שרירן במגמת גדילה

ההחלטה על סוג הטיפול הינה פועל יוצא של מספר גורמים כגון מיקום השרירן/ים, קצב גדילתם, הסימפטומים מהם סובלת האשה, גילה, תכניות הילודה, וכיוב'. מתוך התאור שלך יש תאור חלקי של אותם גורמים אך גם אלה הקיימים חסרים מידע מספיק. לצד פתרונות כירורגיים יש כיום גם פתרונות שמרניים וצינתור כלי הדם הוא רק אחד מהם. יש גם פתרונות תרופתיים, חלקם נסיוניים אמנם, אך יתכן וגם הם עשויים להתאים. גם לכירורגיה יש מספר גישות, פחות או יותר פולשניות. ולשאלתך על צינתור כלי הדם, מדובר בטיפול טוב במצבים מתאימים.
פעולת הצינתור נעשית תחת הרדמה מותנית/אזורית (אפידורלית) על מנת למנוע כאב מקומי העלול להגרם עקב תהליך התכווצות השרירן. מקובל לאשפז כיממה לאחר הצינתור לצורך השגחה והמשך טיפול נוגד כאב. מחקרים מעידים על שביעות רצון רבה בקרב הרוב המכריע של המטופלות. במהלך העשור האחרון פורסמו השוואות של גישה זו לשיטות ניתוחיות ואחרות והתוצאות מעידות על כי שיטה זו תופסת מקום של כבוד כיעילה ומבוקשת בין מגוון טיפולי הבחירה. במעקב בן שנה לאחר הפעולה נמצאה ירידת משמעותית בנפח השרירנים (עד כ 55% לעומת הנפח המקורי) וכמוכן נמצא במעקב של כ-5 שנים כי אכן, נמנעת התערבות כירורגית כמעט בכל הנשים אשר בחרו לעבור טיפול זה.
ואחרון חביב, גם לתזונה יש משמעות בהקשר זה.
פרופ' יונה תדיר

מחקרים שנעשו בנושא השפעת התזונה על מיומות הוכיחו כי סוגי מזון מסוימים עלולים לגרום לשגשוג שרירני הרחם ולסוגי מזון אחרים תיתכן הפשעה הפוכה להקטנתם, כמו גם לשיפור בסימפטומים הנלווים, ואולי אף מניעת הישנותה (הופעתה המחודשת לאחר הסרתם בניתוח). בעולם המערבי המתועש נחשפות נשים באופן רצוף לחדירה מתמדת של הורמונים אלה לגופן ממקורות כגון מים, תזונה (בעיקר ממזונות מן החי, ירקות ופירות, תזונה "סינתטית", וכו'), מוצרי קוסמטיקה, חומרי הדברה, מוצרי פלסטיק ואפילו מהאויר, באופן בו קשה מאד לנטרל את חדירתם והשפעתם על הגוף. חשוב לכן לצמצם את כניסת תוצרי אותם חמרים לגוף על ידי אימוץ תזונה אורגנית אשר נקייה כמעט לחלוטין מהורמונים וכימיקלים מיותרים - תוך התבססות על ירקות חיים, מזון אורגני, דגנים וקטניות ופחות על מוצרי מזון מן החי.
במחקר איטלקי שנעשה על קבוצת נשים גדולה הוכח כי לנשים שתזונתן התבססה על תזונה צמחונית עשירה בירקות עליים ירוקים היה סיכוי מופחת באופן משמעותי לפתח מיומות ביחס לנשים שאכלו בשר בקר.
פרטים נוספים ומפורטים יותר יפורסמו במאמר נפרד.
פרופ' יונה תדיר והנטורופטית שירלי תדהר