כריתת רחם - כן או לא?

לא ברור לי על סמך מה נאמר המשפט: ״כדרך טיפול בדימומים ... מירנה״. משפט שכלל אינו נכון ואינו מקובל עלי. התקן תוך רחמי המכיל ומשחרר הורמון הפרוגסטרון הוא טיפול מצויין, אך מיועד לדימומים על רקע של חוסר שווי משקל הורמונלי וחסר יחסי של פרוגסטרון ולא דימומים על רקע של מיומה, ודאי לא למיומה אשר מיקומה נוטה אל חלל הרחם. העובדה שרופאים רבים עושים שימוש בטיפול זה, במקרים רבים מתוך חוסר הבחנה בין הגורמים לדימומים, עדיין אינה הופכת את הטיפול למתאים. שום ״תקופת הסתגלות״ לא תתאים כאן. לעיתים אך נהפוך הוא, מאחר ותוספת הפרוגסטרון עלולה אף לעודד צמיחת המיומה. שהרי לא רק הורמון האסטרוגן מעודד צמיחת מיומה.
במצב בו רמות ההמוגלובין יורדות לרמות כאלה נראה כי הפתרון הכירורגי עשוי לפתור את בעייתך, ויש שקול זאת בין חלופות טיפול אחרות, בעיקר על בסיס הגדרה מדוייקת יותר של מיקום השרירן. בכל מקרה, לא לטפל זה ממש לא נכון.
פרופ. יונה תדיר

בנוכחות מיומה, הדימום הוא מהמיומה!! רופאים נוהגים לעשות שימוש גורף במירנה תוך תקווה שזה יפחית את כמות הדימום גם על רקע זה. לעיתים זה מפחית דימום גם מסוג זה, אך לפרק זמן מוגבל. כריתת רחם ללא כריתת השחלות לא אמורה להשפיע על הגוף. לאחר תקופת החלמה, ומשך ההחלמה הוא פועל יוצא של סוג הניתוח, תשכחי מזה ותשאלי את עצמך מדוע לא עברת זאת קודם לכן.
פרופ' יונה תדיר

תודתי, ושכרי בתודתך. אכן, מדובר במיומנות השמורה לקבוצה מצומצמת יחסית של רופאים/ות ומחייבת עבודת צוות וציוד מתאים. מאידך, היא אינה שמורה לאיש אחד ופרטים על בעלי/ות המיומנות ניתנת לאיתור בדרכים שונות, בין היתר בהמלצת קופות החולים.