בגידה

אני באמת צריכה עזרה , לא להחלטה כי בסוף היא תהיה שלי, אבל על פי ניסיונכם ועצתכם אולי אוכל לקבל את ההחלטה הנכונה. כרגע אני נמצאת בבילבול אחד גדול.
אני אתחיל סוף סוף.
אני בת 49 ויש לי שלושה ילדים גדולים שכבר לא נמצאים איתי , שלושתם לומדים באוניברסיטה.
אני נשואה כבר 28 שנים, עד לפני בערך 6 שנים חייתי באושר עם בעל שאהב אותי ואני אותו,כיבדנו אחד את השני והייתה לי משפחה לתפארת, ואפשר גם לציין שנחשבנו לזוג בה' הידיעה. אני רוצה לציין שאנחנו גרים בחו"ל במסגרת עבודתו של בעלי. שם גם הכרנו חברים ושם גם נהרסו לנו החיים. בעלי הכיר מישהי שעבדה אתו וכך התחברנו לקבוצת החברים שלה, מספר זוגות נשואים. בהתחלה נראתה לי החברות ביניהם תמימה ולא יותר, עד שהתחלתי לשים לב שמשהו לא מסתדר לי , כנראה האינסטקט הנשי. בכל פעם שבאתי בטענה לבעלי שמשהוא לא מוצא חן בעיני לגבי היחסים ביניהם הוא ביטל זהת בטענה שזה רק דימיון שלי, לאט לאט זה הפך להיות אובססיה, אך כל פעם בעלי אמר שזה שום דבר פשוט חברים, מותר לציין שלא הרגשתי שום שוני במערכת שלי עם בעלי חוץ מוויכוח פה ושם בנושא. אני רוצה גם לציין דבר חשוב שעם שאותה "חברה " היינו ביחסים מאוד טובים איתה ועם משפחתה , חגגנו שבתו ,חגים וימי הולדת יחד.לפני שנתיים היחסים ביני לבין בעלי הפכו יותר ויותר בלתי נסבלים וזאת בגלל הויכוחים שלנו באתו נושא. והוא המשיך לטעון שזאת רק אובססיה ורק הדימניו שלי. לפני 3 חודשים ראיתי איזה מבט ביניהם שלא יכל להשתמע לכמה צדדים, ולכן בפעם הראשונה בחיי שחיטטתי לו בתיק העבודה ושם מצאתי דיסק עם תמונות שלהם יחד.
מסתבר שהם כבר לפי בעלי שנתיים יחד, בזמן שאני נסעתי לבקר את ילדיי הם "נהנו"להם, וגם כשהייתי בביתי, הם שמרו זאתבסוד מכולם וכמובן שבשנתיים אלו המשכנו לצאת יחד, לחגוג חגים , שבתות וימי הולדת. כשיישבתי לשוחח עם בעלי הוא טען שאני הובלתי אותו למצב הזה, ושהרבה זמן הוא כבר לא אוהב אותי, והוא לא ידע אך להגיד לי זאת. לטענתו אי אפשר לאחות את הקרעים והסדקים ביננו והוא צריך זמן לחשוב מה הוא רוצה ושבמידה והוא יחליט שהוא רוצה להישאר הוא יקריב את האושר שלו כי אף פעם הוא לא יהיה מאושר איתי ואף פעם הוא לא יחזור לאהוב אותי.
אנחנו כרגע חיים באותו הבית, מנסים להתנהל רגיל,בקושי מדברים,עד לפני שבועיים בערך עשיתי הכל כדי לשלום בית , כל מה שיכולתי מצידי, עם כל זאת אני עדיין אוהבת את בעלי ולא רציתי לפרק את התא המשפחתי, אך אני רואה שזה לא מוביל לשום מקום, בעלי אטום ולא מוכן לשמוע על כלום חוץ מלתת לו זמן אם הוא רוצה להקריב את האושר שלו ולטענתו הרגילה ללא אהבה מצידו. אני מצידי הבהרתי לו שבתנאים האלה אני כמובן לא מוכנה ושכל אחד יקח את הזמן שלו להחליט, הזמן שלי הגיע ובצורה כזאת אני לא מוכנה לחיות, אני עדיין צעירה בכדי לקבור אתעצמי בנישואים כאלה. הילדים שלי לא יודעים כלום ואני לא יודעת איך להתמודד מולם
כאן אני מבקשת את עזרתכם על פי נסיונכם.