חסרת אונים

גם אני חסר אונים כשאני קורא על המצוקה שלך,,,
בעצם את כמו בת ערובה, נתונה לחסדיי החוטף,,,
אסור לך להיות במצב הזה אפי' לא דקה אחת נוספת,
אתם משחקים מי ישבר קודם, וברור שזו תהייה את--- !
אז למה לא לקחת את הרגליים היום בלילה ?
הדרך היחידה היא לפנות לגורם שלישי, שיערוך עבורך בירור אצלו למה הוא עושה את זה, ומה מטרתו, והאם הוא מנסה להרוויח במהלך הזה, או שגם הוא פחדן מוג לב, שלא יודע לקבל החלטות !
אני מבין את הפחד שלך מאחר ואת בת להורים גרושים, זה מובן ואנושי להתחשב באמא שלך, הכל מובן, אבל איפה החיים שלך ? מה את רוצה להנחיל לילדך הקט ?
מישהו חייב לנער אותו, אותך, אתכם,
אין לו אחים, הורים חברים ? שיכולים להשפיע עליו ? לדבר איתו ?
טוב שהתעוררת כעת, ויפה שעה אחת קודם,
אני מלמד עלייך זכות שאולי בגלל ההריון והתקופה הקשה שאחריי שכחת א"ע והתמסרת לתינוק, אבל לא עוד גבירתי, ואם כל הצער שבפרידה,,, יש בפרידה גם בשורה חדשה של שחרור ויציאה לאפשרויות חדשות שבוודאי מחכות לך אי שם, רק שצריך לסיים עם המשהו הזה שתקוע ולא נותן לך לראות מטר לעתיד,
-
הפחד מהשינוי הורס כל חלקה טובה, המקום שבו את נמצאת היום, הרסני ביותר, בדרך חדשה יש לך סיכוי אדיר להיות שוב מאושרת, עצמאית, קחי אחריות על החיים שלך !
לילה טוב ובהצלחה

גליה שלום,
את מעמידה את עצמך במצב שאת זו שנגררת אחרי ההחלטה של בן הזוג שלך. מה שהוא מחליט זה מה שיהיה. רוצה להשאר ישאר כשירצה ללכת ילך ואת עם המצוקה שלך בעצם לא לוקחת אחריות על עצמך.
מה שחשוב כרגע הוא שאת תנתחי את המצב שלך ותחליטי מה את רוצה שיהיה כרגע ותתחילי להכתיב את מה שאת רוצה. אם הוא לא ירצה לעמוד בדרישות שלך אז יש לו תמיד את האפשרות ללכת.
כרגע בדרך שאת מתנהלת את בעצם אומרת לו (ללא מילים) מה שתחליט, ובדרך שאתה תחליט אני אקבל את זה.... האם זה מה שאת באמת רוצה להביד לו???
שבי עם עצמך קבלי החלטה על המשך פעולתך וצאי לבצע את החלטתך...

בהצלחה,