עזרה דחופה

גינה יקרה,

שאלתך כל כך נוגעת, אולי כי גם אני אם לבת בגיל הזה.

לפי אחת מהנחות היסוד של ה- NLP, אדם תמיד יבחר את הבחירה שטובה לו ביותר, שתאפשר לו לשרוד ולהתקיים בצורה הטובה ביותר. כלומר, אם בתך מנסה לגרור אותך תמיד לפתור את הבעיות שמתעוררות בבית, ואולי לא רק בבית, אין ספק שכרגע זה הטוב ביותר שהיא מסוגלת לעשות למען עצמה - לגייס את עזרתך, כיוון שכנראה היא מרגישה שאינה מסוגלת להתמודד בכוחות עצמה.

במידה שאת מנסה לראות את ההתנהגות הנ"ל באור זה, ייתכן שהרגשתך כלפי הסיטואציה תשתנה, למשל אם כל פעם זה מעורר בך כעס או חוסר אונים, עצם הפירוש השונה שאת נותנת לאותה סיטואציה יאפשר לך להרגיש אחרת ובעקבות כך גם להגיב אחרת, וזה בלבד כבר עשוי לתרום לשינוי חיובי של האוירה בבית וביחסים ביניכן.

האם תוכלי לראות בחיוב ולהביע את הערכתך בקול רם על מאמציה הכנים להצליח בלימודים?
ואיזו הרגשה זה מעורר בך כאשר היא מבקשת הרבה עזרה בשיעורי הבית? אני מניחה שזה קורה, כמו ברוב הבתים, כשאת חוזרת עייפה מהעבודה, משוועת לקצת מנוחה, ודווקא אז... ומאיפה מגייסים את הכוחות??....
גם במקרה זה, אפילו זה שתגידי לעצמך מה את מעריכה בה, ואחר כך תגידי את זה לה, ישפר ללא ספק את הרגשתה מקצה אל הקצה וגם את הרגשתך, ויאפשר לכן לפעול בשיתוף פעולה, לא מתוך כורח והרגשת אילוץ, ולא מתוך הצטרפות לחרדה שלה, אלא מתוך הרגשת עוצמה שלך כאדם וכאם, שתקרה באופן טבעי כשתהיי מסוגלת לראות את העוצמה וכוחות הנפש שלה, כי מה שאנו מסוגלים לראות באחרים קיים גם אצלנו. זכרי שהיא זו שיוצאת יום יום להתמודדות בבית ספר חדש, במערכת לימודים תובענית (כיתה ט', נכון? בקושי הצלחתי לסחוב הביתה את כמות ספרי הלימוד שקניתי לבתי השנה), מול החברות והחברים. עם כל תגובותיה, עדיין היא עומדת בכבוד בהתמודדות ולא מוותרת, כל הכבוד לה!!!

חוץ ממה שכבר כתבתי - העזרה הראשונה הכי טובה שאני יכולה עוד להציע היא לבדוק כל הזמן אילו רגשות ההתנהגות והתגובות שלה מעוררות בך - חרדה? כעס? אובדת עצות?
כשתהיי מודעת לרגשות אלה, הניחי להם לעלות ולשטוף אותך. גם אם עולה בכי, תני לו לעלות. אל תדאגי, עוצמת הרגשות תעלה וגם תרד, כמו שקורה לגלים בים. בזמן שהרגש עולה, אל תעשי כלום! אל תנסי לפעול, לתקן, לשנות, לעזור כשאת מוצפת בכעס או בחרדה. הפעולות שלך לא יהיו אפקטיביות במצב זה כי מה שבאמת יעבור הוא הרגש האמיתי שלך, גם אם מילותייך הפוכות.


המשך בהודעה הבאה.

אפרופו הספר - אני מכירה אישית מישהי שקנתה לבתה את הספר "המסע" וניסתה בכל דרך לשכנע אותה לקרוא את הספר ולעבור את הסדנה. כשהבת לא התעניינה בספר, היא דחפה לה אותו לתיק, כדי שתגלה אותו במקרה כשתהיה מחוץ לבית... הסוף היה שהאם עצמה, לא רק שקראה את הספר והלכה לסדנה, אלא אף השלימה את מסלול המטפלים בשיטת "המסע".... הכל מתחיל ונגמר בנו!

עצה אחרונה שאוכל לתת בפורום (ואשמח לשוחח איתך גם בטלפון אם תרצי), כששתיכן רגועות, גם אם מצבים כאלה נדירים כרגע, אולי בחופש סוכות או בשבת, נסי לשוחח איתה שיחה מלב אל לב, ללא ביקורת, ללא נסיון לתקן. את יכולה לשתף אותה מעט במה שעובר עלייך בעבודה או עם חברות, לאו דוווקא במה שנוגע לה אישית, לשאול אותה מה היא מרגישה בבית הספר ועם בני ובנות כיתתה, ופשוט לתת לה לדבר, גם אם לא תדעי מה לעשות או מה לענות באותו רגע, גם אם לא תהיה לך שום תשובה טובה. את יכולה להתעניין בדברים שהיא אוהבת לעשות, במה היא חולמת לעסוק או שיהיה לה, פשוט להיות איתה ולהקשיב לה כאדם, להתחיל להכיר אותה דרך עיניים ואוזניים כאילו חדשות, כדי שתיווצר אפשרות להתייחסות ממקום חדש, לא מהמקום המוכר והידוע.
עצם האפשרות שתינתן לה לדבר, בידיעה שאת מקשיבה מתוך רצון באמת להקשיב לה, ולא רק כדי לפתור את הבעיות, תאפשר לה לפרוק רגשות ואולי לשתף אותך בדברים שקודם לכן לא היתה מסוגלת לשתף אותך בהם.

זכרי לחזק במילים כל דבר חיובי שאת רואה בה, ממש כל דבר! פחות להתייחס במילים, אם אפשר בכלל לא, להתנהגויות שהיית רוצה שייעלמו.

הדרך לא קלה אבל היא מרתקת, וכולכם רק יכולים לצמוח ממנה.

מכל הלב, אילה

התרגשתי מאוד לקרוא את מה שכתבת
אני חושבת שגם הארת את עיני לדברים שאולי שכחתי
תודה לך והמשיכי בעבודת הקודש שלך פה בפורום, ואני עם כוחות הנפש החדשים אנסה להיות אמא אחרת
מועדים לשמחה