ילדותי

א שלום,

שאלתך מעניינת ביותר. לא אנסה לענות כאן "כיצד אתה יכול להתבגר" כיוון שהתשובה מורכבת והשינוי הוא בתהליך, וכמו בכל תהליך NLP ודמיון מודרך שעוסק בשינוי דפוסי מחשבה והתנהגות, התשובות והתהליך בעצם יגיעו ממך, המנחה שם רק כדי לכוון אותך בדרך הנכונה עבורך.

מה שמעניין לבדוק לפני שקופצים לפיתרון הוא מה ההתנהגויות האלה באות לשרת, כלומר מה אתה משיג בדרכי התנהגות אלה או מפני מה הן מגנות עליך.
כאשר מבינים את הכוונה החיובית עבורך שעומדת מאחורי ההתנהגות, קל יותר לקבל אותה, ואפילו להודות לה. כוונתי במונח לקבל אינו בהכרח לרצות את ההתנהגות ולהסכים לה, אלא פשוט להתבונן בה כמצב קיים בלי שיפוט וכעס עצמי.

לאחר שתבין זאת באמת, וייתכן שתגיע להבנה זו בעצמך או בעזרת מנחה, עשויה להתחיל הדרך לשינוי, במטרה שאת אותן תועלות שאתה משיג בדרכי התנהגות אלה, תשיג באופנים שישרתו אותך טוב יותר מעתה ואילך.

כמו כן בתהליך הבדיקה כדאי לבדוק למי ההתנהגות הזו מפריעה - האם לך עצמך, או שאתה מקבל הערות מהסביבה?
ייתכן שיש מקום לבדוק את ההתנהגויות השונות ובאיזו מידה הן מפריעות לך, כל התנהגות בנפרד, ללא התווית של "ילדותי" או בוגר". לאחר מכן ניתן לבדוק מה בדיוק רוצים לשנות, למשל אולי תגלה שאינך רוצה להפסיק לצחוק מבדיחות גם עד גיל 120? ואולי תרצה ללמוד להקשיב יותר ולומר את דעתך במקומות שמתאימים לדעתך? מה שאני מנסה להצביע עליו הוא שה- NLP מאפשר השגת גמישות במקומות שבהם אנו פועלים באופן אוטומטי, ואנו מלמדים את עצמנו בתהליך זה שניתן לבחור בין מספר אפשרויות תגובה.

אשמח לעזור בשאלות נוספות,

אילה

את דבריך ,אבל לא קיבלתי תשובה לשאלתי. אם את מוכנה לומר כיצד עלי לשנות את התנהגותי הילדותית זה יהיה נפלא. תודה.

א שלום,

אנא קרא שוב את הפיסקה הראשונה של התשובה שכתבתי לך אתמול. תשובתי היתה שלא ניתן לענות על שאלה זו כ"מתכון" וצריכים לבדוק איתך את הדברים יותר לעומק.
הבדיקה שלי עם עצמי לדעת האם עניתי "נכון" היא לשאול את עצמי האם מה שעניתי מכוון לטובתך העליונה, ואני עונה לעצמי שאכן זה כך.

יש כאן הזדמנות ללמידה עבורך, לכן אני מפנה את תשומת ליבך ואת תשומת לב הקוראים האחרים, ואני מרשה לעצמי לעשות זאת בידיעה שלא נחשפת בשמך המלא -

אני מפנה את שאלתך השניה בחזרה אליך - שים לב האם תשובתי מאתמול אכן לא היתה מובנת לך, או שעיניך דילגו במהירות על הכתוב במטרה למצוא את אותו "מתכון" התנהגותי או "טיפים" שחיפשת לשאלה כיצד עליך לנהוג? ולאחר שלא מצאת אותם, מה בחרת לעשות עם מה שכן היה כתוב? מה הצלחת כן לקחת פנימה ממה שכתבתי לגבי עצמך - למחשבה, לבדיקה? האם היה משהו, אפילו קטן, שהצלחת לקחת?

שים לב איזה רגש התעורר בך כשקראת את מה שכתבתי אתמול- ייתכן שעלה תסכול? חוסר סבלנות? אולי כעס?

שים לב גם איזה צורך התעורר בך? האם אתה מזהה את הצורך הזה ממקומות אחרים בחייך? ייתכן שקיים צורך בתשובות מיידיות, בסיפוק צרכים מיידי? ובמידה שאינך מקבל את אותן תשובות מיידיות, מה קורה לך אז?

לרוב אכן מזהים כחלק מההתבגרות את היכולת לעצור או להאט במסלול שלנו, לקבל את העובדה שדברים ואנשים לא פועלים בדיוק בקצב ובאופן שאנו מצפים מהם, ותאמין לי, זה קשה לכולנו.
אני אישית מרגישה שאני מקבלת את "שיעור הסבלנות" הזה כמעט יום יום בחיי. למרות שכבר עברתי את גיל 41 אני מתמודדת עם עצמי עם אותן שאלות לא פעם, לכן במובן הזה אני יכולה בהחלט להבין מה אתה אולי מרגיש.

לצערי ולצער כולנו, ואולי מנקודת מבט שונה, למזלנו הרב, לא ניתן לשנות דפוסי התנהגות והרגלים ע"י קריאת טיפים להתנהגות נכונה יותר או הנחיות בסגנון "תעשה כך וכך". גם אם הייתי כותבת לך חמישה עמודים על איך לשנות את התנהגותך, אני מבטיחה לך שזה לא היה משנה כלום, וזה בודאי לא היה לטובתך העליונה.

כאשר רוצים לעשות שינוי, ובעיקר כשמדובר בדפוסי התנהגות וחשיבה ששירתו אותנו במשך שנים, זה מצריך קודם כל להיות בשקט ולהתבונן פנימה, ומה שעוזר לכך הוא משאבים פנימיים כמו אומץ, סבלנות, אהבה עצמית, ועוד, אני בטוחה שניחנת במשאבים אלה.
את המשאבים האלה בהחלט ניתן לחזק בטיפול בשיטה שלנו, וכן להגיע לתובנות המתאימות ולאפשרות לשנות את ההרגלים ההתנהגותיים והמחשבתיים.

גם אם תבחר בשלב זה שלא ללכת לסדרת פגישות, אולי תוכל למצוא בסביבתך הקרובה מישהו שישקף לך את התנהגותך, מישהו שישמש מעין "מראה" עבורך, מישהו שיגיד לך "כשאתה נוהג כך וכך זה מעורר בי כך וכך, שים לב...", מישהו שיעשה זאת באהבה ובסבלנות, ללא שיפוט וללא כעס, מישהו שיוכל לעזור לך להבין את עצמך יותר טוב. זה יכול להיות אח או אחות בוגרים או מישהו מבוגר ממך בעבודה, מישהו שאוהב אותך ושאתה חשוב לו או לה... מה דעתך?

לדעתי,אשתמש בדברי הפסקה האחרונה שהצעת לי. תודה על הנסיון הרב שלך לסייע לי. תודה.