חיים מחוץ למסגרת

אני לא יודע באיזה תחביב מדובר אבל אם זה לא לשכב עם השכנה אז המצב פתיר. הלואי על המון גברים ונשים תחביב בלתי מזיק למלא בו את שעות הפנאי.אני מבין שזה בא על חשבון הזמן שלו איתך אבל תנסי להבין גם אותו.זה מוסיף לו טעם לשיגרה. זה לא אומר שהוא לא חבר טוב שלך תנסי להבהיר לו בשיחה מלב אל לב מה את מרגישה. אל תתני לו הרגשה שאת מקנאה( כן כן. יש דבר כזה קנאה). לפי מה שאת מתארת זה נשמע לי כמו סתם קצר בתקשורת.

אני חסרת מנוחה בין היתר בגלל, שהתחביב הזה, יוצר מצבים אינטימיים עם שותפיו לתחביב (ושותפותיו) ומתוקף זה הם עוברים חוויות מושתפות שאני לא חלק מהם. אני מרגישה שהוא חולק איתם הרבה יותר ממה שהוא חולק איתי, כולל זמן שיחות שמעבר לשעות העיסוק בתחביב. הוא אפילו הודה פעם (בשיחה שאני שמעתי) שהמפגש עם השותפים לתחביב עושה לו ממש טוב והוא מתכונן אליו ממש כמו יציאה לדייט.
זה נראה כאילו אני נמצאת באזור המובן מאליו וטוב שאני שם ובשביל זה אני שם.
אני יודעת שאני לא רוצה שהוא יפסיק להנות מחיים שמעשירים אותו, אבל אני יודעת שאם לי היו חיים דומים הוא היה משתגע מקנאה ולא מאפשר לזה לקרות. הוא גם הודה בפני שזה מה שהיה קורה. הקושי שלי נובע בעיקר בגלל שלי ולו אין זמן איכות משלנו. ובנוסף, שלו זה לא חסר כמו לי.

1. למה את לא שותפה פעילה בתחביב שטענת כי בעבר היית שותפה לו?
2.מדוע לא תימצאי תחומי עניין שיעסיקו אותך ויעשירו אותך?
בכל מקרה נראה כי הוא נהנה ומסופק מתחביב שמעניין אותו ואת צריכה להיות מרוצה מהמצב

אני עשיתי מהתחביב מקצוע...
כן עשיתי דברים ואני מניחה שאעשה בהמשך. בפעמים שעשיתי דברים שהוא לא היה שותף להם, הוא היה מעורב מאוד וחלק מזה לפחות בשיתוף שלי איתו ובתחושה שנתתי לו שאני איתו. במקרה שלו, אני לא מרגישה כך. אני מרגישה שהוא מדבר עם חבריו לתחביב וחולק איתם יותר ממה שהוא חולק איתי. את שעות הפאן שלו והכיף הוא בחר לעשות עם אנשים אחרים. אני מעולם לא עשיתי דברים שהשאירו אותו מחוץ לתמונה גם אם לא היה שותף להם. וגם לא הזנחתי את הזמן שלי איתו. וזה כן מה שקורה היום מכיוונו.
מצד שני אני שואלת - הרי אני אשת מקצוע - למה הוא לא מזמין אותי להיות שותפה? למה הוא לא מתיעץ איתי, למה הוא לא מספר לחבריו לתחביב שאני יכולה לתרום להם?
אני לא רוצה לגלות מה הוא התחביב, כי אז זה יהיה ברור למי שמכיר אותנו מי אנחנו.
אבל נסה לעשות אנלוגיה על תחביב כמו רכיבה על אופניים, או ספורט אתגרי שברור במסגרתו אתה עובר חוויות חזקות מאוד ואינטימיות עם שותפים לחוויה.

היי,לפעמים אחנו רוצים את השקט והלבד שלנו,כל אחד לעצמו,לבנות לנו עולם משלנו גם אם זה על חשבון הבן זוג.ייתכן שכשאת תימצאי "תחביב" משלך הוא יבין שעדיף שהתחביבים יהיו יחד ולא כל אחד לחוד מה גם שזה עלול לפגוע בזוגיות בהמשך..

גם אם נניח בעלך היה מתנדב בעמותה הכי חיונית בישראל, עדיין הוא קודם כל מחוייב לזוגיות שלכם,
ע"פ מה שאת מתארת, אז החיים שלכם יפים, יש תקשורת והבנה ברב הדברים, א"כ מדוע דווקא כאן את מתקשה להעביר לו את המסר ?
ברור שנוצר פער מסוים בקשר הזוגי שלכם, ובשביל זה אנחנו בני אדם ולא חמורים, הזוגיות נשחקה עם השנים, הזמנים השתנו, הצרכים שונים, ולכן אין סיבה שאת תשבי בצד ולא תקחי חלק בדברים שאת מבינה בהם,
כפי שציינת , בעלך לוקח אותך כמובן מאיליו, כי מי כמוך יודע עד כמה זה מעניין, העובדה שכביכול את יודעת עם מי הוא נפגש ומה הוא שם, נותנת לו גושפנקת כשרות, עד שהוא כלל לא שם לב מה מעולל לך,
מה עושים ?
אין לי מושג איך את מבטאת את צרכייך, כי אם את חושבת שזו קנאה, ואת לא רוצה לצאת קנאית, אז כל מה שתגידי יתפרש אצלו כחוסר פרגון, וחוסר הבנה לצרכים שלו, אני מניח שהוא יפלוט לך מילים כמו, תגידי תודה שזה מה שיש לי בראש, זה וזה בוגדים, וכו' וכו', ואז את תרגישי סתומה שבכלל העלת את הבעיה, ותסכימי להמשיך לשבת בצד ולחרוק שיניים,
לכן קחי יוזמה ולכי לשיחה עם אנשי מקצוע, ותקבלי שם כלים כיצד לפנות אליו בצורה חכמה כדי שלא תפגע בו מחד, ותשפר את היחסים שלכם מאידך, ייתכן ובהמשך הוא ייאלץ להצטרף, ושם ישקפו לו את הבעיה מהזווית שלך, כך שיהיה לכם יותר קל להתקרב בחזרה, ונאמר אמן,
אז לסיכום : המטרה שלך צריכה להיות שלמרות שיש לו תחום עניין שכעת לך אין בו כ"כ עניין או שהוא לא רואה לנכון לשתף אותך(מסיבותיו השונות...) אתם חייבים למצוא זמן איכות של שניכם ביחד, ועם תכנון נכון של ניהול זמן ומשאבים תצליחו לגשר בניהם,
כלל ראשון : הקשר הזוגי חייב להיות בראש סדריי העדיפויות שלכם, כלומר קודם אתם ביחד, אח"כ העבודה, התחביבים, וכו'
ואל תשכחי לעדכן
בהצלחה

בני תודה רבה, אכן היטבת לבטא את ההתחושות שלי ואת הקושי.
כלכלית לא יתאפשר לי כרגע ללכת לייעוץ זוגי (היינו בעבר וזה היה מעולה), ולכן גם פניתי לקבל קצת חוות דעת מקצועיות בפורום. אני שוקלת לעשות מספר מהלכים (ידידותיים ומכילים) ולקרוא עוד חומר מקצועי, כדי באמת לקבל כלים שיסייעו לי לנתב את המצב ולהגיע לאיזון העדין והאידאלי, בין האינדבדואל והחיים הזוגיים והמשפחתיים.

אני שמח בשבילך שהצלחתי להבין את מה שעובר עלייך,
הפורום כאן, יותר מ"קצת חוות דעת מקצועית" ולכן תחכי שיענו לך המומחים,
אם הלכתם בעבר לייעוץ והיה מעולה, אז כדאי שגם הפעם תלכו, זאת הדרך הקצרה והקלה ביותר ואולי גם הזולה ביותר לפתור את העיניינים במהירות ובלי משקעים,
ניהול נכון של הצרכים הבסיסים שלכם יותיר לכם זמן וכסף למשימה החשובה של חיזוק הקשר הזוגי שלכם, ועם קצת אמונה וסבלנות תוכלו גם לרומם ולהצמיח את הקשר לגבהים חדשים,
טוב שאתה נלחמת למענך/כם, בדרך כלל הנשים הן אלו שמחזירות את הבעלים לתלם כשהוא גולש לשוליים, תחפשי בנט מאמרים בנושא תקשורת !
ואם לא מצאת, אז תמיד את יכולה להיעזר בפורום הנפלא הזה,
בהצלחה

אני אכן שוקלת ביצוע של מספר צעדים (ידידותיים לא לדאוג (-: )). קראתי המון חומר על חברות ומסגרות חברתיות מחוץ לנישואין ויש יחסית מעט. המקום היחיד שהגדיר משהו קרוב הגדיר את מה שאני עוברת כבגידה רגשית. לא משהו שנעשה בכוונה, אבל סוג של שגרה, חוסר תשומת לב וכו'...
שוב המון תודה נעדכן בהמשך...

משום מה קינאה תמיד נתפסת כדבר רע. אף אחד לא רוצה להצטייר כקנאי. זה נשמע רע. אבל אולי תסתכלי על זה שקנאה היא בעצם דרך להגיד : אני אוהבת אותך ולא מוכנה לוותר? לא מוכנה לקבל מציאות לא טובה?

כמו שאמרו קודמיי - אני חושב שאת צריכה לדבר איתו ולהסביר לו את זה. ולהגיד לו שזה מפריע לך. ואולי הוא אפילו יבין את זה...

חוששת יקרה,

במהלך שנות הנישואים שלכם בעצם נפרדתם ממי שהייתם לפני שהכרתם ויצרתם שני אנשים חדשים שכל עיסוקם (פרט לעבודה) משותף, החברים משותפים הזמן הפנוי תמיד משותף. במהלך הזמן מצא בעלך את התחביב הישן שלו שאבד במהלך השנים והעיסוק בתחביב הזה ממלא אותו ובעיקר מחזיר אותו למי שהוא היה פעם בתחילת הדרך. התחביב הזה החזיר אותו לאני המקורי שלו אותו אדם בו התאהבת...
והוא שומר על התגלית הזאת מכל משמר ורוצה להמשיך להתעסק בזה כי זה גורם לו הנאה וגורם לו כנראה להרגיש שוב את האנרגיות והחיוניות שהיתה בו פעם..
עלייך להבין ולכבד את זה ולהבין שההתעסקות בתחביב הזה והצורך שלו במשהו שיהיה רק שלו אינה קשורה למה הוא מרגיש כלפייך, יכולים להיות לו חיים נפלאים איתך ובכל זאת הצורך במשהו משלו ישאר...
ואת במקום למצוא לך את העיסוקים הישנים שלך שעשו לך פעם טוב או למצוא לך משהו חדש שיעשה לך טוב את עסוקה בלחשוש ולדאוג ולחשוב שזה בא על חשבונך.
כדי שזוג ישרוד את שנות הנישואים הרבות וישאר ביחסים חבריים טובים על כל אחד מבני הזוג לשמר את מי שהוא ולדאוג להתרגש מתחביב או עיסוק.
אני מציעה לך בחום להספיק לחשוש ולחפש לך את הדבר הזה שימלא אותך מחוץ לזוגיות כדי שתוכלי לשתף אותו בחוויות שלך ותוכלי לפרגן לו על התחביב שלו והוא יפרגן לך על שלך ובתוך זה תמצאו ותקפידו על הזמן שהוא שלכם רק לכם שבו אתם מדברים ומבלים יחד... כך הזוגיות שלכם תאריך שנים ותשאר תמיד החברות שלכם בה.
בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

סליחה אם אני חופרת, פשוט אין לי עם מי לשתף...
אני חייבת להגיד שכל תשובה מחכימה ומלמדת ועושה את הבחירות מבחינתי יותר קשות.
כן היו לי עיסוקים נפרדים שמילאו אותי, אבל מצאתי את עצמי מערבת את בן זוגי כל הזמן כדי לתת לו בטחון שאני כאן.
מעבר לכך יש חדשות!!! אנחנו עוברים תקופה משפחתית מאוד לחוצה שבה התמיכה הזוגית עומדת למבחן. אני כאן בשבילו לתמוך לסייע להקשיב, להכין אוכל, להוריד את העומס מהכתפיים. אבל לצערי אני עוקבת אחרי מיילים וסמסים שלו ואני מגלה כמה דברים:
א. הוא משתף ידידה מהתחביב בכל מה שעובר עליו יותר ולפני שהוא משתף אותי.
ב. הוא מוחק חלק מההתכתבויות והסמסים איתה.

אני יודעת שהוא כאן פיזית, אבל נראה שהוא השלים עם זה שאני כאן - חפץ או דמות שלא תלך. ובוחר לקבל את התמיכה מחוץ לבית. הוא יודע שזה יפגע בי, אז הוא מסתיר. לפעמים בצורה הכי אימפולסיבית בא לי להגיד לו משהו בענין. אבל אני מתאפקת. אני יודעת שכיעבור את הגבול אני לא אשלוט וזה יהיה הרסני. מאידך גם אם אסב את תשומת ליבו לרגשותי בצורה הכי עדינה ומכילה, ואכן הוא "ישתדל יותר" ואני לא בטוחה שזה יהיה כי הוא רוצה, אלא כי הוא צריך. ואין לי שום רצון להיות כינור שני.
אני במלכודת כי כל התבטאות שלי תיראה כצרות עין. מצד שני אם אדרוש ממנו "להיות כאן" זה יהיה למען הפרוטוקול ולא רצון אמיתי.
אני שוקלת למצוא לעצמי בתקופה זו משהו שיעסיק אותי גם כן, אני בטוחה שהוא יעודד זאת כדי להשקיט את מצפונו. בקיצור נראה לי שיהיו שני אנשים שהיתה להם זוגיות פעם וכל אחר מנהל חיים משלו.
מבחינתו משפחה היא ערך עליון וגירושים זה לא דבר שיעלה על הפרק ולכן הוא יהיה מוכן לעשות הכל לשמר ערך זה אפילו אם המחיר שלו יהיה כבד.
אני לא מעוניינת להיפרד כמובן, אבל אני רוצה יותר בלי לפגוע בלי לקלקל.
קשה לי מאוד

אני קצת עברתי על ההתכתובויות פה לגביי החששות שלך
יכול להיות שלא הבנתי כל כך טוב את בעייתך אבל ממה שהבנתי פחות או יותר זה שמשהו מפריע לך - וזו זכותך המלאה
יש לבעלך תחביב שאני מאמינה שהתחביב הזה מתקשר למשהו אינטימי אם זה לא היה כך לא היית כל כך חוששת ( אני חשבתי על תחום העיסוי אך אולי אני טועה ואין צורך שתאשרי את מה שאני חושבת )
מפריע לך משהו שמטריד אותך מאוד ומפריע לך בסדר יומך - מדוע לא לשים את הדברים במקומם ?? אני חושבת שאם אתם כמשפחה והבנתי שמשפחה זה ערך עליון עבורכם אתם צריכים להיות קשובים אחד לשני ולשתף במה שמטריד ע"מ שהתא המשפחתי לא יפגע וכן זה כולל גם לוותר על משהו שאתה אוהב תמורת משפחה שטיפחת , השקעת ויצרת המון שנים. זה נראה לך הגיוני שתרגישי ככה? ממש לא !!!!
אני מבינה שכולם מייעצים לך פה לעסוק בתחביב משלך וכדומה אך אין כל קשר , זה משהו שמפריע לך ולא מרפה ממך
בעלך צריך לדעת שזה מפריע לך ולשקול את מעשיו
זוגיות זה דבר לא קל וכן לפעמים יש צורך בויתורים ע"מ שלא יהרסו על הדרך דברים ולא להיות אינטרסנט ולחשוב רק על עצמך כי יש איתו עוד אנשים וזו את !
מדוע הוא מתעסק בתחביבו כל כך הרבה ? יש לו משהו להסתיר?
דברו !!!!!!!!!! את עמוד מאוד חשוב בחייו ועליו לקחת אותך בחשבון

אל תסכני את מה שיצרת עד כה
היי קשובה לעצמך ולאינטואיציות שלך - הן תמיד יהיו נכונות ואל תחששי מלומר את מה שעל ליבך , היי נאמנה לעצמך !

חזקי ואמצי !!

תודה על העידוד, אני קוראת את דבריך ובא לי לבכות. אתמול היה עוד אינסידנט שהראה לי ש"לא סופרים אותי" הוא נסע למקום מסויים והודיע לי רק אחרי שהוא היה שם. כזוג שנוהג להיות בקשר מתמיד. זה הדליק אצלי עוד נורה. זה כבר לא מקרה בודד ולא צירוף מקרים. זה מצביע על מגמה. שלא תחשבי שאני לחוצה מדי. הנוהג שלנו לעדכן זה את זו בהיכן אנחנו נמצאים, נובע מהעובדה שאחד מאיתנו היה נוכח בפיגוע חבלני עם הרוגים בעבר, והשני לא ידע על זה. מאז אנחנו מקפידים על עדכון שוטף למקרי תקלות גם קלות יותר. אני אוספת סיטואציות ובסופו של דבר מביאות אותי למסקנה שהוא לא כאן, ולא רוצה להיות כאן. את הרגעים הכי קשים שלו הוא לא חולק עמי. אני מרגישה שהפכתי להיות הבייביסיטר שלו, שזו מציאות שהשלמנו עמה.
התפוצצתי עליו הבוקר על האינסידנט של אתמול (לא על הכל ביחד) ואני מרגישה שיהיה עוד טריגר אחד קטן ואני אסלק אותו מהבית. לא רוצה להיות כנור שני, לא רוצה להיות טובה מספיק כדי לגדל לך את הילדים, אבל לא מספיקה לכל השאר. לא רוצה להיות הפשרה של מישהוץ לא רוצה שהוא יעשה הצגה של "אני כאן" ובעצם לא ממש יהיה כאן.
הרגעים הקשים בחיים מלמדים אותנו מי החברים האמיתיים שלנוץ והוא נכשל.אני כל כך בודדה. נתתי לו את חיי ונשארתי עירומה. ללא נפש אחת קרובה.
רק כדי לפרוק.
אני מניחה שאחרי שארגע אחשוב ביותר הגיון.
כרגע אני לא מסוגלת.

חוששת יקרה, כתבת >
אני אוספת סיטואציות ובסופו של דבר מביאות אותי למסקנה שהוא לא כאן, ולא רוצה להיות כאן. את הרגעים הכי קשים שלו הוא לא חולק עמי.
האם את רואה את עצמך מוכנה שוב לעזור לו ?
האם הוא שומר עלייך בכדי לא להכאיב לך ?

אתם צריכים עזרה מקצועית,
חבל על כל יום שאת מתייסרת,
בהצלחה