דיכאון עמוק

בכל תגובותיי אני מאוד נזהרת בדבריי,כי אסור לשפוט ובטח לא בפורום כשהתמונה חסרה ,יש משהו בטוב ובנוח שהופך מובן מאליו,לא מוערך בזמן אמת, אבל אח"כ מסתבר כדבר הכי טוב והכי חסר,אני מאחלת לאשתך שתבין את זה לפני הגירושין ומחזקת אותך בשעות הקשות שאתה עובר ..

מניסיון זה לא קל להתגרש,מה האלטרנטיבה שלך? להישאר בכוח עם מי שלא רוצה לחיות במחיצתך? אתה אומר שניסית הכל,ייעוץ זוגי ושיחות עם רעייתך.אין לך ברירה אלא לכבד את רצונה ולפתוח דף חדש בחיים.דיכאו לא ייתן מענה לבעיה.יש חיים אחרי הגירושים,לא שאני ממליץ על כך אבל רצונה כבודה.תמשיך הלאה,תהנה מהילדים,תן להם חיזוקים ככל האפשר.לאט לאט אתה גם תדע להנות מחיי הרווקו. אין ספק שהתקופה הראשונה היא תקופת הדומה לאבל על אדם יקר שאבד.ליבי ליבי איתך.תרים את עצמך ותראה שהכל יהיה טוב.

שלום גיל
במשך שנות נישואיך בחרת לעשות הכול כרצונה בלבד לשמור על ההרמוניה והשקט להגדרתך. התוצאה של התנהגות זאת היא ביטול עצמך לחלוטין, למעשה אשתך רוצה להרגיש שיש לה שותף, שיש לצידה בן זוג חושב, בעל דעה עצמאית, עם תחביבים, שאיפות ונושאים שמעניינים אותו וכו'.. כדאי שתחשוב איך אתה מתחבר לעצמך מחדש, ומביא את עצמך באופן אותנטי לזוגיות. אם היא תחוש בשינוי שיחול בך בתקופה הקרובה, אולי זה ישנה את דעתה.(כדאי שתחשוב על ייעוץ/עזרה באופן אישי, בלעדיה)

בהצלחה,

גלאי סיגלית
ייעוץ זוגי