מחלה גנטית

לילך שלום,

אני בהחלט מאמינה שניתן להגיע לרגיעה יומיומית במידה כזו שתצמצם את ההתפרצויות. הזדמן לי אפילו להכיר אישית מישהי שסבלה מפסוריאזיס קשה, והיום תודות לשינוי מצבה הריגשי (למרות שהיא לא יודעת להסביר בדיוק מה השתנה, זו לא מישהי שעברה טיפול בדמיון מודרך למיטב ידיעתי) היא כבר לא סובלת מהתפרצויות.

אני קודם כל מודה לך ומוקירה אותך על זיהוי הקשר בין ההתפרצויות למצב הריגשי, בידיעה שמטופלים רבים מחפשים את הפתרונות מבחוץ ואינם מחפשים את הדרכים להירגע ולהיות מודעים למצבם הרגשי.

מעבר לרגיעה, ניתן בעזרת הטיפול לזהות וליצור שינוי ב"טריגרים", אותם גורמים שיוצרים עבורך את המשברים ומצבי הלחץ. ע"י כך שאת מסוגלת לתת פירוש שונה לאותו אירוע, ייתכן שהתגובה הרגשית שלך תהיה מאוזנת יותר, ואיתה התגובה הגופנית.
אני רוצה להציע לך כבר עכשיו פירוש שונה להתפרצות הפסוריאזיס, משהו שאינני יודעת אם חשבת עליו פעם - להודות כבר עכשיו לגוף שלך, לעור שלך, שלקח על עצמו את התפקיד לטפל במשברים ובמצבי הלחץ שאת חווה, וע"י כך הוא חוסך מאיבר אחר בגופך את הסבל, או שהוא חוסך ממך סבל נפשי.
ניתן לראות את הפסוריאזיס כסוג של הגנה שהגוף שלך יצר. בעזרת הטיפול אפשר להיות מודעים לכוונה החיובית של הגוף בכך שהוא מבטא את הקושי בדרך הזו, ולתת להכרה אחת מההכרה המודעת שלנו ליצור פתרונות אחרים ותומכים יותר.

החיזוק ע"י מדיטציות ודמיון מודרך להגברת הרגיעה הוא בהחלט חשוב, וכדאי אפילו לבצע זאת באופן יומיומי ע"י הקשבה לדיסק, למשל עם דימויי טבע שונים, יחד עם זאת שרצוי לכוון את הדימויים ספציפית לעור וספציפית לריפוי, ורצוי להיעזר בדימויים שאת עצמך העלית, הן עבור הבעיה והן עבור ההקלה (חישבי כמו מה הבעיה נראית או מרגישה, וכמו מה ההקלה או הריפוי נראים או מרגישים? כך יוצרים דימוי שמותאם לך אישית).

בהצלחה רבה,

אילה

שיש לזכור שפסוריאזיס היא מחלה גנטית אוטואימונית (בה מערכת החיסון תוקפת את עצמה) ולכן גם טיפול אצל רופא עור מומחה הוא הכרחי וחשוב.

לא שוכחת שלמחלה אין ריפוי מלא ואין ניסים וניפלאות. אני מוכנה לנסות כל דבר קטן שיכול לעזור לי להתמודד עם המחלה.
חוץ מזה אני מטופלת אצל רופא עור מומחה בתחום שרשם לי "דייבובט" שעוזרת לי מאוד בזמן התפרצות.
הוא הוא הגורם שהפנה אותי לנסות ולשלב יחד עם הטיפול הקונבנציונלי גם תזונה נכונה, כושר ויוגה/מדיטציה/דימיון מודרך..

לילך שלום
מקריאה בתגובות, וכמטפלת שנים בין היתר בחולים בפסוריאזיס בהחלט הנני רואה קשר משמעותי לשדר שהגוף מעביר לחולה וההתראה לצורך בשינוי התיחסות למצב המתח או הסטרס שבו נמצא החולה. יש משהו שמפעיל את החולה בהתפרצות המחלה להביט אל עצמו, גופו,ולהתבוננן פנימה, ולעצור את המרוץ, כאשר הוא מתפנה לטפל בעצמו בשקט של ים המלח. יש בכך פרישות, תרתי משמע, ממרוץ ,ממתח, מעשיה יום יומית והתנתקות אל השלווה שבאזור המדברי, במטרה לחשוף את הגוף ולהרפות. הפוגות אלו בשילוב של מפגשים בדמיון מודרך הקלו מאוד ושפרו את תובנותיהם לצורך להקשיב לעצמם ולמה שגופם אומר להם- ולכן מסכימה מאוד עם הפרשנות המוצעת להתייחס בתודה למחלה כמאותתת.
חשוב לקחת לשעות החשיפה אל קרני השמש דיסק הרפיה ולהאזין לו תוך כדי ההתרגעות.
אשמח לעזור לך מנסיוני.
רונית עבדי
מנחה ומטפלת בכירה MSW
דמיון מודרך ו-NLP M.PRACTITIONER
050-2028134