מתי מיומה הופכת ממצב שפיר לממאיר

פרופ תדיר שלום, אני בת 39 בסוף 2006 נגשתי לרופא נשים בשל בעייה של בריחת שתן שיחסתי אותה לתופעה שלא טופלה עוד מההריון האחרון. בבדיקה שביצע הרופא הופנתי לאולטרסאונד בהם נראתה מיומה , להלן הממצאים לפי ביקורות חוזרות: 12/06 - שרירן ימיני נמוך סבסרוטי 21X26X27 מ"מ רחם 50X54X55 מ"מ רירית בעובי 8 מ"מ שחלות במראה תקין נוזל חופשי בכמות מינימלית 10/07 - שרירן 31 מ"מ (ימני סבסרוטי) רחם 65X5156 מ"מ רירית 13 מ"מ שחלות במראה תקין נוזל חופשי בכמות מועטה 01/08 -שרירן 36X26X23 מ"מ (ימני סבסרוטי) רחם 47X60X53 מ"מ רירית 10 מ"מ לצד שחלה שמאל הצטרפה ציסטה צלולה M/P בקוטר 9 מ"מ ללא נוזל חופשי באגן 08/08 - שרירן ימני סבסרוטי 46X32X27 מ"מ עם אזור התנזלות קטן בתוכו רחם 52X40X56 רירית 9 מ"מ לצד שחלה ימין ציסטה צלולה M/P פאראובריאן ציסט בגודל 16X10X6 N,N ללא נוזל חופשי באגן . שאלתי היא, מה עושים במצב כזה, ניכר כי המיומה הולכת וגדלה במגמה קבועה , כרגע גם יש התפתחות יותר מהירה של זו הצמודה לשחלה ימינית (הכפילה עצמה ב- 8 חוד') , יש התנזלות במיומה שברחם. באיזה שלב מיומה הופכת מסוכנת ואם בכלל שווה להמשיך במעקב ולא להוציא את הרחם . אני מבינה שכאשר המים שבמיומה הופכים עכורים זה מסוכן?! ולמה בכלל לחכות? יש לי שני ילדים ואיני מעוניינת בעוד. אודה על תגובתך, לימור