איך ממשיכים?

אני רק רוצה להוסיף שגם מאוד קשה לי עם ההתייפייפות נפש הזאת של "לא נלחם, הכל לטובת הילדים". אם טובת הילדים חשובה לך, לא היית צריך ללכת ולבגוד.
היית אמור לעשות אחד משני דברים
לנסות טיפול זוגי על מנת להחיות את הקשר הקיים או: להודיע שאתה מעוניין להפרד, לעזוב את הבית בכבוד, ולחפש לך קשר חדש (במידה ובאמת אינך מעוניין להמשיך בקיים)

איך שלא תהפכו את זה, בחירה בבגידה והשארת "אדמה חרוכה" אחריך, זה לא משהו לטובת הילדים. זה התנהגות נלוזה, חסרת אחריות וסופר אגואיסטית.

האדמה נשמטת תחת רגלי, ואני אמורה להמשיך לתפקד, לתחזק את הבית, לתמוך בילדים. איך לכל הרוחות עושים את זה?

מיכל היקרה,

אני קוראת את מה שכתבת ואני מזדהה איתך.. ליבי ליבי לו רק היה ניתן לחזור אחורה - לאותה תמימות שהייתה.....עוד אחת שמצטרפת ל- " חבורת הנבגדות\ים "

מה אומר ומה אגיד , הייתי בסרט הזה ואני עדיין שם ....
מאמל'ה- הבוגדים - לא חושבים על טובת הילדים \טובת הבן \ת זוג הם חושבים רק על עצמם ..על מיצוי וסיפוק רגשי\מיני .....
לא פעם אני מוצאת את עצמי אומרת - איך לעזאזל הוא עשה לי את זה, איך הוא עשה לנו ,לילדים למשפחה.אבל אני תופסת את עצמי ואומרת לשבת ולבכות ולדוש בזה - זה לא יעזור. השאלה מה עושים.

המצב לא פשוט בכלל. קחי לעצמך פסק זמן שלא ילחיץ אותך עם הצעות תבקשי ממנו שירפה שיתרחק לזמן מסויים .

בנתיים כל עוד את לא יודעת מה את הולכת לעשות תמשיכי להמציא תירוצים לילדים מדוע אבא לא בבית. לא כדאי לספר להם שאתם נפרדתם כל עוד את לא סגורה עם עצמך.

מותר ורצוי להתאבל על מה שהיה ונלקח ממך - שלא ביושר. להוציא את הכעס הגדול שבתוכך ,התסכול,הפחד,היאוש,חוסר אונים......

היסורים הנפשיים שאת עוברת הם קשים מנשוא - אכן לא קל להיות במצב כזה (גם אני כמוך לקחתי תרופות הרגעה קלות ,לא פעם הרגשתי שאני עומדת להתמוטט - פשוט רציתי להכנס למיטה להתכסות בשמיכה ולהעלם - לא להתמודד. תפקדתי בקושי רב בעבודה ועם הילדים הלכתי ונהפכתי לצל של עצמי - רזיתי .
ומה עורר אותי זה החברות שצעקו עליי ואמרו שאני חייבת לקחת את עצמי בידים
אם לא בשבילי אז בשביל ילדיי . ואכן כך - עשיתי הכל כדי להשאיר את הראש למעלה ולא לטבוע - ניסתי להמשיך לחיות חיים כרגיל רק בשביל ילדיי ...

להעזר בחברה במשםחה - זה מאוד טוב. אבל את חייבת להעזר באיש מקצוע לכי לשיחות זה עוזר, זה מחזק.
בקשר לבן זוג שלך - תשבי טוב עם עצמך\עם איש מקצוע ותבררי האם את רוצה לנסות ולהציל את הקשר הזה - כשיש ילדים בתמונה אז אין ספק שלהפרד זה יותר קשה.
אחרי שתחליטי עם עצמך ואחרי שהתאפסת - תוכלי לדבר עם בעלך......

אני בחרתי להשאר בזוגיות הזאת - להגיד שזה קל - אני לא אשקר - להגיד לך שסלחתי (עדיין לא - ואני גם לא יודעת אם אוכל לסלוח) להגיד לך ששכחתי - גם לא.
אבל אני החלטתי בחרתי שאני מנסה להציל את הזוגיות את המשפחה שלי את הילדים שלי....
היו רגעים (המון) שרציתי להגיד יאאלה שיילך לעזאל - שיעזוב אותי .. שיילך לכלבה הזאת..
מה אני צריכה את כל הסבל הזה. אבל בכל אופן החלטתי להשאר -
אני שלמה עם ההחלטה שלי. וזה הדבר הכי חשוב להיות שלם עם הבחירה.
אני בחרתי -
לא קלה היא הדרך..... אבל אני ממשיכה... עם הנפילות עם האכזבות עם הקשיים .
מקווה לימים יותר טובים- ויש גם ימים כאלה.


בהצלחה מחזקת אותך מכל הלב

אם הפחד שלך הוא מהלבד, אז את לא צריכה לפחד.
כאשר תהיי לבד תגלי כוחות ועוצמות שלא הכרת. אחרי תהליך לא קל, תגיעי למקום של שקט ותוכלי אפילו להיות שלמה עם עצמך.
רק תאמיני בזה.
אסור לך להישאר איתו רק מהפחד להיות לבד. גם עכשיו את לבד.

את צודקת, אני כבר לבד....עוד לא עיכלתי את זה.....

המון המון תודה על תגובתך החמה והמחזקת, את הראשונה שאני מרגישה שבאמת מבינה אותי ואת תחושותי הקשות מנשוא. את צודקת בכל מילה. בשלב זה אני כנראה באמת זקוקה לעוד זמן עם עצמי, לפני שאני פונה לגישור ולפני שאנו מדברים עם הילדים. תודה מכל הלב !!!

אני מרגישה שאני כתבתי זאת ומרגישה בדיוק כמוך חזקי ואמצי ,אני משתדלת כל יום.

דווקא יש מצבים של גירושין בהסכמה, זה דבר מוכר, ולא תמיד משנה מה היו הסיבות. כשיש ילדים לדעתי צריך למענם לנסות הכול.

א. האם יש לך ידיעה ברורה על בגידה או שהוא מודה בזה, או זהו רק חשד או השערה או שמישהו בעל אינטרס או בלי אינטרס מכר לך?
ב. אם הדבר ברור ב100%, אני חותך לכאן ולכאן:
אם יש סיכוי שהדבר יחזור על עצמו והמעשה הוא לא רק המעשה אלא הוא מלמד על אורח חייו, אז אין ברירה אלא לסיים.
אם את יודעת או לפחות מאמינה שזו הייתה מעידה חד פעמית, אולי מישהי פיתתה אותו בשעה קשה וכדומה, והוא מבין את חומרת מעשיו, ובתור אחת שהכי מכירה אותו את יודעת שהוא תמיד היה בעל נאמן ואוהב וגם היום לאחר המעשה הוא נשאר כך, אז המעשה שהיה הוא רק בגדר "מעשה שהיה" ודבר ששייך להיסטוריה שעדיף שתישכח ועל כל פשעים תכסה אהבה.
אין זה נכון להרוס משפחה שלמה על ילדיה בשביל שטות חד פעמית (למרות שאיני ממעיט בחומרת המעשה אף כשלעצמו) כיוון שהמשפחה עדיין לא הרוסה.
אך לעומת זאת, אם המשפחה כבר ממילא הרוסה (כמו באפשרות הראשונה שהצגתי שיש סיכוי שזה אורח חייו) ומה שנותר זה רק להרוס אותה יותר, בוודאי שעדיף לסיים את ההרס עכשיו.
לגבי מה שהוא אמר טובת הילדים בוודאי שכדאי לקחת את זה בחשבון, כי אם יש לו כעת אינטרס לקדם שלום בית בשם טובת הילדים, אין זה אומר שעצם האמירה טובת הילדים אינה נכונה. ועל זה נאמר קבל את האמת ממי שאמרה.

שלום מיכל,

גילוי הבגידה גרמה לטלטלה גדולה בחייך, וכפי שאת מתארת את נטולת אנרגיות בשלב זה להתמודד. ולכן, אני מציעה לך לא לקבל החלטות מיידיות, קחי את הזמן הדרוש לך להבין, האם בקשר שהיה ביניכם יש יותר מטובת הילדים, כי הרי את לא פחות חשובה... האם את מוכנה להילחם על הקשר עם בעלך? האם יש בך יכולת לסלוח למענכם?
בכל החלטה שתקבלי שיקום הזוגיות או פרידה, כדאי שתפני לקבלת עזרה, עבורכם ועבור הילדים.

בהצלחה,

סיגלית גלאי ייעוץ זוגי