גילוי בגידה בדיעבד

לאחרונה נפרדתי מבת זוג לאחר קשר של 6 שנים. לשנינו היה הקשר פרק ב'. לפני כשנה חליתי בדיכאון עמוק וקשה, שאילץ אותי להתאשפז למשך 4 חודשים. בחודשיים-שלושה הראשונים למחלה (עוד לפני האישפוז) היא הייתה תומכת ואמפתית. מאז שהתאשפזתי חל באופן פתאומי מפתיע וקיצוני יחס של הפניית גב, התעלמות ושידור מסר של "עזוב אותי". הטיעון היה שקשה לה עם המחלה שלי ואין לה כוחות נפשיים לתמוך בי. עד כאן הכל בסדר. כעבור מס' חודשים החלמתי. בינתיים התייצבו היחסים בנינו על יחסי חברות קרובים. מאז שהחלמתי שמתי לי למטרה לעשות כל שניתן כדי להחזירה אלי. התמקדתי במאמץ לשדר לה שהמחלה שלי איננה סוף העולם, והנה יש חיים אחריה והכל חזר להיות כשהיה... היא מבחינתה שידרה לאורך כל התקופה מסר כפול. מצד אחד הגיבה בחיבה ובשיתוף פעולה לחיזוריי, ומצד שני חזרה ואמרה שלא אחיה באשליה שנחזור. כך נמשך המשחק הזה כחצי שנה.
ואז יום אחד סיפרה לי שהכירה מישהו חדש. זה לכשלעצמו לא הפתיע כי היה ברור שזה יקרה יום אחד.
הרגשתי שהפסדתי במשחק איחלתי לה את המיטב, אמרנו שנישאר חברים והלכתי לדרכי
ואז כעבור חודשיים התברר לי פתאום שהבחור ה'חדש' איננו כזה חדש. הוא מקיים איתה קשר כבר למעלה משנה.....
חברים אומרים לי לעזוב את זה ולהמשיך הלאה. מה שהיה היה.... אבל אני מרגיש כל כך פגוע, כל כך מרומה, מרגיש שאילו ידעתי שכך הם הדברים הייתה כל ההתנהלות שלי בשנה האחרונה אחרת לחלוטין.
ברור לי שאין מה לעשות עם זה. זה באמת עניין שהיה ועבר. אבל אני מלא כעס וזעם ועוברות בי מחשבות נקם וכל החרא הזה שאני כל כך לא רוצה להתבוסס בו.