לשחרר או להילחם?

בוקר טוב,
ב7 חודשים האחרונים הייתי בקשר טוב ונעים .הקשר היה באמת מיוחד, אהבה,כבוד, משיכה ותקשורת נפלאה.. אבל לא היו לנו את אותן תכניות. אני רציתי בשלב מסויים של הקשר תיקון לגירושים שחוויתי וזה אומר חבר טוב יחד עם זוגיות ושותפות מלאה וילד משותף מתוך אהבה.(שנינו גרושים,אני גרושה 4 שנים, הוא שנתיים. יש לי 2 ילדים, ולו יש 3 ילדים). הוא לעומת זאת רצה ,בשלב זה לפחות, רק חברות וזוגיות, הוא לא מעוניין בילד משותף בכלל ומגורים משותפים בשלב מאוחר. נפרדנו לפני שבוע, הוא בחר ללכת כי מעדיף להתרסק עכשיו ולא בשלב מאוחר יותר של הקשר שיהיה לו קשה יותר. אני לעומת זאת לא מסוגלת לוותר עליו, יש לי רגש עצום כלפיו, בשבוע הזה חשבתי שאולי אהיה מסוגלת לוותר על ילד לטובת הקשר. ההודעות האחרונות שהוא שלח לי לפני שבוע גרמו לי להתקשר אליו ולא לוותר.כתב:שהוא אוהב אותי,שהוא רוצה אותי בטוחה ולא ספקנית,שהוא לא בנוי לנדנדת רגשות, שאני אהבתו,שהוא רוצה אותי ומחכה לי. אבל בשיחה האחרונה זה היה נשמע שהוא לא חיכה שהוא וויתר . התקשרתי ואמרתי לו שהקשר שלנו חשוב לי ושאני מתגעגעת ושאני מאד רוצה לראות אותו אבל הוא לא רצה לחזור כי לדעתו זה לא נכון לנו כרגע להיפגש ,סיפר שהיה שבוע מרוסק ורק עכשיו הוא מצליח להתאושש. נשמע כאילו ישב עליי שבעה, כמה שזה נשמע נורא. אמר שאם הוא יגיע אז זאת בטח תהיה הפעם האחרונה והוא מעדיף כרגע להתחזק . דיבר על זה שהוא לא רוצה לפגוע בי. אני עדיין לא שחררתי אותו - אני לא מסוגלת!! אני נמצאת בדיכאון עם כאב עצום. האם להילחם עליו או לשחרר?האם מישהו שבאמת אוהב, מוותר כי הוא לא יכול לתת לי את מה שאני רוצה? האם מישהו שכל כך אוהב מוותר לראות אותי שוב? אני הייתי מוכנה להתפשר ולוותר על ילד שרציתי למען אהבה יקרה - האם זה נכון?
תודה וסליחה שזה היה ארוך .