אשתי כבר לא אוהבת אותי

מאוד כאב לי לקרוא על העומס הרגשי שאתה עובר. אני חייבת להגיד שזכית באישה שהיתה פתוחה מספיק וכנה מספיק והדיאלוג בינכם יעורר קנאה בהרבה מערכות זוגיות.
אני חושבת שלאור זאת אתה הוא זה שצריך לקחת את ההחלטה שתהיה הכי טובה עבורך. או לחיות כל חייך בזוגיות מתוך תחושה של פשרה או עדיפות משנית. או לחיות את חיך בלי זוגיות ואולי עם אופציה לאחת חדשה, אבל עם המון כבוד עצמי והדדי.
שיהיה בהצלחה

שלום אחת,
תודה על העניין והתמיכה.
אמרת שאני זה שצריך לקבל החלטה כרגע, אך נראה לי שהיא זו שמתלבטת כרגע אם להמשיך או לא. היא הסכימה ללכת לטיפול זוגי, אך היא חסרת אמונה. לדעתה הטיפול יקל עלי להשלים עם העובדה שנפרד. היא רוצה שיהיה ביננו רק טוב, בין אם ביחד או בנפרד. אני מעריך את זה.
כרגע אני מתלבט איך להתנהג איתה. היא רוצה שקט ולבד, ואני רוצה אהבה וקרבה. אנחנו חיים באותו בית, זה מאד קשה לעצור את עצמך, ולחשוב שהצד השני לא מעוניין. כרגע אני נותן לה להתבשל עם עצמה, לא נופל לכעסים, ותומך בה ונותן אהבה במידה. שלא תיסגר. אני גם לא רוצה לשאול אותה יותר מדי מה היא מרגישה, כי התשובה תמיד מייאשת אותי.
בסוף כנראה הפתרון ינשור כמו פרי בשל. לטוב או לרע.

יוסי שלום,
אישתך אומרת שאינה אוהבת אותך יותר , וזה יכול להיותת מסיבות שונות ויכול גם להיות סוג של יאוש ממערכת היחסים.
שאלת אם אפשר להחזיר אהבה, התשובה היא לא חד משמעית. אפשר לטפל בזוגיות ולגרום לה להתנהל בצורה שתגרום לכל אחד מהצדדים לקבל את מה שצריכים ורוצים מהזוגיות. לעיתים כשמטפלים בכעסים ובטינה ובעלבון ובכל הרגשות שמייצרים משקעים האהבה חוזרת. האהבה נבנית ונהרסת מתוך מה שאנחנו מרגישים כלפי השני וכשהרגשות מתמלאים בכעסים ועלבונות אי אפשר לאהוב. אם מצליכים לפנות את התחושות האלה יש לאהבה מקום לחזור...

פנו לייעוץ זוגי כדי לקבל הדרכה וליווי בתהליך.

בהצלחה,
דליה שוורץ - יועצת אישית וזוגית

זה נראה לי תהליך מאד קשה, לשני הצדדים.
היא צריכה לחרוק שיניים ולמשוך בעלייה למרות שהיא לא אוהבת. רק בשביל הסיכוי שאולי בהמשך זה ישתנה.
אני צריך ים של סבלנות ולהכיל אותה כדי לעבור את התקופה הזאת מבלי להתפרץ ולכעוס, כי הכאב הוא גדול.
האם מהנסיון שלך זה אפשרי? יש זוגות שהחזירו את האהבה?

גם אני שמעתי את "אני כבר לא אוהבת, משהו השתנה אצלי". גם אני אמרתי - " ננסה טיפול". גם אני קיוויתי שזה ישתנה. אצלי זה לא השתנה, אלא להיפך. התגעגעתי למגע, לחום, לרגשות, של היו. רק סבלתי בכל התקופה עד שנפרדנו.

קשה להמליץ, אבל לפי דעתי אתה צריך לקחת פסק זמן ממנה. להבין שאין סיבה ללמה זה קרה - זה פשוט קרה. אתה יכול לנסות כל היום לחפור לעצמך - מה עשית לא נכון שהביא למצב הזה, או מה אפשר לעשות כדי להחזיר את האהבה. אבל כמו שאי אפשר לשכנע מישהו לאהוב מישהו, ככה גם אי אפשר להחזיר אהבה.

עצתי - אתה צריך להמשיך הלאה. ומי יודע, אולי הריחוק ישנה גם אצלה משהו.

שיהיה בהצלחה
אנונימי

קיבלת תשובות מאוד טובות, יש לציין את תשובתה של דליה והייתי לוקח את המשפט הזה > לעיתים כשמטפלים בכעסים ובטינה ובעלבון ובכל הרגשות שמייצרים משקעים האהבה חוזרת... ומנסה בכל כוחי ולו רק למען הילדים שמשום מה אף אחד לא התייחס אליהם כלל,
אם היא עדיין מוכנה ללכת איתך לייעוץ זוגי, תציע לה שתלכו לטיפול בשיטת דימיון מודרך, ואם שם ישתחרר משהו, אז יש לך סיכוי גדול שאהבה תחזור, אבל אני חייב לסייג את דבריך בקילשאה הזו, "האהבה תחזור", ברור לכל בר דעת שחיים משותפים בבית אחד לא יכולים להתבסס רק על אהבה, ויש זמנים שצריך הרבה יותר מאהבה, בשביל לתחזק את הבית, אז אולי אשתך התבלבלה ברגשות שלה למישהו אחר ? אם אמנם זה רק רגשות ולא מעבר לזה,,,
אני באופן אישי, לא הייתי מוותר עליה, היא אשתך ואם ילדיך, אני מאמין שעשיתם הרבה דברים בייחד, אתה פשוט צריך לבדוק איתה ביחד או בלעדיה מה פתאום היא פיתחה רגשות במקום אחר, ואני לא מתכוון לחפירות שיביאו אותך לתיסכול, אלא כתהליך למידה שיעזור לך לצאת בקמפיין משלך,
מצד שני אני חייב גם להחמיא לך על הדרך שאתה מתמודד עם הסיפור, הלוואי על כל עם ישראל, כתבת > כרגע אני נותן לה להתבשל עם עצמה, לא נופל לכעסים, ותומך בה ונותן אהבה במידה. שלא תיסגר. אני גם לא רוצה לשאול אותה יותר מדי מה היא מרגישה, כי התשובה תמיד מייאשת אותי. !
אז קודם כל אל תחכה לה, תחייה את חייך כאילו אין איש לידך, תצא, תבלה, תתעניין בדברים שעושים לך טוב, (תזהר ממני אני נגד בגידות גם כנקמה,,,)אבל אל תתיאש מעצמך, ילדיך צריכים אותך חזק ועירני,
במקביל תנגן לה על המצפון ואם אתה לא מסוגל אז תגייס חברות/משפחה וכו', מה זה לקרוע ככה ילדים בגלל דימיונות של רגשות ?
מה לא מגיע להם שתנסו להחיות את הזוגיות שלכם ?
ולסיום אני מציע שתתחיל לחשוב בראש ולכוון גבוה, אתה לא מוותר ! נקודה. תשדר לה את זה, תשדר ליקום אני לא מוותר !
ואם היא רוצה ללכת ? שתלך, אבל למה להגיש לה את זה על מצע של זהב ?
שתתאמץ לפחות כמוך, גם אם זה בכיוון ההפוך,
אז לך על זה איש, אנחנו מאחוריך לטוב, ולטוב פחות,,,!
בהצלחה