בגידה, נקמה וחוסר אמון.

אני בן 40, חברה שלי בת 32, אנחנו בקשר מזה 3 שנים, שנינו נראים טוב, סקסים ומאוד מיניים, הקשר בינינו לא נסב סביב סקס, אבל כן הרגשנו חיבור ודמיון רב בינינו בליבידו, פנטזיות ובפתיחות המינית. עם זאת היינו נאמנים אחד לשני במשך תקופה ארוכה.
מעבר לכך, היה לנו טוב ביחד ומצאנו תחומי עניין משותפים רבים.
בקיצור - נראה מושלם.
בתקופה האחרונה התווכחנו רבות סביב עניין החתונה, לא בא לי על כל הסרט הזה ומבחינתי אפשר להמשיך ככה בלי לתת דין וחשבון לאף ארגון דתי או ממשלה לגבי מצבנו הזוגי. מבחינתה זה היה חשוב לקדש את הקשר מול משפחה וחברים.
בתקופה זו מערכת היחסים ביננו הייתה מעוררת ובמהלך טיול בחו"ל בגדה בי עם שני גברים, לקח לי 8 חודשים ללמוד את כל הסיפור מכיוון שהכחישה והסתירה, נוצרה ביננו מלחמת כוחות.
מבחינתי, היה חשוב שתיקח אחריות על המעשים, קרי, תתוודה, לפחות זו הייתה המטרה בהתחלה, בהמשך כבר נכנסתי לפינה שפשוט רציתי שתספר בשביל שתתבייש. נראה לי שחיפשתי איך להעניש אותה.
ברור לי שבתקופה זו הונעתי בעיקר מאגו פגוע, כאשר תוך כדי שאני מנסה להבין האם היא עדיין משקרת ומה הסיכוי בכלל לשקם את המעט שנשאר ביננו.
הבנתי את התרומה שלי להדרדרות היחסים אך עדיין הרגשתי שהגזימה.
בתקופה זו בגדתי בה פעם אחת באיזה שירותים של מועדון והסתרתי את זה.
ואז נסעתי אני לטיול בחו"ל ובגדתי בה מספר רב של פעמים עם פרטנריות שונות, הרגשתי שאני לא חייב לה כלום (היא עדיין הסתירה חלקים ממה שקרה) ברור לי שזה לא תירוץ, אבל, לי הספיק באותו זמן בשביל "לאשר" את המעשים שלי.
כשחזרתי, התוודתי על הכל, וגם היא לבסוף התוודתה שהסתירה דברים עוד מאז.
כרגע, אנחנו במצב של הפסקת אש, אבל זה עדיין לא מרגיש כמו שלום.
שנינו מאוכזבים אחד מהשני, אבל במקביל גם מבינים אחד את השני.
בגדול, הייתי מעוניין לשים את התקופה הזו מאחורי ולהמשיך ביחד איתה הלאה.
אבל, אני לא בטוח שאני מסוגל להשאר נאמן ואני יודע כשיגיע הפיתוי, אני שוב ארגיש שבעצם אין בינינו מחוייבות מינית בגלל מה שהיא עשתה. מיותר לציין שאני גם לא סומך עליה בנושא זה שהיא לא "תשתמש" במה שאני עשיתי בשביל לאפשר לעצמה.

כיצד אפשר לבנות שוב מחוייבות ונאמנות בין בני זוג?
שנינו אנשים די מופקרים בבסיס אבל כן מעוניינים במערכת יחסים בלעדית או לפחות ללא הסתרות ובגידות.
מישהו (הצליח/מצליח בינתיים) בזה ויכול לחלוק מנסיונו?