שאלה

שלום לך שירי

עד כמה שאני מבינה את הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית
ל 2 השיטות, גם ההתנהגותית-קוגניטיבית וגם NLP
יש בסיס משותף:
שאנשים שונים מגיבים בדרך שונה לאותה סיטואציה.
ובשתיהן לא אומרים ל"מטופל" איך עליו לחשוב כדי ליצור שינוי
אלא מסייעים לו, לגלות נקודות מבט נוספות על הסיטואציה.

ההבדל לדעתי הוא, באיך זה נעשה.

להבנתי, בגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית,
מלמדים את ה"מטופל" מיומנויות שונות (בהתאם לבעייה ),
שבעזרתן יוכל לשנות מחשבות שליליות אוטומטיות.
מצופה ממנו, לתרגל מיומנויות אלה מחוץ לחדר הטיפולים.

ה NLP מתחבר לדרך שבה ה"מטופל" חווה את הסביבה
ואת הסיטואציה הספציפית,
(כל החושים/התנהגות/חשיבה/רגש).

ומסייע לו ליצור את השינוי שביקש
דרך החזרת שליטה על החוויה החושית ומכאן שליטה על הרגש הנילווה.

כל זאת נעשה באמצעות טכניקות NLP שונות
שמערבות גם את תת מודע והשפה.

ה"מטופל" לא מקבל תירגול בין מפגש למפגש.

במידה ותרצי
אשמח להוסיף

זהבית

שירי שלום רב,

נוסף לתשובה שזהבית ענתה לך רציתי להוסיף דוגמה, כפי שביקשת, או אפילו שתיים, לאופן הטיפול בחרדה חברתית באמצעות NLP:

אופן אחד לטפל בבעיה (או להתקרב למטרה החיובית שתציבי לעצמך, כפי שנהוג לעשות בתחילת כל טיפול NLP, למשל "להרגיש נוח בחברה") היא על בסיס ההנחה שחרדה חברתית מקורה בחוויות מסויימות בעבר ואפילו בילדות.
תוך כדי חיבור למשאבים פנימיים מחזקים (כגון ביטחון, אהבה, שייכות ועוד) חוזרים אחורה לזכרונות הקשורים לרגש הקשה (חרדה, פחד , בושה או רגש אחר שעולה) ויוצרים חוויה מתקנת בדמיון לאותם זכרונות במטרה לשפר את ההרגשה בהווה.

דוגמה נוספת להתמודדות היא לשנות את הרגש הקשה בהווה ע"י כך שמדמיינים תמונה שקשורה לבעיה ומבצעים בה שינויים בדמיון. שינויים אלה קשורים למרכיבי החושים, כגון הרחקת התמונה, הקטנתה, קיבוע שלה, יצירת מסגרת דמיונית לתמונה, שינוי התמונה לתמונה מטושטשת, או בשחור-לבן במקום בצבע ועוד.
תוך כדי יצירת שינויים אלה בודקים האם הם משנים את ההרגשה לטובה, ובמידה שכן, "מקבעים" את השינויים וע"י כך יוצרים "קיבוע" תמונה שונה גם בתת המודע.

קיימות טכניקות נוספות שניתן כמובן לשלב בסידרה של פגישות לצורך הגעה לאותה מטרה, ורצוי לבצע את הטכניקות בליווי מנחה NLP מוסמך.