היסטרוסקופיה

שרונה, בשרירני רחם ניתן לאמר שהגגודל ממש אינו הקובע הן באשר לקשר שבינם לבין הדימום (לעיתים דווקא הקטנים מטרידים יותר). בדיקת אולטרה סאונד נועדה לראות שרירנים במיקומי רחם שונים, מאחר וגלי העל-קול חודרים רקמות באשר הן. היסטרוסקופיה אבחנתית היא מדוייקת יותר ונעשית לאחר שהתעורר חשד כי שרירן אחד או יותר פוים לכוון חלל הרחם. מאידך, בדיקה זו אינה מסוגלת לאבחן או להגדיר שרירנים אחרים באשר הם לא פונים אל חלל הרחם. בדיקה זו לכן נעשית על מנת לראות אם יש שרירנים הבולטים אל תוך ואם כן, מה מידת היכולת לטפל בהם בהיסטרוסקופיה נתוחית.
במקרה כמו זה שאת מתארת בו נראה בלט של שרירן אל תוך חלל הרחם יש הצדקה לטפל בו בפעולה נתוחית זו, ועדיף לא להמתין זמן רב על מנת שלא יגדל יותר. ככל שיגדל יותר כך תהיה פעולה זו קשה יותר (יחסית). לא מקובל להזכיר שמות בפורום ציבורי, אבל אם כבר הזכרת רק ייאמר שד"ר גולדמיט הוא מנתח מעולה לסוג זה של פעולות וניתן לסמוך על שיקול דעתו.
פרופ' יונה תדיר

אכן כן, רק בזה הפונה לחלל הרחם. המגמה היא לשמר את הרחם ככל שניתן וההתמודדות במקרים כאלה היא לפי המיקום, הגודל והסימפטומים. כדאי לפתור את בעיית השרירן הבולט לחלל הרחם מתוך מחשבה שהוא גם עלול להיות הקשור יותר לדימומים. בהמשך להגדיר גישה טיפולית לאחרים לפי הצורך והמיקום.
פרופ' יונה תדיר

חשוב להבין שלשאלותיך אין מענה ברור וחד משמעי, מאחר ואוצם %%% אינם מתמטיקה אלא מדובר בכירורגיה. לפיכך יש לקבל את התשובה ככוון כללי ולא בהכרח כרלוונטי למצבך. זאת, בין היתר, מאחר ומיקום שונה בדופן/חלל הרחם, זוית שונה של הבליטה אל כוון חלל הרחם, ועוד ועוד, כולל מיומנות שונה בין המנתחים/ות.
ועכשיו למענה הכללי: יש המגבילים את כריתת שרירן בהיסטרוסקופיה למקסימום 5 ס"מ אבל זה יכול להיות גם פחות על פי מידת המרחק מהדופן החיצוני של הרחם. לעיתים יש לבצע פעולה זו בשתי פעמים נפרדות. הזמן המתאים בד"כ הוא בימים שלאחר הווסת אבל גם זה לא הכרח.
ו... אל תקחי תשובות אלה לרופא ותאמרי לו/לה ש... אמרו לי שזה ככה או ככה, כי כאמור, תשובתי הכללית עלולה להיות בלתי רלוונטית למקרה פרטני זה או אחר. לפיכך יש לברר מי מומחה/ית בפעולה מסוג זה ולסמוך על גישתו/ה.
פרופ' יונה תדיר