עומדת להשתגע

שלום לך,
אני מבינה מדברייך שגילית בגידה של בעלך וקשה לך מאוד להתמודד עם זה. זה הגיוני וברור שזה גילוי לא פשוט אך השאלה היא מה את עושה מעכשיו והלאה.
האם את מתכוונת להמשיך את החיים בשינאה וכעס או שאת מתכוונת לנסות להבין איך אפשר להתקדם הלאה.
זה אפשר להמשיך הלאה אך צריך מאוד לרצות. זה לא פשוט זו הרגשה לא נעימה אך ניתן לטפל בעניין ולהמשיך הלאה.

בחירתך בכינוי חולה מטריד אותי והייתי ממליצה לך בחום לפנות לעזרה, לדבר על הדברים ולהבין איך אפשר להתקדם הלאה..

נשמח לעדכון איך את מתקדמת,
דליה שוורץ - יועצת זוגית ואישית

בגידה היא בגידה היא בגידה, בגידה ומעילה באמון זה אחד הדברים הבלתי נסלחים ואין זה משנה אם מדובר בחבר,חברה,בעל,או אישה במיוחד לאדם שבמהות שלו הוא טוטאלי ונאמן כלפי בן זוגו.האם המראה המכוער של הבחורה איתה בגד הוא זה "שמשגע" אותך או שמה הבגידה באמון? לא שהתשובה משנה הרבה אבל יש לי תחושה שההרגשה שהחליף מרצדס בסוסיתא משגעת אותך ולא נותנת לך מנוח.לא ניתן להסביר את המוח הגברי ואני כגבר רושם לך את הדברים,למה ומדוע ואיך זה כבר מאחורייך,בעלך בגד,מתחרט,את פגועה וקשה לך להמשיך מכאן.עצתי לך היא אחת,רק אם את חושבת שתוכלי למחול ולסלוח סליחה אמיתית וכנה לאורך שנים אז תעשי מאמץ לקבל את סליחתו ולהמשיך הלאה. אם השיקולים הם ,לא עכשיו,הילדים,מה יגידו אל לך להתפתות לתירוצים,התסכול והכאב לא ירפו ממך ויעצימו מיום ליום,את תהרסי כל חלקה טובה בתא המשפחתי ולו כדי לנקום ולהרע למי שפגע בך.זה מיותר, ספגת בגידה,קומי על רגלייך,תשקמי את חייך, שלחי אותו למאהבת המכוערת ומכאן השמיים הם הגבול.
אין לך הרבה אופציות,אחת למחול ולסלוח ולהמשיך את החיים,השניה לקום וללכת וזאת אך ורק מתוך ידיעה ברורה שאת לא תיסלחי ולא תימחלי לעולם.

אני קוראת את תגובתך ומתוך ההגיון הייתי רוצה לקום וללכת .אך אני יודעת שילדיי הרגישים יתמוטטו והם קטנים חיינו מתנהלים רגיל את התיסכול אני משדרת אליו בחדרי חדרים וזה קורה בנפילות שלי .ליבי ללא מוצא אני מניחה שאם אעזוב אני אתמוטט למרות שאני נמצאת בטיפול קשה לי להבין איך אחרי כל השנים שמתוכן היו גם קשות כלכלית ועמדתי לצידו וחלקנו דברים שאיש לא יכול לעלות על הדעת הוא עשה זאת.

שכחתי להוסיף שעדיין אכפת לי ממנו ואני עדיין מקנאה בכל טלפון שהוא מקבל במסגרת עבודתו במיוחד אם היא נקבה.

סליחה היא קודם כל בשביל עצמך !
כשאת לא סולחת למישהו את בעצם סוגרת וכולאת את הכאב בתוך הגוף שלך, ולא מאפשרת לכעס/לזעם לצאת ממך החוצה...
את מענישה בעיקר את עצמך, את סוחבת על גבך משקל מיותר שמישהו...שם עלייך,
אל תתבלבלי...
קרתה לכם תאונה קשה באמצע החיים, בעלך פגוע ראש ומוח, מנסה כעת לשקם את עצמו, אבל הפגיעה שלך יותר קלה, אל תהפכי את היוצרות,
כפי שכתבה לך דליה, את "בוחרת" להעצים את הפגיעה ולקרוא לעצמך "חולה". וזו נקודה שאת חייבת לעבוד עליה החל מרגע זה,
הרגשות שאת מתארת משקפים מציאות נכונה ולא ניתן לקחת את התחושות שבהם את נמצאת, אבל בידייך לחולל את השינוי, את זו שתקבעי כיצד ייראו חייך מעתה ואילך,
בין אם את רוצה להמשיך ובין אם את רוצה לקום וללכת, יש לך עבודה שקיבלת מבעלך היקר כשיעור לחיים האישיים שלך, אז נכון שהיית מוותרת על המתנה הזו, ונכון שהוא הרס לך כמה דברים בדרך, אבל כעת זה היכולות והתכונות המיוחדות שרק את מודעת להם באים פה למבחן אמיתי,
האם את מתרסקת ונופלת למשכב בגלל אדם שפגע בך ביודעין או שלא ביודעין, או שאת קמה ונלחמת קודם כל בשביל לגלות מי את ? מאיפה באת ? ואז תחליטי לאן את הולכת...
אחרי כל השנים שעמדת לצידו גם בזמנים הקשים אני מניח שיש לך את הכוחות הדרושים לעבור גם את המשבר הזה, את לא חייבת לעשות זאת, אבל יש לך את הזכות לדרוש ממנו שיעמוד לצידך כפי שבני זוג מבקשים תמיכה אחד מהשני לאורך השנים,
אל תרחמי עליו ואל תהססי לבקש עזרה ככל שהלב שלך ידרוש, אם טיפול אחד לא עוזר תעברי למטפל אחר, ובלבד שתמצאי מרגוע ליסורייך,
בהצלחה

מודה לך .חיזקת אותי מאד הרגשתי משהו טהור כשקראתי את שכתבת מתחשק לי

לומר שתזכה רק לאור ואהבה בחייך כרגע נכנסתי הביתה לאחר שביקרתי בכותל.
ועדיין שורה עליי האוירה המיוחדת של ירושלים.

תודה על הברכות,
מההתנהלות שלך רואים שהחלטת להתחזק בכל המישורים,
את משתפת,
לומדת,
מתחזקת,
מתפללת,
השילוב של כל הדברים יחד יביא לך בסופו של דבר את ההרגשה שהתגברת על המכשול שהזדמן לפתחך,
בהצלחה

נקודה חשובה מאוד,אם את מקנאה לו סימן שהרגש שלך כךפיו עדיין קיים למרות הכעס וכאב הבגידה.קומי על רגלייך,שימי הכל מאחורייך קורות טעויות לכולנו.אם למד את הלקח דיינו.בהצלחה בהמשך