רחם שרירני.. והתקן מירנה

פלפי, שאלותיך מצויינות, אחת לאחת.
1. שרירני רחם (מיומות) הינם גידולים שפירים (בגדלים שונים) המצויים בכ-40% מכלל הנשים בסביבות גיל 35 ובשכיחות המגיעה לכדי 70% לקראת סוף העשור החמישי. משמעות הדבר היא כי 4-7 נשים מתוך כל 10 נשים מפתחות גידול זה. ידועה נטייה משפחתית המגבירה את שיעור הופעתם, כמו גם שכיחות גבוהה יותר בקבוצות אוכלוסיה מסוימות (כגון נשים אמריקאיות ממוצא אפריקאי בהן נעה השכיחות בין 60-80% באותן קבוצות גיל). רק בחלק מהנשים מלווים השרירנים בתלונות הגוררות מעקב וטיפול רפואי. אלה כוללים דימומי רחם מוגברים, חולשה על רקע הדמם, כאבים מקומיים או כאלה המקרינים לאזורים אחרים, סמני לחץ על אברים סמוכים, תכיפות במתן שתן, וליקויי פוריות. גידול שפיר זה מכיל שילוב תאי שריר, רקמת קולגן, ומרכיבים נוספים הנקראים פיברונקטין, ופרוטאוגליקן המרכיבים את רקמת החיבור.
2. הבדיקה המועדפת למעקב היר בדיקת אולטרהסאונד אשר יש לסכמה באופן בו ברור מה גדלו/ם ומיקומו/ם המדוייק של השרירן/ים.
3. אכן. הצדק איתך לגבי ההתקן. מירנה הוא התקן תוך רחמי המפריש הורמון פרוגסטרון והוא יעיל להפחתת דימומים חזקים אשר מקורם בד"כ בחוסר שווי משקל הורמונלי ולאחר שנשללה סיבה אחרת לדימום. יש רופאים הממליצים טיפול זה גם לדימומים אשר מקורם בשרירני רחם, אולם גישה טיפולית זו שנויה במחלוקת מאחר והורמון זה המופרש מההתקן עלול לגרום לשרירן לגדול עוד יותר. כלומר גם אם תהיה התפחתה מסויים בכמות הדימום בטווח הקצר, בטווח הארוך עלולה השפעת ההתקון על השרירן להיות הפוכה מזו שרצית.
פרופ' יונה תדיר

קיים מגוון רחב של חלופות טיפול הכוללות , בין היתר, כירורגיה (רגילה או זעיר פולשנית), חסימה בררנית של כלי הדם לשרירן, נסיונות תרופתיים ע"י תכשירים המדכאים את הפעילות ההורמונלית אשר בה נתמך/ים השרירן/ים בתהליך גידולם, לעיתים יש גם הצלחה בטיפול כגון דיקור סיני, ויש לשים לב גם למערך התזונתי של האשה.  הבחירה בין שיטות אלה ונוספות הינה פועל יוצא של גודל, מיקום, סימפטומים (דימומים, אנמיה, מתן שתן, וכיוב') תכניות ילודה, ועוד ועוד שיקולים כגון אלה.
בהצלחיה, פרופ' יונה תדיר