלי הוא בעיתי מיסודו. אבל עכשיו למרות שמעל פני השטח הכל נראה בסדר הגענו (או לפחות הגעתי אני) לתחתי תחתיות. הכל התחיל בויכוח קטן שהגיע לממדים לא רצויים ובסופו הוא ארז את כל חפציו ועזב את הבית. אני נשארתי לבד עם ילדים קטנים וללא מקור למחיה. לכן עוד באותו ערב התקשרתי אליו והתחננתי כל הערב שיחזור בחזרה הביתה.אבל הוא כנראה שנהנה מההשפלה שלי. המשיך לקלל אותי לקרוא לי בשמות גנאי ולהגיד שהוא בחיים לא יחזור כי הוא חי בגהנום איתי. ואני כמובן המשכתי להתחננן . ופשוט ראיתי את הסיפוק שהוא שואב מזה. אבל לא היה אכפת לי. בסוף הוא "עשה לי טובה" וחזר הביתה. אבל מאז יש בננו הסכם שאני לא עונה לו. לא סותרת את דבריו . לא מביעה דעה הפוכה משלו כלום.
אתמול דברנו על מה שקרה והוא בהתנשאות אמר לי שאם עוד פעם הוא יעזוב הוא כבר לא יחזור (הווה אומר תזהרי ותשמרי על כל צעד קטן שלך שלא ירגיז אותי ) יותר מאוחר אמרתי לו שזה שהוא עזב גורם לי להרגיש נבגדת . זו התחושה שאני מרגישה של בגידה (הוא כבר בגד בי בעבר ואני יודעת את הכאב וההשפלה שמרגישים עם בגידה) וזה שהוא עזב את הבית עורר שוב את הכאב הישן ההוא. וזה איך שאני מרגישה . אמרתי לו שנפגעתי מאוד ואני לא מרגישה בטוחה בקשר.אני לא יודעת מה יגרום לו לעזוב שוב. הוא פתאום התחיל לצעוק. לא לשאוג!! שאני אישה רעה שיש לי לב רע ושחור ועוד הרבה קללות וניבולי פה.
הוא טען שהוא עשה טעות שחזר "לחיות בגהנום " עם אישה רעה כמוני.
כמובן שבקשתי סליחה. והבטחתי ששוב זה לא יקרה
אבל עכשיו ירדנו דרגה. אסור לי גם לבטא רגשות אם זה גורם לו אי נוחות
האם יש טעם להשאר בקשר כזה ?
או שגרושין הם בלתי נמנעים?
במוקדם או במאוחר אני אטעה ואומר לו שוב דבר שירגיז אותו. ואז יכול להיות שהוא יעזוב והפעם לתמיד
הוא מסוגל לכך אני יודעת. הוא כבר עשה את זה פעם לגרושתו.
אולי עדיף שאקדים תרופה למכה ואשלח אותו לדרכו אני?
בעבר הלכנו ליעוץ קצרצר. אבל היום הוא מתנגד ליעוץ וטוען שאין בעיה . אני זאת הבעיה! ואם רק יכולתי לשמור על פי יותר הכל היה יותר טוב!
יש סיכוי ?