ללמד דמיון

עדה שלום,

תודה על שאלתך.
גם אני כאם לבן 10 מתמודדת עם העיסוק הרב שלו בטלוויזיה ובמחשב, וגם שואלת את עצמי לאילו כיוונים מתפתח הדמיון תוך כדי משחק במשחקי מחשב אלימים וצפייה בתוכניות שהערכים המוגשים בהן לא תמיד (בלשון המעטה) תואמים את הערכים שאנו כהורים רוצים להעניק....

לעומת זאת אני זוכרת את עצמי כילדה, כשמחשב לא היה בכלל ובטלוויזיה היה ערוץ אחד, קוראת ספרי הרפתקאות ומפליגה על כנפי הדמיון, מדמיינת את עצמי כחברה בחבורת הרפתקאות, כבעלת חווה לבעלי חיים ועוד ועוד....
גם כיום ניתן להציע לילדים להקריא להם סיפור, אפילו אם זה רק לפני השינה, ואפילו בני בן ה- 10, שיודע כבר לקרוא, אוהב שאני מקריאה לו לעיתים פרק מספר יותר ארוך ומורכב. מה שחשוב לילדים הוא הזמן עם ההורים, הדמיון שלהם כבר עושה את שלו.

הדמיון אצל מרבית הילדים מפותח מאוד, ובעיקר חופשי ומשוחרר יותר מאשר אצל מבוגרים, שאצלנו השכל מתערב ואומר אמירות כמו "זה לא יכול להיות במציאות" או "אין דברים כאלה" וכו'.

מה שניתן לעשות כדי לעודד את הדמיון הוא בראש וראשונה לפנות לילדים זמן.
את זה ניתן לעשות לא בכפייה או בהחלטה חד צדדית של ההורים, אלא להציע להם פעילות שכיף לעשות ביחד, כמו למשל טיול רגלי בסביבה בשבת בבוקר (או בחופש הגדול) אם מתאפשר.

תוך כדי הטיול ניתן להציע לשכב על הגב, למשל על דשא, לצפות בעננים ולדמיין כמו מה הם נראים - חיה, פרצוף וכו'. מה שחשוב הוא שאנו כהורים נהיה שותפים פעילים ומלאים למשחק, אחרת זה מהר מאוד משעמם ולא כיף לילדים. הם יעלו רעיונות וגם אנחנו.

כל נושא אפשר לפתח באמצעות הדמיון - לדמיין מה יש בין גבעולי הדשא, לעצום עיניים ולדמיין שאנו קטנטנים ונמצאים בתוך או מתחת לגבעול דשא, לדמיין מה יש מתחת לאדמה ועוד. ניתן גם להיזכר בחוויות משותפות כמו חופשה או מסיבה, להזכיר את פרטי הפרטים של מה אכלנו, לבשנו, אמרנו, ממה צחקנו - כל הפרטים מעניקים מחדש את החוויה הנעימה, למרות שהיא לא מתרחשת כעת.

אפשר לשחק עם ילד משחק שבו מדמיינים איזו חיה כל אחד מאיתנו היה אילו היינו בעלי חיים, ואז איך היינו מתנהגים כחיה זו, או איזה עץ היינו אילו היינו עצים וכו'.

מה שחשוב זה שהכל יהיה בקלילות, "על הדרך", תוך כדי בילוי משותף נטול גרויי טלוויזיה ומחשב, מבלי ליצור את הרושם שיש כאן משהו מאולץ או מאומץ. זה יכול להיות בשיחה נעימה אפילו תוך כדי הכנת עוגה ביחד, ואפשר גם לדמיין מראש איך נקשט את העוגה, ולתת לילד/ים חופש תכנון וביצוע של הקישוט.

אפשר גם לדבר עם ילדים על החלומות שהם חולמים, להיזכר ולספר לילד חלום שאנחנו חלמנו בלילה, והוא בתורו יספר את החלום שלו ועוד. גם אם לא זוכרים את כל פרטי החלום, אפשר לעודד את הילד "לנחש", זה בעצם להפעיל את הדמיון.

יש גם דיסקים של דמיון מודרך לילדים שניתן לשמוע לפני השינה או תוך כדי משחק שקט.

בברכה, אילה