לשוקלים בגידה

כמו כל זוג גם לנו היו, יש ויהיו קשיים, יש שיאמרו שרק כשיש קשיים ישנה באמת זוגיות.
תמיד השתדלתי להיות בעל טוב, לעיתים יותר לעיתים פחות אבל תרמתי את חלקי בעבודות הבית, חיזרתי אחריה ודאגתי לפרגן ולהחמיא ובכלל להיות שם בשבילה בכל עת שרק תחפוץ.
דאגתי גם להיות תמיד מטופח ונעים בשבילה גם כי זה אופיי וגם כי יודע כמה זה חשוב לה.
אני בחור רומנטי הרבה יותר ממנה ותמיד חסר היה לי קצת יותר חום וצבע אבל למדתי להסתפק במה שיכולה היתה להעניק לי ועם אהבתי אליה קבלתי כל דבר בשמחה.
חשבתי שאנחנו בסדר גמור (אין מצויין אני מניח) וחיינו את חיינו. הבאנו ילדים והפכנו חברים טובים שמדברים על הכל.
אלא שאז החלה מתרחקת ודועכת, הנחתי בתחילה שזה משהו שחולף ואולי בעבודה משהו מעיק. אלא שזה הפך יותר ויותר לבולט ומשמעותי .
החלו להופיע סימנים שלא נתנו לי מנוח ומכאן לשם גיליתי קשר רומנטי עם בחור הקשור לעבודתה.
איני יכול לתאר את אשר ארע לי באותו יום, את תחושת האבל והאכזבה התרסקתי לרסיסים עת שעמדה מולי ושיקרה נחרצות (כשאני כבר יודע הכל ולה אין מושג כמה).
קיוויתי שלפחות תאמר את האמת ונראה מה עושים משם. כלום.
לא אאריך רק אומר שאחרי שהכל נחשף ולהבטחתה הופסק החלנו בטיפול זוגי לגלות מה קרה והיכן טעינו. אלא שליבי כבר מרוסק ולעולם לא יחלים מהמכה הזו. אני איני יכול לבטא את מה שחש ועליי בכל יום לכבוש את הצער וחוסר האמון.
"אסור להתעסק בעבר" כך תגיד המטפלת ואני מנסה בכל כוחי.
דעו לכם אנשים, שלנו בני הזוג שלכם אין ממש סיכוי להתמודד עם מחזר/ת חדש מסקרן, מגרה ונוצץ. אנו לא תמיד נהיה מושלמים אבל גם אנו בשיגרה ועדיין חלקינו לא בוחרים לבגוד אלא להילחם על מה שיש ולאהוב.
אנא חישבו היטב על המעשה טרם תחצו את הקווים. יש לזה מחיר עצום ובלתי הפיך.
אם כל כך רע שרוצים אחר, עדיף לקום וללכת. מי שבוחר להישאר כנראה שיש עוד סיכוי לתקן ואם יש כזה לכו עליו בכל הכוח כי אין כמו בן הזוג האמיתי והמשפחה. יש המון נצלנים וזוהמה בחוץ, אתם תרגישו בעננים רק לרגע ובבוא היום תתרסקו ותרסקו את המשפחה. כשהצד השני ינצל ואז ימלט אל חיק משפחתו וינטוש את ההריסות.
איני יודע אם אי פעם אחלים, גם איני יודע למה בעצם זה קרה ולכן גם למה בעצם שזה לא יקרה שוב. רק יודע שחיי איתה לעולם לא יראו אותו דבר, לעולם...