מצטערת שסלחתי-לנבגדים חובה לקרוא.

אותם חיים רגילים עם פרוסות חרא בבוקר וצלחת עצבים בערב...
אהבתי,,,
את מתעלמת לחלוטין מהצד הנבון והרגוע שקורא לך לעשות שינוי אמיתי, הקול הפנימי שמאותת לך לחולל את המהפכה באיכות החיים שמגיע לך בדין, (ולא בבית דין,,,).
כמה עוד אפשר להתחנן אלייך,,,---
רוצים בטובתך בלבד,,,---
את לא טפשה וטוב שאת מלמדת ומרביצה כאן בכל יום את השיעור הכואב שחווית על בשרך,
אבל מה איתך ?
גם לך מגיע לחיות באושר, ולא רק בעושר,,,-
אחריי שניסת להסתדר לבד, שזה בסדר גמור, את יודעת בדיוק מה עלייך לעשות, נו... עד מתי,,,
תעשי כמה צעדים ותראי שהכל יסתדר,
מספרים על אחד שחלה במחלה ורצה לרפאות עצמו לבד, יצא האיש ללימודי רפואה בתקווה שתוך 10 שנים הוא יקבל את הדוקטורט ואז גם יירפא את עצמו ,,,אבל מה יהיה על ה-10 שנים שייעברו,,, ומי אמר שהוא יצליח לסיים את לימודיי הרפואה מבלי שהמחלה תתגבר עליו ח"ו,,,
כשיש בעיה פונים לאנשי מקצוע שיש להם ניסיון, שעברו כבר את כברת הדרך ויודעים איך להתמודד, וכיצד לצאת בשלום מהעניין,
אני לא מחכה לתגובה ממך, אבל החלטתי להיות רודף שלום,
חבל על כל רגע שאת סובלת,
האמת שזה כואב לי אישית, אני מודה,

טוב אתה בטח מכיר את הסיפור..אבל מה לעשות שבעלי לא מוכן בשום אןפן ללכת לשום מקום.אני לבד לא יעשה זאת!
הוא בטוח שהבעיה היא שלי שרק אם ארצה אוכל להשתנות.והוא בסדר גמור...
יש מבין??

אני מבין את הבעיה, גבר שחושב שהוא מושלם, ואף אחד לא יכול להוסיף לו כלום,
גם אני כזה דרך אגב,,, אבל אשתי הראתה לי בצורה אסרטיבית וחכמה שככה אי אפשר להמשיך,
כעת עלייך לבחור האם להראות לו את זה בדרך הקשה והמיותרת בבית דין, שהיא הדרך הלא מומלצת כי שם לא פותרים כלום, להיפך הכול מסתבך ונהיה יותר גרוע, כי כבר נעשתה פגיעה ממשית, ויש אנשים שלא סולחים לעולם,
ויש לך דרך פשוטה, קלה לביצוע, ואפי' מהנה, ללכת לאיש או אשת מקצוע שתבחרי, תלכי לבדך, תקבלי חיזוקים וכלים כיצד להתמודד עם אדם שלא מוכן שיתערבו בחייו, ותתפלאי, נכונה לך הפתעה, ברגע שאת תלכי, והוא יחוש בשינוי, בצורת הדיבור שלך וכו', הוא יזחל על ארבע ויגיד גם אני רוצה, וזה בדוק,
אז בבקשה ממך, תעשי משהו למען השם, הרי אמרת שכסף זאת לא הבעיה, זמן אני מבין שיש לך, אז יאלה-----
הייתי שמח להדריך אותך בקטע הזה, תנסי אותי,
המייל שנתת פעם תקין ?

הפחדתי,עזבתי,כעסתי ובאמת זזו אצלה הרבה דברים
אך לצערי אצלי זה נתקע.
יש לנו באמת זוגיות טובה יותר אבל אני עוד שם
חושב,כועס,פגוע ופצוע...
גם כך העתיד לא ניראה ורוד אולי בכלל צדקו אלה שאמרו / כתבו כאן
שאני אדיוט,פריר,פחדן אולי בסוף הם הצודקים? אולי אין לזה עתיד
ובכלל לא משנה כיצד מתנהג הצד השני
בתקווה לעתיד טוב יותר לכולנו
שמחה

אני בטוח שעשית את כל מה שביכולתך כדי להשיב לעצמך את הזוגיות שהייתה לכם, ואני גם מאמין בדרך הזו, כי האלטרנטיבה השנייה היא, לקרוע את הזוגיות, להפריד את הלבבות, לאמלל את הילדים, ולהתחיל בדרך חדשה, שאולי תצליח ואולי לא,
מה שבטוח ותתקן אותי אם אני טועה,,,
אתה כל הזמן תחשוב האם עשית בסדר או שוויתרת על משהו טוב שהיה לך ביד (אמנם התקלקל,,,אבל כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן, כולם עושים שגיאות,).
אני מכיר אישית לפחות 20 איש ואשה, שמתבוססים במיץ של עצמם ולא יודעים את נפשם מרוב צער בכך שעזבו את הבית ופירקו את המשפחה שהייתה להם, חלקם לא תאמין חזרו לחיות בייחד, מה שקורה באחוזים גבוהים בזמן האחרון, נהפכים להיות ידועים בציבור וכו', וחלקם התחתנו בשנית, תלך לרבנות תשב שם קצת ותראה איך זה נראה,
אני לא בעד שלום בית, לשם שלום בית, להיפך - אני בעד מיצוי המקסימום של האדם בתוך המסגרת שבו הוא נמצא, אם הייתה טיפוס של אחד שאוהב לנסות דברים חדשים או אחד שעושה מה בא לו בראש באותו רגע, או כזה שריגושים לא שגרתיים עושים לו את זה, אז לא היינו זוכים לראות אותך כאן, לא הייתה מתחתן מלכתחילה עם אותה בת זוג, או שהיא הייתה משתפת אותנו בבגידה שאתה הייתה השחקן הראשי שלה,
אז די עם ההתלבטויות הבלתי נגמרות הללו, החלטת החלטה אמיצה ונכונה, זה בדיוק מה שהגוף שלך אותת לך ועזר לך להחליט, כעת תמשיך את הקוו הזה, ואל תסתכל אחורה,
זה קשה זה מתיש, אבל שוב עליי להזכירך כפי שציינתי מקודם, לו בחרת לעזוב ולהתחיל דרך חדשה, גם שם היו לך את אותן התלבטויות רק בכיוון ההפוך, אז בוא נעשה חושבים, מה משתלם יותר, צודק יותר, להתייסר כשאתה שוכב במיטה עם אהבת חייך, ויודע שהילדים גדלים בבית בריא, ומי שנהנה מכל הטוב שאספת ואגרת במהלך שנות חייך האחרונים הם אלו שאתה חפץ ביקרם,,, או להיות במיטה זרה עם דילוגים ותימרונים בין בית לבית, בין הילדים שלך לילדים שלה, בניהול יומן קפדני איפה ומתי צריך לקחת ולמי יש יום הולדת היום ולמי מחר, וכל זאת עם מחשבות וייסורים כמעט בכל יום האם עשיתי טוב או לא, האם יצאתי פראייר או שאני מטומטם לגמריי,,,
כל החלטה שרק תחליט תהייה קשה לכאן ולכאן, אז מה רע בזה שיצאת פראייר,
יהודי חכם אחד אמר: תמיד וויתרתי,,,ואף פעם לא הפסדתי !
אני באופן אישי מעריץ אותך
הלוואי וירבו כמותך בישראל,
צא לרחוב ותגלה איזה שוק בשר של גרושים וגרושות מסתובב בין תקווה לייאוש, כי הכול חוזר לאותו מקום בסופו של דבר, רק שהכתובות והמכוניות מתחלפות,