פורום מחלות כבד, השתלות כבד, סרטן כבד - יש לך שאלה?

התנודות ברמת הנגיף בהחלט אפשריות ואם יש עליות מעל 2000 יח' יש להתייחס לרמות הגבוהות בהחלטה הטיפולית . ההחלטה לטפל ובאיזו תרופה אינה נקבעת רק על פי רמת הנגיף אלא גם ע"פ רמת אנזימי הכבד, מצב HBeAg והממצאים בביופסיית כבד (במיוחד במקרים בהם קיימת התלבטות לגבי טיפול). אם יש עליה באנזימי כבד או ברמת הנגיף מעל 2000 יח' (גם אם לסירוגין) החולה אינו נחשב כנשא.

לצורך קביעת עדיפות להשתלה משתמשים בנקוד (ע"פ נוסחה משוקללת ומורכבת9 הכוללת תפקד קרישה (INR), רמת בילירובין ותפקוד כלייתי (קריאטינין). אנצפלופתיה אינה נכנסת בחישוב הניקוד למרות שקיומה בהחלט משקף מצב מתקדם של שחמת הכבד ויתר לחץ דם פורטלי (כפי שהסביר פרופ' מור). ע"פ הניקוד שנקבע (הנקרא MELD) נקבע סדר בעדיפות והקדימות להשתלת כבד. הרופא המטפל במכון הכבד שבו את מטופלת מכיר את הנוהל להגשת חולים להשתלה. לאחר ההשתלה האנצפלופתיה חולפת באופן מלא.

יוליה שלום
מה שאת מתארת מתאים לשילוב של ירידה אורטוססטית בלחץ הדם (בזמן שינויי תנוחה) ןשל אנמיה משמעותית. לא הייתי משנה לקראת סוף הטיפול את מינון התרופות והייתי ממליץ על שתיה מרובה לאורך כל שעות היום כדי לשמור על נפח נוזלים ראוי. מאידך הייתי מבצע בדיקה ע"י הרופא המטפל (רופא משפחה או הרופא למחלות כבד) ומוודא שהדופק מהיר אמנם אבל לא מדובר בהפרעת קצב אלא תגובה של הלב והדופק לשינויים שהיזכרתי. אם את בגיל צעיר (<40) הייתי מייחס את קוצר הנשימה לאנמיה אבל הדבר מחייב בדיקה. אם את בגיל מבוגר יותר יש צורך בהערכה נוספת (לגבי הכאב בחזה וקוצר הנשימה בשילוב עם האנמיה).

זה אומר שאת קרוב לודאי נשאית של הנגיף בדם. בדיקת עומס נגיפי תיתן תשובה מדויקת יותר. אם תפקודי הכבד תקינים ואין סמפטומים כלשהם כל שעליך לעשות הוא להיות במעקב של רופא מומחה למחלות כבד ולבצע אולטראסאונד כל 6 חד'.
אסור לך לתרום דם ואת כן יכולה לקיים יחסי מין - סיכויי ההדבקה נמוכים אך רצוי שהפרטנר ידע ואם יבחר שישתמש באמצעי מניעה

תודה על תשובה מהירה ועינינית,
רק עוד שאלה,
האם זה אומר שיום יבוא ואחלה במחלת כבד?
והאם ישנה דרך למנוע את זה?

ראשית עלי לומר שאת נמצאת בידיים טובות ואני מניח שבשל ההפרעה בתפקוד הכבד דובר גם על אפשרות של השתלה. למעשה את שייכת לקבוצת חולים הסובלים מיתר לחץ דם פורטלי עם מעקף של דם אל מחוץ לכבד המשמש כמסננת לרעלים - כמו האמוניה.
לגביי הטיפול את מקבל את הטיפול המתאים ניתן לנסות גם הגבלת חלבון ל 50 גר' ליום בהדרכה של דיאטנית (החלבון מתפרק בגוף ויוצר אמוניה) עם זאת חשוב לשמור על מספיק חלבון בכדי למנוע דלדול שרירים.

תודה על תשובתך המהירה.
שאלה נוספת - מתי יודעים שהגיע זמן להשתלה. איך נכנסים לרשימת הממתינים. האם יש הבראה ושיפור לאחר השתלה או לרוב זה מחמיר את המצב (שלי - לדברי הרופא המטפל בי במכון כבד הוא יותר טוב ממושתלים רבים)

הבדיקה היחידה שתשלים את התמונה היא CT של הבטן ואפשר גם לבצע אולטראסאונד אנדוסקופי. השאלה אם הכאבים מלווים בהפרעה בתפקוד הכבד עפ"י בדיקות הדם. האם הכאבים קשורים לאוכל ובעיקר ארוחה שומנית.. אם בכל הבדיקות שתשלימי לא ימצא מאומה יש מקום לשקול בכל זאת את הוצאת כיס המרה אם כי סבירות נמוכה לכך שהפוליפ הוא מקור הכאב

אם מדובר בנושא לעבודת גמר הדרך לקבלת מידע היא לא דרך הפורום. כדאי שתפגשי באופן אישי עם רופא שעוסק בתחום ותשאלי את השאלות המתאימות.
רק בקצרה סיבוכי המחלה מופיעים 20 -0 שנה לאחר ההדבקה והמחלה היא לרוב סמויה עד שמתפתחת חולשה ובהמשך מופיעים סימנים של יתר לחץ פורטלי בשל צמקת הכבד (המילה העברית לשחמת) כולל דליות בושט שעלולות לדמם ומיימת. בשלבים המאוחרים יופיע גם דלדול שרירים והחולה יאושפז בשל סיבוכי המחלה (דמם מדליות, זיהום במיימת, מצב בלבולי-אנצפלופתיה)
מוטב שהמשפחה תהיה מעורבת ומיודעת על היתפתחות המחלה וסיבוכיה בכדי לסייע לחולה.
השיקום הוא רק לאחר ההשתלה ולצורך זה יש בכל מרכז השתלה עובדת סוציאלית המקשרת את המטופל ומשפחתו לגורמים המסייעים בקהילה. פרט לכך יש עמותת מושתלי הכבד בניהולה של הגב' שרה וקסלר, שניתן לפנות אליה והיא עוסקת בהרבה אספקטים הקשורים לשיקום לאחר ההשתלה.

ראשית לא בכל פעם שהבדיקה חיובית מדובר בזיהום בנגיף. יש לבדוק נוכחות הנגיף עצמו בבדיקת HCV RNA ב PCR. אם שלילית לא מדובר בזיהום אלא ייתכן חשיפה בעבר. אם חיובי, גם לא נורא ויש לבצע הערכה ובירור כמקובל אצל רופא מומחה למחלות כבד. הייתי מחכה עם "חובת ההודעה" עד לקבלת תשובת ה PCR.

תודה פרופסור אלי!
באמת, הפנו אותי לבצע בדיקת PCR. תוך כמה זמן בארך אקבל תשובות? עברו יומיים- עדיין אין תשובה...בנתיים בדקנו את הבת ואת בעלי לנוגדנים הפטיטיס סי והבדיקה שלילית- כבר הוכל לי!

שלום לרה
בד" זמן נמתנה לתשובת PCR היא ביו 2 ל 4 שבועות. אז סבלנות

שלום לפרופסור צוקרמן!
ראיתי שהגיעה תשובה של בדיקת PCR - חיובי. האם אני אמורה לראות גם את המספרים של כמות הווירוס שנמצא או שבשביל זה עושים בדיקה נוספת? התור שלי למרפאת כבד רק בעוד חודש וחצי...
מודה לך על התמיכה!

התשובה שקיבלת היא של PCR איכותי בלבד (שלילי/חיובי) אולם יש לבצע בדיקת PCR כמותי שייתן במספרים את רמת הנגיף בדם.

הייתי רוצה להגיע לבי" ח כבר עם תוצאות של כמות הווירוס, כדי לא לנסוע לשווה (אנו גרים לא כל-כך קרוב).
אפנה לרופאת משפחה שלי כדי שתתן לי לעשות בדיקה כמותית לHCV, אך הרופאה שלי מאוד מבוגרת ואני לא בטוחה שתדע איך בדיוק נקראת הבדיקה הנדרשת.
אנא ממך, פרופסור צוקרמן- מה שם הבדיקה?
המחלה הזאת- היא לא בדיוק הבעייה שמאפשרת לדבר עליה עם חברים או בעבודה! אז אני שמחה שלפחות אצלכם מוצאים מענה!

הבדיקה נקראת HCV RNA ב PCR כמותי

שלום פרופ' אלי צוקרמן!
התוצאה שקיבלתי 484000. התור שלי בסוף החודש. מה דעתך- המספר הזה מחייב טיפול? איני יודעת אם זה הרבה או לא כל-כך ובכלל, אם להיות אופטימית?
אודה לך פרופסור על תשובתך!

רמת הנגיף אינה גבוהה ונחשבת לרמה נמוכה (מתחת ל 600,000 נחשב לרמה נמוכה). רמת הנגיף כשלעצמה אינה קריטריון לטיפול אלא לקביעת תגובה לטיפול. יש סיכוי טוב לתגובה כאשר רמת ננגיף נמוכה. אם התגובה המוקדמת לטיפול טובה (העלמות הנגיף לאחר 4 שבועות טיפול) ניתן אף לשקול קיצור הטיפול ל6 חודשים אם מדובר בגנוטיפ 1 מבלי לפגוע בסיכויי ההחלמה (80-90%)

ערך AFP תקין לחלוטין
לעתים כבד מגורגר ב US מצביע על הצטלקות של הכבד (כולל שחמת).

אם לחבר יש הפטיטיס C, רצוי לבצע אצלך בדיקת PCR ל HCV RNA ובדיקת נוגדנים בעוד 6 שבועות ובדיקת נוגדנים גם כעת. הסיכוי להדבקה קטן ביותר (כמעט אפסי ).

או לשכוח מהעניין?
תודה

רצוי לבדוק אם כי הסיכוי נמוך מאוד.

אכן כן ואלו כוללים מצבים שפירים, גידולים למינהם ולעתים כפי שציינתי ללא סיבה מאובחנת .

התלונות שתיארת אינן קשורות להפרעות הקלות באנזימי כבד. לעליה הקלה שתיארת עשויות להיות מספר סיבות ביניהן כבד שומני ואחרות.יש להוועץ עם מומחה למחלות כבד לצורך הבירור אבל בכל מקרה לא נראית בעיה חמורה.

יש קשר בין שחמת וציפורניים אבל לא מהסוג שאת מתארת

צביעה מיוחדת של הציפורניים
פרופ' צוקרמן

יש צורך בבירור כולל הערכה של מחלת כבד אפשרית ואפשרויות נוספות. אם לא נמצאה סיבה יש צורך במעקב רמת הסמן. בחלק מהמקרים אין מוצאים סיבה ספציפית ורמת הסמן נשארת גבוהה קלות כפי שתיארת ואינה משתנה במעקב לאורך שנים למרות שלא מוצאים סיבה לעלית רמת הסמן.

תקופת הדגירה של הנגיף הינה עד 6 חודשים ולכן יש צורך בבדיקה חוזרת בחלוף 6 חודשים אם הייתה חשיפה ברת סיכון. מציע בכל מקרה חיסון להפטיטיס B במידה ואין הדבקה.

האם לעשות אחרי שישה חודשים מהמגע בדיקת נוגדנים או אנטיגן ? כלומר אפשר להסתפק באחד מהם, או שצריך לעשות את שתי הבדיקות?

תודה!

מספיק לבצע האנטיגן לודא זיהום

בנוסף אם אני עושה בדיקת נוגדנים לצהבת c (מדובר ביחסים לא מוגנים) אחרי שישה חודשים זה מוודא שאין לי צהבת?
תודה!

אכן אם מדובר על מאורע ספציפי