ללמד ילד

רבקה שלום רב,

חשוב לבדוק האם הפחד הוא ממשהו אמיתי שקרה במציאות, או פחד שמקורו בדמיון.

אם מדובר במקרה אמיתי, כמו טיפול שאני מעורבת בו לאחרונה בילדה בת 7 שהותקפה ע"י כלב, חשוב מאוד לאפשר פריקת רגשות של הילד ולאו דווקא דרכים "להתגבר" על הפחד, אלא במקרה זה ממש אפשרתי שיחה דמיונית בין הילדה לכלב, כך שהיא תגיד לו מה היא מרגישה והוא כביכול יענה.

גם מושא פחד דמיוני עשוי להפוך בתהליך של שיחה דמיונית ופריקת רגשות להרבה פחות מאיים.
למשל, טיפלתי בילדה בת 5 שאמרה שכל לילה היא מפחדת ממפלצת.

שאלתי אותה מה היא היתה רוצה להגיד למפלצת, והיא ענתה שאמא שלה תקרא לשוטרים שייקחו את המפלצת, אבל אז חשבה שזה לא רעיון טוב כי המפלצת עלולה לברוח "מהבית של השוטרים".

שאלתי אותה איך אפשר לגרום לכך שהמפלצת תלך ולא תחזור, והיא הציעה שהיא תתן למפלצת אוכל ואז היא תלך, והרגישה מאוד שלמה עם הרעיון שלה.

ילד בוגר יותר בגיל, אולי היה אומר למפלצת שהיא מפחידה אותו, והמפלצת היתה עשויה להתנצל ולהגיד שלא התכוונה, וזה היה מאפשר סליחה והשלמה, ואז גם לפחד כבר "אין עניין" והוא עשוי להיעלם.

כפי שאת מבינה אולי מתוך הכתוב, התהליכים האלה עם ילדים צעירים הם קצרים מאוד ואורכים מספר דקות.

אני רוצה גם להמליץ לך על ספר שנקרא "יש מפלצת בשרותים", אני לא זוכרת את שם המחבר/ת או ההוצאה. הרעיון הוא שילד מפחד ממפלצת שהוא מדמיין שנמצאת בתוך האסלה, והוא לאט לאט "מתיידד" איתה עד שהיא נעלמת. אפשר להקריא לילד/ה את הספר הזה ולשוחח כדי להגיע למסקנות אישיות.

מה שיפה אצל ילדים, הוא שדמיונם הפורה שמעלה את הפחדים, גם יכול להעלות וליצור בקלות ובגמישות רעיונות איך להתמודד איתם.
כאשר סומכים על הכוחות הפנימיים והיצירתיות של הילד, ונותנים לו להעלות את הרעיונות, הופכים את כל העניין לקליל יותר, מעין משחק, וגם מעבירים לילד מסר שסומכים עליו ושהוא בעל משאבים פנימיים ועוצמה שמאפשרת לו להתמודד עם הקשיים שלו.

מקווה שעזרתי, ואת יכולה לשאול שאלה יותר ספציפית אם את צריכה עזרה נוספת.

בברכה, אילה