שאלה

מירב,
שרירני הרחם (מיומות) ידועים כגידול שפיר השכיח ביותר בנשים. להלן רשימת מגוון הטיפולים העומדים כיום לרשות האשה בעידן הרפואה המודרנית:
א. השגחה ללא טיפול,
ב. ניתוחים בגישות שונות להסרת השרירנים,
ג. פעולות זעיר פולשניות, או בלתי פולשניות, להקטנת השרירנים ושיפור הסימפטומים,
ד. טיפולים תרופתיים להקטנת נפח השרירנים ושיפור הסימפטומים,
ה. שיטות רפואה משלימה להקטנת נפח השרירנים ושיפור הסימפטומים,

לשאלתך בעניין הניתוחים: השאלה העקרית הינה: כריתת השרירנ/ים לאחר הפרדתם מהרחם? או כריתה מלאה של הרחם והשרירנים? התשובה לשאלה זו תלויה בגיל האשה ותכניות הילודה.
בקבוצת הפתרונות הניתוחיים ניתן לפרט את הגישות הבאות:
א. בטנית פתוחה (laparotomy).
ב. בטנית זעיר פתוחה (mini laparotomy).
ג. בטנית זעיר פולשנית (laparoscopy).
ד. נרתיקית, לכריתת הרחם ושרירנים קטנים.
ה. נרתיקית, זעיר פולשנית (hysteroscopy), לשרירנים הבולטים אל תוך חלל הרחם.
הגישה בטנית הפתוחה היתה מקובלת במשך שנים רבות, ומקובלת עדיין ע"י מנתחים רבים. יש לגישה זו יתרונות וחסרונות אשר לא על כולם ניתן להרחיב בדרך זו. כללית ניתן לאמר שהבקרה על מהלכי הניתוח מיטבית ובמקרה של כריתה שמרנית של השרירנים, ללא הרחם, ניתן למשש אם יש גם שרירנים קטנים בתוך הדופן על מנת לכרות גם אותם ולהקטין את הסיכוי להתפתחות מחודשת של שרירנים. גם הפרדת שרירנים גדולים המגיעים עד חלל הרחם הפנימי מתוך הדופן, וסגירה כירורגית של כל שכבות הרחם טובה ומבוקרת יותר בדרך זו. מאידך, משך האישפוז ותהליכי הריפוי ממושכים יותר בהשוואה לניתוחים הלפרוסקופיים.

ב. בטנית זעיר פולשנית (laparoscopy) מאפשרת גישה לאברי הבטן והאגן דרך נקבים זעירים בדופן הבטן. ציוד ייעודי פותח למטרות אלה והוא מתבצע תוך שימוש במסרטות זעירות המאפשרות למנתח ולעוזריו לראות את שדה הניתוח על גבי מסך הטלויזיה. יתרונות השיטה באשפוז קצר וריפוי מהיר יותר. סוגים מסוימים של שרירנים ניתנים להפרדה בקלות רבה, במיוחד אלה המחוברים על גבעול, או כאלה הבולטים כלפי חוץ. הוצאת השרירן שהופרד מהרחם מתבצעת באמצעות מכשירים הפורסים את השרירן לפרוסות.
מקווה שהסבר זה לא היה מקיף מידי,
פרופ' תדיר