אולי אתם זוכרים אותי??

יש לי איזה רעיון חדש בשבילך,,,
אם הבנתי ממך נכון, אז הוא לא מעוניין ללכת לייעוץ, וגם את לא מתה על טיפול זוגי,,,
יש היום הרבה מקומות שמלמדים ומכשירים יועצים ומגשרים, תרשמו לשם או שתרשמי רק את, ואז תוכלי לצאת בכבוד מכל העניין, קודם כל תצילי את הנשואין שלכם, על הדרך גם תהיי "יועצת" לאנשים אחרים,,, מה את אומרת ???

אני קוראת לא מעט בפורום הזה. גם בעלי בגד בי וגם אני עלת משפחה. החצוף לא רק בגד אלא בחר לעשות זאת בשעה שאני ומשפחתי התמודדנו עם משבר מאוד גדול מבחינה בריאותית.....
אני חייבת להגד שהפורום עזר לי מאוד להבין דברים הקשורים לבגידה לדוגמא תגובת הצד הנפגע, הצד הפוגע ודרך ההתמודדות של כל אחד ואחת בסיטואציה הנוראית הזאת.

הדבר היחיד שאני לא מבינה זה למה כל הזמן יש פה אנשים שמקדשים את הנישואים כערך כ"כ עליון שאי אפשר לשבור אותו!!!!
לשם מה ההמלצות החוזרות ונשנות ללכת לטיפול זוגי? האם הכל ניתן לתקן? הרי ברור לכולנו שאנחנו לא נצליח לשכוח את דבר הבגידה ולעולם לא נסמוך יותר על בני הזוג שלנו שזה לא יחזור בשנית?
האם ככה מגיע לנו לחיות את חיינו רק בגלל שאנחנו בעלי משפחות?
האמת זה מרגיז אותי לקרוא את העצות האלה.....הנה יש פה אישה שאומרת שהיא סובלת ורע לה ועדיין כמובן ההמלצה היחידה פה זה שהיא חייבת להציל את הנישואים וללכת לטיפול זוגי.....אני הייתי בטיפול זוגי ומה אתם חושבים שבגלל הטיפול סלחתי? שכחתי? התחלתי לסמוך עליו? נו...באמת....זה מצחיק אותי....
אני לא מצליחה להבין את זה.....

אני מודה באשמה
לדעתי האישית, עדיף תמיד ובכל המקרים למעט אלימות מילולית וכ"ש פיזית...ללכת ולהקשיב מאנשי מקצוע מה יש להם לומר, אם יש לך איש או אשה כזאת במשפחה או סתם אדם שמבין והוסמך לתת עצה טובה, אז זה מעולה,
אפשר לחלק את העולם לשניים, את אלו שמוכנים להקשיב לבעלי ניסיון,או שעוסקים בתחום, לאלו שיודעים להסתדר לבד,
דווקא אני הייתי פריק של יודע הכול ולא צריך עזרה מאף אחד, גם שהייתי מחפש חנות או בית הייתי מתעקש למצוא את הכתובת לבדי ולא להעזר בעוברים ושבים, אבל לאחר שהתבגרתי,גילתי שניתן לחסוך זמן יקר בכך ששואלים ומתייעצים, זה לא בושה לשאול להיפך זה מראה על חכמה,
לא תמצאי אף בכיר במשק או בפוליטקה שלא מתייעץ בקביעות עם אנשי מקצוע, ישנם אנשים מוכשרים באמת שנסובים סביב עצמם למשך שנים רבות רק כי הם יודעים יותר טוב מכולם, בעצם הם מתמידים באותו כישלון מבלי לדעת אפי' על זה שהם נכשלים,
-
לעניין שלום הבית שאני מצדד בו בגאווה,
היועצים של ימינו לא עושים שולם שולם לעולם ומחזירים את הזוג הביתה לעשות עוד ילד,,, כמעט כל היועצים מתמחים בקאוצינג אישי וזוגי, ולכן את מקבלת שם כוחות וההעצמה אישית קודם כל בשביל עצמך, ואח"כ יוצקים את כל זה לתוך הזוגיות,
הרבה פעמים תוך כדי הייעוץ צד אחד מבין שאין לו מה לחפש בזוגיות הנוכחית, והיועץ הוא זה שנותן את הכוחות להפרד, כך שיעוץ הוא לא לכיוון אחד, ויכול להתפתח ע"פ השאיפות והרצונות של הצדדים,
-
יש בעיות שצריך לפתור אותם מהר ולא לתת להם להחמיר,שאז כבר הרבה יותר קשה לטפל בהם, כי הזוג רואה רק שחור ושוכח את כל האהבה שהייתה ואת המשותף שבגלל זה הם בכלל התקשרו מלכתחילה,
יעוץ של צד ג' נותן מבט אחר וגבוה,,, ויכול בפגישה אחת או שניים לתת לזוג כלים כיצד להתמודד להבא עם בעיות כאלו ואחרות,
אז למה לא להשתמש במנגנון הזה ? הבחורה זועקת מעמקי ליבה אני רוצה להישאר אבל אני גם רוצה שהוא ישים לב אליי, היא גם אומרת אני לא מצליחה להעביר לו את המסר, הרי אם היא הייתה רוצה להיפרד הדרך פתוחה לפניה, לברוח זה הכי קל, אבל החיים כפי שכבר למדת מניסיון כואב לא קלים, ומי אמר שמחכה לך אביר על הסוס הלבן במקום אחר,
ככלל בכל מערכת זוגית שיתופית, ישנם בעיות, זאת מציאות שלא ניתן לברוח ממנה, נו אז מה עושים ? לאן שלא תלך אתה נתקל בבעיות, אז לפעמים עדיף להתמודד בתוך המסגרת הנוכחית, ושוב אני מדגיש שמדובר על בני זוג שמעוניינים לחיות יחדיו, ואין משהו חריג שמחייב להיפרד, ויש מחמירים שאומרים, שכל זמן שלא פתרת את הבעיה אתה עלול למצוא אותה בכל מקום שרק תנסה לברוח,,,
אם לא הסתרדת עם אחיך או הוריך במובן מסויים תפגוש את זה עם בן זוגך, או בעבודה עם הבוס, או בצורת ילד שנולד לך במזל טוב עם אותה בעיה בדיוק, אז לאן יש לברוח,,,???
אמת, כשמנסים ולא הולך, כשיש איתותים מכל כיוון שזה לא זה, אז פורשים, עם כל הצער שבדבר,
אבל כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן !

אצלי זה קרה בשעה שהייתי בהריון שני ואחרי הלידה רק גיליתי שזה רק ממשיך.מרגע לרגע אני שונאת אותו יותר ויותר הוא עסוק בשלו אני חושבת שהבלגתי וסלחתי כביכול מדי מהר הייתי צריכה לבקוע עולמות ולהכות בברזל כל עוד הוא חם.עשיתי טעות הקשבתי לממי ממי שלו והנה אני כאן קרחת מהכל.
יש לי משפחה.
קשה לי אבל רבק!!למה לא להנות לי מהחיים ולהכיר גבר חדש ואולי גם לא??אמנם יש לי ילדים קטנים.אבל אם אני יהיה מאושרת בטח גם הם.
אני ירעיף עליהם חום ואהבה.
אני צעד אחד פצפון מללכת מחר לרבנות לפתוח תיק.
כוסאמק כולם.נמאס לי לסבול אותו.לא מספיק שהוא בגד בי גם לא טוב לי איתו לא כייף לי לא נעים לי.
אני רוצה להיות מאושרת.
תודה לך על התגובה.
זה באמת לא פייר שמנסים רק להחזיק אותנו צפות בכל החרא של הגברים שלנו.ולכל הנבגדות:תהפכו עולמות.תזעזעו את הזבלים תברחו תלכו לרבנות תראו להם שיש לכם גברים.שימותו מפחד.

ומה קורה שאשה מזדיינת ובוגדת "התאהבתי זה קורה לפעמים". קיביני מט יש מקום לסליחה
תלוי מה קרה הזיון זה לא ערך עליון קו אדום ולכן חשוב הייעוץ.

אתם הגברים בוגדים סידרתיים כל בחורה שזזה יש לכם חישקוק ואני רואה ביום יום בעבודה בכל מקום הכל נעשה מגעיל. היום הגענו למצב של אנרכיה וחוסר כבוד לנשואות ולנשואים בעידן הזה הכל נעשה פשוט תוהו ובוהו. ,אם יש לו אישה טובה עם ילדים קטנים דתיה יפה מסכנה שבעלה בגד בה סתם ללא סיבה כי הוא אהב את הבחורה הקודמת שלו והתחתן בלי אהבה למה התחתנת? למה לעשות ככה לאישה שלך ובנוסף ...ולא על כל מריבה רצים לבגוד אפשר לשבת ולדבר ללבן דברים אבל היום סבבה רבנו קדימה סיבה טובה לבגוד באישה ולפעמיים ללא סיבה וזה עצוב , ואז האישה רואה זאת בצורה הגרועה ביותר אם בגדו בי כנראה שאני לא שווה בעיניו וזה בדיוק כמו שהגבר מרגיש . ואז היא אומרת לעצמה ,אני הראה לו כמה אני שווה וככה זה.פשוט חוסר שליטה על הכל. מי שלו בגדו בו לא יודע מה ההרגשה אין לתאר במילים תיאור קצר זה כמו רעידת אדמה,או כמו להתעורר מחלום רע, גם אם היא תעביר תמיד הוא ישאר כנטע זר בשבילה ותמיד היא תעלה את הנושא בכל הזדמנות כעקיצה. אפילו גבר שלא חלמת שיבגוד בך אי פעם בוגד זה לא מכוער? כי החברה מספרים שזה סבבה מרגש יותר ? איזה דור אנחנו מגדלים מה ילמדו הילדים שלנו. אך הם יצאו תראו כמה אלימות אני מאמינה שהכל מהבית . היום נדיר שמשפחות חיות טוב , ואם כן או שהאישה עדיין לא עלתה על זה (על הבגידה) או שהיא מתעלמת. או שהגבר לא עלה על זה ומתעלם. שנשמע רק דברים טובים

הכאב נשאר על הנשמה.אין שום ריפוי ושום זמן מרפא שום בולשית.....
כמעט הלכתי היום לפתוח תיק ברבנות.נמאס לי.

אני נשארתי בבית שנה. לקח לי שנה להבין שאני לא רוצה יותר ולא מוכנה יותר ולא מתכוונת להמשיך לחיות עם גבר שאני לא אצליח לסמוך עליו יותר. הרגשתי שלא משנה מה יקרה, גם אם נמשיך הלאה כאילו לא קרה כלום (לאחר הטיפול כמובן שעשינו) בסופו של יום חוסר האמון צף. ממש הרגשתי את זה. לא האמנתי לו. הוא גם עובד בעבודה שמצריכה העדרות מרובה מהבית. זה חיים קבועים בצל חרדות ולי נמאס מזה.
אחרי שנה הודעתי שזה נגמר ופתחתי תיק ברבנות. פחדתי מאוד מהלבד, עם הילדים, פרנסה אבל האמת יותר טוב ככה. חיי היום טובים הרבה יותר, שקטים הרבה יותר. אני מאושרת!!!!!
אני רואה שאת עדיין בסערת רגשות גדולה מאוד. אני חושבת שאת צריכה לעבוד רק על עצמך. אני מסכימה עם הדברים של בני ששיחה עם אנשים, או עזרה מסוג אחר יכולה לתת את הכוח לעשות שינוי - כל שינוי שתבחרי לעשות....
אני יכולה להגיד לדוגמא שהיום, על אף העובדה שאני כבר לא איתו, קשה לי קצת עם כל הקשור לבטוח בבן זוג אחר. כשאני חושבת על זה אז אני מבינה שנשארה צלקת שצריך לטפל בה אחרת החוסר אמון יחזור גם בהמשך.....

ועוד דבר - וזה בערך הדבר המרגיז ביותר בכל הקשור לבוגדים למיניהם - הם כ"כ מהר רוצים שהקשר יחזור להיות רגיל לחלוטין. המחשבה החצופה הזו שבגלל שהם התנצלנו ובמשך תקופה מסויימת התנהגו כביכול למופת, השקיעו, תמכו משנה את הכל ומשכיחה את הבגידה. אני רואה שכולם כותבים את זה.......טבע האדם - פשוט מדהים!!!!!

שנה עברה!!
אצלי חצי שנה.
אבל הבגידה אצלי היתה "רק"בקשר עם בחורה בטלפון ופגישה אחת{שאין לי מושג מה היה שם וגם לא יהיה כנראה...}10 חודשים.שהייתי בהריון וילדתי!
הוא לא התכוון לספר לי.
ובדיוק כמו שכתבת הוא מתחרט,משתנה לטובה בהתנהגות.
ובטוח שאני סולחת,
אבל זה באמת טיפשי!!יום אחד על הבוקר התלבשתי והכנתי תיק ואמרתי שאני הולכת לא הבין לאן עד שראה בהיסטוריה של המחשב שעות פתיחה של הרבנות...זה הפחיד אותו מוות.
הוא לא יצא מהבית והתחנן אלי שנצא לבית קפה לאכול ארוחת בוקר....
חחההה..נהינתי וני יודעת שהוא נורא מפחד מזה הוא לא מוכן שידעו כולם והילדים...
וגם אם נתחלק חצי בעסק זה לא יהיה משתלם כרגע...
איך זה להיות לבד?
נשמע לי לא רע...את מתחרטת??

האמת אני מאושרת...טוב לי מאוד...אין שלמה ממני עם ההחלטה.
הוא וכל הסביבה היו בטוחים שאחרי שנפרד אני אתחרט ואחזור בגלל הקשיים מסביב אבל אני ידעתי בפנים שעשיתי את ההחלטה הנכונה והמציאות היא באמת כזו.
אז לא - אני ממש לא מתחרטת להיפך. אני רואה את החברים שלי מסביב בוגדים, נבגדים וממשיכים לחיות כאילו כלום לא קרה...אני יודעת שאת מה שטוב לי עשיתי ולקחתי אחריות על החיים שלי ושל הילדים שלא יחיו באווירה לא טובה ולא אמיתית!!!
ונכון זה לא פשוט בכלל ויש הרבה קשיים של טיפול סביב הילדים והעבודה וניסיון בסופו של יום להמשיך הלאה בחיים - אבל בשבילי זה היה שווה את זה!

היי ליאת, מה שלומך? מזה זמן מה אני עוקבת אחרי הדברים שלך ושל מגיבייך, ואני חייבת לציין שעזרת לי להבין אחת ולתמיד, שלא חשוב כמה הנבגד ינסה לשקם את הקשר, להשקיע בתיקון ובאיחוי השברים, הצלקת תמיד תישאר, הפחד מהישנות המקרה תמיד יהדהד במחשבה, והכי גרוע- חוסר האמון הגדול שנוצר (שזהו התנאי הבסיסי לקיום מערכת יחסים זוגית) לא יאפשר החייאה או המשך קיום שפוי של הקשר! הצד הנפגע תמיד ולעולם יחוש את הסכין שננעצה בלבו, בלי קשר לזמן שחלף מאז האירוע, ולא ישוב לבטוח "על אמת" בבן זוגו. וזה מביא אותי למסקנה כי חבל על כל דקת סבל. החיים קצרים, יש אי שם מישהו שיוכל להעניק מעצמו, לטפח אותך ולאהוב כפי שמגיע לך (ולכל הנבגדים). אני מאמינה גם שברגע שהנבגד ישתחרר מכבלי הקשר החולה, המחשבות הטורדניות לגבי אמינות הפרטנר פחות יעסיקו אותו, מכיוון שיצא לדרך חדשה... תקנו אותי אם אני טועה.

ברוך שובך---
את טועה ומטעה,
עוד לא קיבלנו כאן שום עדות אותנטית על זוג או יחיד שהלך לייעוץ וטיפל בבעיות ברצינות, כל הרושמים בפורום הזה לפחות,,, זה אנשים שרוצים טיפול בזבנג וגמרנו, או שהלכו לייעוץ חלקית, ויותר גרוע שנתקלו ביועץ לא מוצלח, כשיש רצון כנה ואמיתי למען מטרה משותפת של החזרת האימון,,, אז 99.9 שזה מצליח,
סבלנות ועקביות זאת הסיסמא שמנצחת,
כעת כמה מילים על מה שאת כותבת שלא יעזור מה שהנבגד יעשה תמיד יהיה שם החשש וחוסר האימון,
ראשית, החשש הוא תמידי בכל זוג ללא קשר לעבר, כל אשה וכל גבר רוצים שבן זוגם יהיה נאמן להם, והחשש מרחף מעל כל הראשים כל הזמן, ומי שנכווה ברותחין וודאי יחשוש מצוננין,
כשלא מעבדים את החוויה נכון ומסיימים אותה נכון, אזי היא רודפת איתנו לקשר הבא והבא אחריו חלילה, אז חששות יש, אימון אין, מה נשאר ?
לדעתי צריך להתעקש לסיים את החוויה הנוראה הזו, קודם כל בטריטוריה הביתית, המוכרת, זו שיכולה להציל ולרפא חלקים מסויימים מבלי לגרום לנזקים חדשים, עיבוד החוויה עם מישהו שהיה קרוב אלינו במרבית חיינו, יותר קלה לעיכול מאשר להתחיל קשר חדש עם פחדים שמעקרים את האהבה עוד לפניי שנרקמה,,,
אני מודע לעובדה שקשה לסלוח לזה שדקר אותך בפנים,,, אבל ככה אתה מתמודד מול הדבר האמיתי, לומד כיצד לחיות, להשלים, לנסות, הכל פרוס לפניך,,, וההחלטה יותר פשוטה וריאלית,
בקשר חדש החששות משליכים אנרגיות שליליות וגורמות לשני הצדדים לקחת מרחק ולחשוד שלא בצדק באדם חף מפשע,,,
נו,,,ואח"כ אחריי שנה של יסורים והסברים זה לא אתה זה אני, פשוט בגדו בי ואני לא רוצה להיפגע שוב, מה נהייה אז ? האיש לא יכול לבגוד ? האשה לא מסוגלת פתאום ליצור קשר עם האקס הבוגד, רק כדי לוודא ולספק את ייצר הסקרנות ? או כי חשוב להם להיות הורים טובים לילדיהם ולכן הם נפגשים ומעבירים מידע זה לזו בנושאים האינטמיים ביותר שמובילים בדרך כלל ליחסים,,, שהיום אפשר לומר שזה יותר ממחצית המתגרשים למינהם,,,
-
כשהבוגד לא מפנים את הטראומה שהוא ייצר, ולא משקיע את כל כולו לתקן ולשפר את הזוגיות מעתה ואילך,,, אז ישנה בעייה חמורה, ואת זה צריך להוקיע, !
איש כזה חייב טיפול ארוך ממושך ועם בעל מקצוע מהשורה הראשונה, כי אין פתרונות קסם,
ואם יורשה לי, אלו הם הזוגות שמסתובבים כאן בלילות,,,
-
מי שבכל זאת עשה את המאמץ כפי שמתבקש ובכל זאת נכשל,,, או רוצה להפרד מכל סיבה אחרת, חוסר התאמה, גילויים חדשים שמשנים את התמונה וכו', לא נותר אלא לברך אותו ולעזור לו לצאת מהקשר בכבוד עם מינימום נזקים לעצמו ולמשפחה,
כי בשביל זה המציאו את הגירושין,

תעשה לי טובה !! סלעית הפעם אמרה דברים ממש נכונים

מדוע הטועה ומטעה ?!?!

קראתי את תגובתך מספר פעמים מתוך רצון להשתכנע כי קיימת אפשרות אמיתית להפיק טוב מן החוויה השלילית.רציונלית, אני מודה לך על כך שהארת את עיני לגבי דברים נוספים כמו העובדה שהחשש הוא תמידי בכל זוג ללא קשר לעבר, ולכך שחשוב לעבד את החוויה נכון. אני מתפעלת מאד מהיכולת שלך לראות מעבר לפגיעה האישית ולטווח הרחוק. אך רגשית- קשה לי מאד להתנתק מהמחשבה על תחושות העלבון הצורב והפחד להישנות המקרה (פעם בוגד, תמיד בוגד...?). כמו כן, אני מאמינה שאין דבר כזה "מעידה" או "טעות". אף אחד מאיתנו איננו טיפש, עיוור או תמים עד כדי כך, שלא יכול לצפות מראש את הסכנה האורבת בכל פינה, בייחוד עם יצירת קשר כלשהו עם מישהו/י מהמין השני... כל זוג סביר, כמדומני, משוחח על הציפיות שלו מבן הזוג, על הגבולות המתאימים להם ועל השלכות המעשים בטרם נעשו, ולכן קשה לי עוד יותר להתייחס בסלחנות לבגידה, כשהכתובת הרבה מאד פעמים פשוט רשומה על הקיר... (פגישות "עסקיות", SMSים, מיילים וכיו"ב...). בכל מקרה, תודה. גם לך, רון.

אני אחזור שוב על מה שכבר הבהרתי לא פעם, > צריך לקחת את הדברים שאני כותב (שלעיתים נכתבים באשמורת הבוקר וכו',,,) בערבון מוגבל, וכעוד משהו שצריך לתת עליו את הדעת,
גם אני חזרתי לקרוא את מה שכתבתי, וניתן להתחבר לרוב הדברים ואפי' להבין את משמעותם למרות שלא חייבים להסכים עם כל מילה,,, !
-
המרחק מהרגש אל השכל דהיינו מהראש ללב הוא כ-40 ס"מ, ובכל זאת יש פער ענק ביותר בתפיסה אצל כל אדם, בדרך בה הוא בוחר להתמודד עם הרגשות מחד ועם ההגיון מאידך,
את צודקת בהחלט "שרגשית קשה להתנתק מהמחשבה על תחושות העלבון הצורב והפחד להישנות המקרה,,,"
אבל,,,
תחושות ופחד זה בידיים שלנו, הבחירה נתונה בידייך כפלסטלינה שאת יכולה לשחק איתה וליצור דמות כרצונך !
אחריי הפגיעה שעל זה אין וויכוח שהיא קשה---, יש את ההתמודדות עם הפגיעה, היחס שהיא מקבלת ביחס למכלול הדברים הנוספים,
את בוחרת אם להמשיך להחזיק בפגיעה לנצח---! או לשחרר אותה לאט לאט עד שתתפוגג, !
אוקיי נעלבתי, זה כואב, דרשוה נקמה, אני חייבת לעשות משהו, כך א"א להמשיך,,,אבל,,,
לכל דבר יש סוף,
מי מאיתנו לא חווה עלבונות פגיעות,פחדים וכו', אבל הביטי סביבך ותבחיני מה קרה עם אלו שבחרו להחזיק בפגיעה כאילו הייתה עוגן הצלה למשהו יותר קשה(שבדרך כלל החמירה,,,) ואיפה הם היום האנשים שבחרו (אם מתוך חוסר ברירה,,, ואם מתוך השלמה,,,)להתרומם ולדלג על כל המכשולים, ולנסות לשקם את עצמם, בשביל שיקום הנפש ויישוב הדעת, לדעת שמה שהיה , היה, ולהסתכל קדימה אל העתיד,
את יכולה לפגוש את הילדים הללו בגן ובבית ספר, שמתלוננים עשו לי, שתו לי, ואת אלו שאומרים יאלה אפשר לחשוב,,, (ככה זה גם בחיים האמיתיים רק שהבעיות גדולות יותר)
חלילה לנו לזלזל בפגיעה או בפחד עצמו, אבל בידיים שלנו נמצא הפתרון האם לקחת את זה קשה מאוד ! או לקחת את הפגיעה בפורפורציות הנכונות, זה הכל !
וככל שנתייחס לדברים בייתר קלות וכמשהו שיכול לקרות כך ייטב לנפש וכמו שאתם יודעים היא מחוברת לגוף ואין מנוס מלעזור לשניהם יחד לחיות בשלום זה עם זה,
ובשורה האחרונה שרשמתי כעת, נמצאת התשובה להתפעלות שלך על היכולות שלי,,,
אני מדמה כל הזמן את נשמתי שחצויה לשניים חלק הוזרק לגוף שלי שלצורך העניין והמציאות נבחרתי שלא מדעתי ושלא ברצוני,,, בתור הגבר ! והחלק השני של נשמתי הושתל בחכמה ייתרה אצל אשתי היקרה, וכיום לאחר שנים רבות ואין ספור התמודדויות ומשברים שחלקם קשים , קשים מאוד ולא אפרט כאן בפומבי,- סוף סוף הגעתי להבנה הזו, שמקילה עליי את החיים יום יום, שעה שעה,
ולכן גם קשה לי לראות אנשים שמתייסרים לחינם, וכל זמן שלא יזרקו אותי, אני כאן,
בהצלחה לך ושוב תודה על המחמאות,
לרון ידידי-
אני לא יודע איזה רון אתה , כי יש כאן 2 רונים, בכל אופן אתה צודק, היא כתבה דברים נכונים מהמבט שלה, ולכן רשמתי איך אני רואה את הדברים, לגביי טועה ומטעה,,, אני מתנצל - ומודה מצד המילים הללו היה מיותר לחלוטין !
יום טוב לכולם

יש רק רון קשוח אחד בפורום הנ"ל !! וזה אני (-:

דש לסלעית הנבונה ........

אולי כדורי הרגעה ולא שום דבר אחר, אם אני אוהבת אותו שום דבר לא יעזור אם אני פחות אוהבת אני אשתדל כאילו להעביר ומצד שני להחזיר לו מנה אפיים כל חיי. כי זה סכין בלב חוסר אימון חוסר צדק עבודה בעיניים.

חברה אין מצב שיספרו לכן שזאת רק לשיחת טלפון הכל מתחיל משם ומשם מגיע למפגשים על מה בדיוק דיברו שם... הוא לא מפרט סתם דיבורים שטיות..חחח לא להיות טיפשות ראו הוזהרתן. אז שלא יספרו לכם סיפורים שזה רק שיחות אלו שיחות נפש למניהם אל תוכלו את זה אולי נתפס בהתחלה זה משהו אחר אבל לפגישה זה יגיע במליון אחוז לאחר כמה פעמיים זה מגיע מכירה את זה הייטב. אין יותר חכם מבעל נסיון, הוא חכם יותר מהתעודה של תואר שני . נקודה.

גם בי בגדו. לא בדיוק בצורה שלכן אבל בצורה נוראה יותר. לי סיפרו אחרי החתונה. למרות כל הדברים שעברתי ושאני עוברת מה שאני יודעת וגם למדתי מניסיון חיים זה שהנקמה רק תרעיל לך את הלב. כל הזמן תחשבי רק איך לנקום, והרי מחשבות מובילות למעשים. תחשבי את באמת תהיי מורעלת וזה ישאב ממך את כל האנרגיה, כל שמחת החיים וכל הצד האנושי שיישאר לך אחרי זה. ואז כולם יחשבו שאת המרשעת שמתנקמת בבחור שעשה טעות וביקש סליחה, את תיראי להם המפלצת.
העצה שלי היא שתסלחי לו, מבפנים כי זה הדבר היחידי שיעשה אותך חזקה יותר מבחינה נפשית (וזה גם יעזור לך תתפלאי) ויעזור לך לחיות יום אחרי יום.
אם תישארו יחד או לא, זה תלוי בכם, אני לא מתערבת כי אני לא יודעת כל מה שקרה.
אצלי גם אחרי שניסיתי לסלוח פעם ראשונה זה קרה עוד פעמיים, אז נראה לי שזה מוכיח שמי שבוגד פעם אחת... אבל אני גם לא תומכת גדולה בגירושין אלא אם כן זו ממש הברירה האחורנה. אין מה לעשות החיים לא פרים ולפעמים צריך להקריב. 

מבין ללבך אישה יקרה . גם אני נבגד., מצד שני תחשבי טוב אם נכון להתגרש. אולי בכל זאת תנסי לשקם את הקשר. אני יודע שזה לא קל . עברתי את זה על בשרי! אבל לפני הדקה התשעים מי מבטיח לך שתהיי יותר מאושרת אחרי??תחשבי על זה.וכאן אומר משפט שצריך הרבה סובלנות כדי לקבל אותו. בבגידה אשמים במידה כזו או אחרת שני הצדדים!! צריך לחקור מה לא היה לו טוב בזוגיות הקיימת שהוא הלך לרעות בשדות זרים. אינני מצדיק כלל את מעשהו. הוא נהג בצורה מתועבת.אני יודע מה זה להרגיש נבגד. אבל כדאי לתת צאנס כדי שלא תהפכי למנוצלת.

משה

רוי שלום,
ההרגשה של הסתכול והכעס יכולה להיות מובנת, אך עלייך לחשוב מה יצא לך מזה..
מה יצא לך מזה שתתנקמי ושתוציאי תוכניות לפועל? האם תרוויחי משהו אמיתי מכך?
האם זה ישנה את העובדה שנבגדת? האם אחרי זה הוא יהיה באמת שלך או שיש סיכוי שיברח באופן סופי?
תחשבי על כך שבסופו של דבר הוא בחר בך והוא איתך ולא איתה. הוא ויתר עליה ובחר בך.
תחשבי מה את רוצה שיקרה בסופו של דבר ורק אחר כך תחליטי איך לפעול.

בהצלחה,

תני לו להרגיש בדיוק מה שאת מרגישה ואת מבינה בדיוק על מה אני מדבר