קושי של ילד בן 9

שלום רב, יש לי שאלה בקשר לאחייני בן ה- 9. הילד מתקשה לבצע מדידה של תבנית לסת לצורך הרכבת פלטה. כאשר מכניסים לו את התבנית לפה, הוא חווה זאת כמשהו אגרסיבי ולאחר זמן קצר מוציא אותה החוצה, כי הוא חש שהוא עומד להקיא. הדבר הפך להיות מאד מלחיץ ומעיק מבחינה רגשית עבורו (כבר ניסה זאת בעבר מספר פעמים ללא הצלחה). התחלתי לעבוד איתו בדמיון מודרך (אינני מנוסה בכך, אבל אני תרפיסטית של ילדים מיוחדים, והחלטתי לנסות). לפני כן שאלתי אותו איך הוא מרגיש מ- 1 (הכי רגוע) עד 10 (הכי סוער), הוא ענה10. המטרה היתה להביא להרפייה ולרגיעה. העלינו ביחד דימויים שיכולים להרגיע אותו ושילבתי זאת בסיפור הדמיוני. עשינו זאת כשהוא שוכב עם עיניים עצומות דרך הרפיה ודמיון מודרך. לאחר שסיימנו, שאלתי אותו איך הרגיש במהלך המשחק הדמיוני, והוא ענה 1. שאלתי היא כיצד ניתן להוסיף את העניין הבעייתי אל תוך הסיפור הדמיוני, כך שכשנגיע אל "רגע האמת" תהיה לו התמודדות טובה יותר. בנוסף, אנחנו גם עושים חזרה בבית עם התבנית. חשבתי להשמיע לו שיר שהוא אוהב בזמן שהוא מכניס לפה ולעצור אותו לאחר הזמן המבוקש כדי להסית את תשומת לבו, וכך הוא גם ידע מתי זה עומד להסתיים. אודה לתשובתכם המהירה עקב דחיפות העניין, תודה