לא מצליח להתגבר...

שלום,

שמי רן בן 24 וסיימתי לפני שנה וחצי קשר של שלוש שנים בעקבות בגידה מצד בת הזוג.
חייב לציין שהקשר היה מדהים, כימיה מעולה, תקשורת סקס ועוד, מעבר להיותה בת זוג היא הייתה החבר הכי טוב שלי, הרגשתי יותר נוח לדבר איתה מאשר עם הקול הפנימי שבי (מצפון).
בשנה האחרונה של הקשר היא החלה לפזול הצידה (סביר להניח מאחר ואני הראשון שלה), הדבר נורא הקשה עלינו ופגע בנו רבות, הכימיה נהרסה, כמעט שלא הייתה תקשורת ושלא נדבר על סקס...
הרגשתי כי מדובר בתחושת הפספוס שהיא נמצאת עם גבר שטוב לה איתו ויודעת שזה מה שהיא מחפשת אך מנגד טרם חוותה גברים אחרים בחייה והמחשבה על כך לא מרפה ממנה.
במשך השנה האחרונה הדבר גרם לי לתסכול רב אך לא הבעתי זאת בפניה בכדי לא להעמיס עליה, בתור אישה היא חזקה ויודעת להתמודד עם דברים והייתי בטוח שזו רק תקופה אך לצערי זה נמשך שנה עד תום הקשר...
בחודשים האחרונים כבר דנו בגלויות על הכל והצעתי לה פעמיים שניפרד אך היא סירבה מטעמה, בשבועות שלאחר השיחה האחורנה המצב השתפר פלאים, כנראה כי ידעה שהולכת לאבד משהו ומעריכים דבר רק כאשר מאבדים אותו זהו טבע האדם.
התקופה האחרונה הייתה כבעבר חזרנו לצאת, הסקס שב לחיינו והתקשורת חזרה, הרגשתי שהיא באמת חזרה לעצמה ואני נותן בה אמון מלא, הרי היא סירבה שניפרד בדיעבד.
כחודשים לאחר מכן היא יצאה לאירוע עם חברים מהצבא ובאותו ערב היא התנשקה (לטענתה) עם אחד מהחברה שם, כמובן שאין לי מושג אם היה מעבר, אך עצם זה שהייתה מעילה באמון ולא בגלל הנשיקה החלטתי לסיים מיד את הקשר, הרי הצעתי שניפרד כי המצב היה רע אך היא סירבה ותקעה לי סכין בגב.
הדבר הרס אותי היא אמנם לא הקשר הראשון שלי אך לא ציפיתי לבגידה ממנה...
כשראיתי שהיא שבורה אז עזרתי לה להשתקם אין ספק שהיה לי קשה והייתי שבור אבל אני מעדיף ךהיפגע ולא לראות משהו נפגע, אחרי שראיתי שהיא חוזרת לתם ניתקתי איתה קשר לגמרי..
מאז ועד היום עברו שנה וחצי, יצאתי עם מלא נשים אני מבלה עם חברים ולא נתתי למצב להשפיע לי על חיי היומיום, אך לא הצלחתי להרגיש כלום לאף אחת מהנשים שהייתי איתן, היום גם לאחר שנה וחצי אני מאוהב באקסית באותה הרמה כמו יום לפני הבגידה, לא משנה מה עשיתי כמה חשבתי שוב ושוב על החלק הכי כואב שבקשר שלנו, בכיתי, נזכרתי במילים וברגעים הכי טובים שלנו, אין לי את ההרגשת דאיכה הזאת שכבר מתפוגגת ופחות כואב, זה תמיד נשאר לי חרוט בלב והכאב הוא אותו כאב כמו לפני שנה וחצי.
הדבר לא משפיע לי על סדר היום אך לא ברור לי למה אני לא מצליח לשכוח אותה, למה במשך שנה וחצי אני נשארתי מאוהב בה כשלא ראיתי אותה פעם אחת, למה אני לא מצליח להשתחרר ממנה?, היא הדבר שאני הכי רוצה כרגע, אני מתגעגע אליה וכבר תקופות שאני כל לילה חולם שאנחנו ביחד, זה פשוט ממוטט אותי ואין לי מושג איך ולאן להמשיך מכאן....