יורדת מהפסים

תשמע רון ,אתה חתיכת מפגר ומתוסכל ברמות.! לך תעסיק את עצמך במקומות אחרים במקום לפגוע ולרמוס כאן אחרים הנימצאים במצוקה.אם אין לך מה לתרום אז עדיף שתסתום!

אל תיקראי אפילו את התגובה של רון הדפוק. אכן מעדת ועשית מעשה שלא יעשה דבר שלצערנו רובם ככולם חוטאים בו ביום מן הימים,כמובן שחלילה אני לא מצדיק בגידה.אבל את חייבת אך ורק לבעלך תירוצים והסברים ואם הוא החליט מתוך בחירה לוותר ולמחול לך למה את מייסרת ופוגעת בעצמך פגיעה מיותרת שכבר עברת עקב ההתמוטטות שקרתה לדעתי מכיוון שאת לא יכת לחיות בשלום עם מה שעשית.קומי על רגלייך,תשקמי את חיי הנישואים שלכם,חבל לשקוע ולברוח מהמציאות,עוד תיראי ימים טובים בזוגיות שלך.בהצלחה!

שלום לך גילי,

ראשית, צר לי על מצבך הרגשי הלא יציבץטוב אתם עושים שפניתם לייעוץ זוגי, אך אני מקווה כי במהלכו אתם מזהים את אותם הגורמים אשר הביאו אותך ואת אישך למשבר זה ומקבלים הדרכה וכלים כיצד לשפר את מיומנויותיכם החסרות.
עם זאת, ברצוני להציע לך לשלב טיפול זה בטיפול קוגניטיבי - התנהגותי (CBT),אשר יסייע לך רבות בהתמודדות עם החרדות והמועקות ויתכן אף שישחרר אותך מנטילת תרופות בצורה אינטנסיבית כפי שאת מתארת. בטיפול תלמדי כיצד המחשבות שלך 'תורמות' לחוסר יציבותך, ולרגשותייך הקשים וישפר את איכות חייך ורווחתך.זאת באמצעות שינוי דפוסי חשיבה לקויים והמרתם במציאותיים יותר.לשאלתך, יש לך סיכוי להשתחרר מתחושת האשמה שמלווה אותך ומשבשת את איכות חייך, במידה ותשקיעי מאמצים בכיוון הנכון!

בהצלחה!