ביקורתיות

אלי שלום,

קודם כל תשובתי היא שלא בהכרח יש צורך באמונה שלמה ללא ספקות כדי שהטכניקות יהיו אפקטיביות, ואסביר זאת:
אצל רוב האנשים שמנסים לבצע שינוי בחייהם תתעורר התנגדות או ביקורת ברמה זו או אחרת,
גם אם במודע הם מאוד רוצים את השינוי. הסיבה לכך היא שכולנו מרגישים נוח בתוך המוכר והידוע, ושינוי פירושו לצאת או להתחיל משהו בלתי ידוע, שעלול להיות מאוד מאיים.
כאשר מתחילים להשתמש בטכניקות של דמיון מודרך, למרות שנמצאים בהרפיה ורגיעה ותת המודע פתוח יותר להובלות והפנמה של מסרים מחזקים לעומת מצב עירנות, עדיין המודע "נמצא" שם ו"משגיח" עלינו, והרבה פעמים עולים בנו ספקות, שנובעים מהמודע - מנסיוננו, מראיית העולם שלנו ועוד. כדאי לקבל זאת פשוט כעובדה ולא לנסות להילחם במודע, כלומר לא לנסות להתגבר על הספקות, אלא לחיות איתם ב"דו-קיום". איך עושים זאת?
אחת הדרכים לגשר על "הפרעות" מעין אלה, מבוססת על אחת מהנחות היסוד של ה- NLP שאומרת שמאחורי כל התנהגות שלנו יש כוונה חיובית. גם בביקורת ובשאלות המטילות ספק יש כוונה חיובית עבורך וללא ספק תוכל לברר עם עצמך בתהליך קל ופשוט מהי אותה כוונה חיובית במקרה שלך.
ניתן להתייחס לביקורת כחלק ביקורתי הקיים בתוכך (שהוא רק חלק, הוא אינו כל אישיותך, ויש בתוכך חלקים נוספים, אולי אפילו החלק ה"תמים" שכן רוצה להאמין). החלק הביקורתי כנראה מלווה אותך זמן רב (כי אתה מעיד שאתה ביקורתי מטבעך, כלומר אני יכולה להניח שאולי אינך זוכר את עצמך ללא הביקורת) וייתכן שהוא גם דומיננטי ומשמיע את קולו לעיתים קרובות. בתהליך של NLP אתה יכול לבדוק בעצמך, או ביחד עם מנחה, מה כוונתו החיובית של החלק הביקורתי עבורך, להודות לו על כוונתו החיובית והתפקיד שהוא מבצע, ולבדוק עם החלק הזה מה הוא מוכן לעשות כדי לאפשר לך בכל זאת להתנסות בטכניקות של דמיון מודרך. אם עדיין תרגיש התנגדות חזקה, ניתן לנהל "משא ומתן" דמיוני עם החלק הביקורתי, אך ייתכן גם שבתהליך זה חלק אחר דמיוני בתוכך, שאולי היה שקט ונחבא יותר, יחליט שהוא "לוקח את הצ'אנס" ומנסה, ואלי אף יצליח "להוכיח" לחלק הביקורתי שזה עובד... (אפשר ממש להפוך את הבדיקה של החלקים הפנימיים למשחק תיאטרלי ומשעשע). בדרך זו תוכל להגיע למעין הסכם פנימי, תוך כבוד למחשבותיך ורגשותיך. בהצלחה!