פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

בתי בת ה-7 ילדה טובה ומקסימה בבית הספר, כאשר מתארחת אצל חברות. המורה מעידה שאפילו שקטה מידי. יחד עם זה חברותית ומשתלבת יפה בכיתה. אך בבית יש מעין פריקת עול. מדברת בווליום גבוה מאוד, עד כדי צעקות, מציקה לאחיותיה הקטנות, מפריעה להן בעת משחק, קופצת על הספות בסלון וכו'.. כשהיא בבית, הבית בתסיסה, לא על מי מנוחות. כיצד להתנהג איתה? אני מוצאת עצמי כועסת על ההתנהגות ומבקשת ממנה להכנס לחדר שלה כי לא נעים בחברתה.

תודה רבה

שלום,
הבת שלי נגמלה מחיתולים בגיל 2.5. סה״כ הלך בקלות ובשיתוף פעולה.
עם זאת, בלילה היא עדיין ישנה עם חיתול ועושה המון פיפי בחיתול. היתה תקופה שהיתה ישנה בלי חיתול, עושה פיפי במיטה אבל לא התעוררה מזה. פשוט קמה בבוקר עם מיטה ספוגה. החלטנו יחד לחזור לחיתול בלילה. בנוסף לכל זה במשך היום כשהיא צוחקת בורח לה גם כן. היא נולדה פגית אז אני לא יודעת אם זה קשור...
שאלתי היא לאיזה רופא עליי לפנות כדי לבדוק את העניין. זה מפריע גם לבת שלי.
פניתי למרכז לגמילה מחיתולים שמציע את הפעמון אבל רציתי לבדוק תחילה אם זו בעיה פיזיולוגית. למי פונים? האם זה משהו שיכול לעבור מעצמו?

תודה

שלום,
הבן המתוק שלי (בן 10 חודשים) בוכה לאחרונה בפרידות.
עם זאת, עובר בקלות את הפרידה ממני בבוקר (יותר נכון מתרגש מאוד להגיע לגן). אחה״צ מסרב (בבכי קורע לב) להיפרד מהמטפלות בגן - ממש לא רוצה ללכת הביתה.
יש לציין שאנחנו חווים משבר במשפחה (בן משפחה חולה מאוד), אך אני משתדלת שהמצב לא ישפיע על ההתנהלות בבית.
האם יכול להיות שהקושי להיפרד מהמטפלות נובע מכך שלא טוב לו בבית?
מדובר בילד יחיד, אהוב ומופלא - שאנחנו נותנים לו מעבר לדברים החומריים גם את כל החום והאהבה.
אודה לתשובתכם

בטח כבר היו פה הודעות בנושא,ניסיתי לחפש קצת אחורה אבל ללא הצלחה....
בשנתיים האחרונות ביתי הלכה בוקר בוקר למשפחתון קטן בן חמישה ילדים עם ילדים הגדולים ממנה ובגיל שלה.
השנה הכנסנו אותה לגן חדש, גדול יותר, עם הרבה יותר ילדים כמובן (כ 22 ילדים), החודש היא תהיה בת שנתיים.
אני רוצה רק להגיד שהיא לעולם לא היתה בכיינית, לעולם לא עשתה בעיות עם צרכים.
ההסתגלות קשה ממה שציפיתי וקשה לי נפשית באופן שאי אפשר לתאר, אני מאוד מוטרדת מהמצב...כן יכול להיות שהיא לא היחידה,
יכול להיות שההסתגלות שלה מאוד קשה...אני רק צריכה קצת עצות שיעזרו לי וירגיעו אותי.
היא בוכה כל היום בגן,מהבוקר שבעלי שם אותה עד שהיא הולכת לישון בצהריים בגן, עם הפסקות בכי בזמן האוכל בעיקר.
הגננות אומרות שאין בעיה להרדים אותה...בטח ...היא בוכה כל היום!
כן,אומנם היא רק שבוע בגן,אבל ביומיים האחרונים היא התחילה לבכות ממש מהבית, לא רצתה לצאת, כולל צרחות ו"אל תיקחו אותי לגן"
בשבת בבוקר היא ממש אמרה לי שהיום היא לא רוצה ללכת לגן היום. ולא ניתן בכלל לדבר איתה על זה, כדי להכין אותה היא פשוט בוכה שהיא שומעת את המשפט הולכים לגן או בכלל את המילה גן.
זה טבעי? מה אפשר לעשות...? איך אפשר להקל את המצב ואם זה בכלל יעזור...?
אני מוטרדת ומרגישה שאולי זה לא הגן הנכון בשבילה ואולי שמנו אותה במקום הלא נכון.
ועוד הרבה האשמות עצמיות...

סורי על החפירה, אשמח אם יש לכם עצות כלשהן לעזרה...

תודה תודה תודה

בני בן שנה וחצי, היה איתי בבית שנה וחמישה חודשים, נכנס לפעוטון לראשונה לפני חודשיים. לאחר חודש הוצאנו אותו והעברנו למקום שהרגשנו שהוא טוב יותר עבורו וצבלה שם מ9 עד 3. מאז הכניסה לגן יש שינוי התנהגותי, צועק יותר ומרביץ ו בעיקר זורק כל דבר ועושה כל מה שאסור כאילו בכוונה. נראה שהסף תסכול ירד. הוא ישן פחות טוב אבל גם היה חולה מאז שנכנס. האם תופעות כאלה הגיוניות ? איך כדאי להתנהג איתו?
תודה

שלום
בתי בת 3.5. אנחנו הורים גרושים, משתדלים לשמור על קשר טוב למרות שזה לא תמיד פשוט. שנינו אנשים משכילים ללא בעיות כלכליות. ביתנו נמצאת במשמורת שלי ורואה את אביה לפי הסדרי הראייה. לפני מספר חודשים גיליתי במקרה שאבא שלה נותן לה מסטיקים וסוכריות קשות- ממתקים שאינם מומלצים כלל וכלל בגיל כזה. כעסתי, הסברתי, שלחתי לו לינקים לעמותת בטרם וכתבות של רופאים שמסבירים את הסיכון, אבל הוא טוען שאין עם זה בעיה. אני אובדת עצות וחוששת לבריאותה של בתי בזמן שהיא איתו.
האם יש משהו שאני יכולה לעשות? הוא הרי מסכן את הבריאות שלה ביודעין!

תודה לכל עצה

שלום וברכה.
- יש לנו תינוק חמוד בן 7 חודשים ,אני מתכננת לחזור לעבודה בחודש הבא .
שבוע העבודה שלי בן 4 ימים.
הלבטים שלי האם לגייס סבתא אחת ליומיים שמירה וסבתא השניה לעוד יום שמירה ואת בעלי ליום נוסף.
או לקחת מטפלת לאותם 4 ימים [ השיקול אינו כספי אלא מה נכון לתינוק ? ]
אולי אהיה ברורה יותר - האם בריא לתינוק שכל יום רואה ומטופל ע"י מישהו אחר ולא ע"י דמות קבועה ?

תודה ויום טוב - נירית

שלום,
ביתי בת שנה ושלושה חודשים. לאחרונה החלה להכות את עצמה בראש בעזרת שני ידיה שהיא מתעצבנת. בנוסף, היא מטיחה את ראשה בגב המיטת תינוק מידי פעם.ניסיתי להסביר לה שאסור לעשות זאת, אך היא ממשיכה ומסתכלת עלי.
ניסיתי לחבק אותה שתפסיק, ניסיתי להסביר אך ללא הצלחה.
לא יודעת איך לגרום לה להפסיק התנהגות זאת.

אפרת

שלום .
אני אמא לתינוק בן 10 חודשים . הבעיה המרכזית שלי שהוא פשוט מהבוקר עד שעולה לישון בוכה בוכה בוכה לא יודעת ממה זה נובע אם מעייפות או אופי או כאב ניסנו הכול היינו אצל הרופאים הכול ברוך ה תקין פשוט לא רגוע נמאס לו מהר מדברים ישר בוכה גם ידיים לא עוזר רק צועק חזק ובוכה אוהב מאוד טלויזיה אבל גם נמאס לו ובוכה רוצה תמיד תשןמת לב אי אפשר לעשות איתו כלום ! כבר על סף ייאוש !!
מבחינת שינה הוא ישן לילה שלם מ 8-6 וחצי רצוף ( רק לפעמים קם למוצץ או מכאביי שיינים) אבל ישן טוב טפו טפו גם ביום עד 3 שעות אוכל הכןל מהכול ביום הוא עם חמתי שיש לה משפחתון איתה הכול בסדר מתנהג מעולה בסביבת הילדים איך שאני ובעלי מגיעים הביתה או שישי שבת שאנחנן איתו רצוף משהו משתבש עליו כאילו ילד שונה בוכה צועק עצבני לא רגןע חייב להעסיק אותו תמידדד!!!! ממה זה נןבע ? מה אפשר לעשוך להרגיע אןתו קצת ? זה הגיוני שתינוק כזה קטן מכיל כאלה עצבים בגופו הוא פשוט לא רגוע בכלל ? מאוד עקשן ! עזרה דחוף תודה רבה

היי ד"ר. בני בן חצי שנה ישן הממון מי מה זה יכול לנבוע? בדיקות דם שנעשו בגיל 4 חודשים היו תקינות לחלוטין. ישן לילה שלם מ 9:30 -לפעמים מ 22:30 עד 6-7 בבוקר...בהלך היום ישן לפחות 5-6 שעות... מה עושים? לאן לפנות? התייאשתי כבר אני רואה אמהות מתלוננות שהילד שלהם לא ישן ואצלי זה הפוךך וזה לא כייף בכלל :/

שלום מורן,

אני חייבת לספר שגם בני בן השנה וחצי מבטא בחודשיים האחרונים העדפה חד משמעית וברורה לאביו. זאת למרות שאני ביליתי אתו יותר זמן מאז נולד כולל הנקה ממושכת וצמודה חודשים רבים...לפעמים זה ממש מעליב ולא נעים אבל אני משתדלת לראות בכך שלב בלבד שיחלוף ובהמשך מקווה שיהיה יותר איזון...מיכל

היי, יש לי ילדה בת 2.9 חכמה מאוד ובוגרת, יש לה אח בן חצי שנה שלצערי חולה במחלה מאוד נדירה ובקרוב מאוד נתחיל טיפולים שכוללים הרבה אשפוזים וצורך בהידוד מוחלט.
אית מסבירים לילדה כזאת קטנה לאן אמא נעלמת ולמה לא ישנה בבית ואחפה אח שלה . כמובן שגם המראה של הבן ישתנה מהטיפולים... איך מתחילים בכלל??
תודה ושבוע טוב ושקט!

בוקר טוב,
הבן שלי בן שנתיים ו 9 חודשים בתהליך גמילה גבר 3 וחצי חודשים מגיל שנתיים וחצי.
בהתחלה היה נראה שהוא בעניין, הוא לא רצה טיטול הוא הפריע לו, הוא רצה ללכת לשירותים והראה התעניינות הורדתי לו טיטול והתחילו לקחת אותו בגן עם הקבוצה של הנגמלים/גמולים. בהתחלה הלך טוב, היה בורח לו פעם פעמיים ביום וכשלקחו אותו הוא הלך ברצון לשירותים. אחרי שבועיים הוא כבר הראה חוסר סבלנות, הייתי צריכה לשכנע אותו ללכת לשירותים אם כל מיני פרסים, שירים ואילתורים....(מדובר על הילד שמטבעו חסר סבלנות והיפראקטיבי - אומנם לא מאובחן אבל סביר להניח שכן. ) אני מרגישה שבשבילו ללכת לשירותים זה " תיק" . והבעיה העיקרית היא שהוא לא מבקש לעשות, הוא עושה רק שלוקחים אותו. אם אני לא לוקחת אותו אז הוא מתאפק שעה וחצי עד שכבר בורח לו ואז הוא אומר יש לי פיפי אבל הוא יודע לבקש כי בלילה שהוא במיטה הוא כן מבקש פיפי או קקי - ויש לו ! הוא מבקש מתי שיש לו אינטרס מסוים, כנ"ל לגביי המפגשים בגן, הוא מבקש רק במפגשים בשביל לקום .
אני יודעת שמחינה פיזיולוגית הוא מוכן מפני שהוא יכול להתאפק שעה וחצי ואפילו יותר. אני יודעת שהוא יודע לבקש. אני יודעת שיכול להיות שזה תשומת לב שהוא רוצה בגלל שיש לו אח קטן בן 7 חודשיים שעדיין הוא מקנא לו ואני יודעת שלפעמים באמת הוא לא זוכר לבקש כי הוא עסוק רוב הזמן בלהשתולל. ניסיתי את כל השיטות : פיפי-פרס, להגיד לא נורא פעם הבאה תצליח, אני כל הזמן אומרת לו שהוא בוגר ומסוגל לעשות הכל לבד גם לא בתחום הפיפי-קקי, ניסיתי אפילו לכעוס . כלום לא עוזר. נראה לי לא נכון להחזיר לו טיטול אחרי 3 וחצי חודשים , אבל גם לא נראה לי הגיוני ששלושה וחצי חודשים הילד לא מבקש, אלא רק לעיתים רחוקות. אני כבר מיואשת - מה עושים?
תודה מראש וסליחה על המגילה.

שלום,

אני אימא (לראשונה) של פעוט מתוק, תוסס וחברותי מאוד בן שנה וחצי.
לאחרונה בניסיונותיו ליצור קשר עם ילדים חדשים ולשחק איתם (בגינה למשל) הוא מכאיב להם ( מושך באף, בחולצה, בשערות...). כמובן שהילדים רק בורחים ממנו אך הוא לא מתייאש ורודף אחריהם...ההתנהגות הזו לא מופיעה במהלך ריב או כעס וזה נראה כמו ניסיון למשוך תשומת לב של ילדים ולשחק איתם.
כאשר נתקלתי בכך בפעמים הראשונות מאוד כעסתי עליו, ניסיתי להסביר לו לעשות כך אך ללא הצלחה. נדמה לי שהוא לא הבין מה עשה לא בסדר. מאז ההתנהגות האגרסיבית רק גברה...
מה הדרך הנכונה להתמודד כך שניסיונותיו ליצור קשר לא יחדלו אך יהיו חיוביים יותר? כיצד מסבירים לפעוט לא להכאיב לחבריו, בייחוד כאשר מטרתו להתקרב?
המון תודה

שלום. ביתי בת שנה ו4 חודשים לא מרגישה טוב עם אודם בגרון וקרוב לוודאי כאבי שיניים נוראיות. מאתמול התפתלה מכאבים והגיבה בהיסטריה; דפקה את הראש בשולחן, השתטחה ברצפה , משכה בשערותיה , זורקת כל דבר אפשרי וכשאני ובעלי מנסים להרגיעה היא צובטת אותנו וגם ״מרביצה״ עם הידיים כך גם לצעצועים . לקחתי אותה לרופא כבר 3 פעמים עקב חום ודלקת בגרון והסברתי את מה שהילדה חווה מה שאמר הרופא יכול להיות שזה קשור גם להתנהגות .
אני מודאגת ולא מבינה את השינוי הקיצוני בהתנהגותה לא יודעת אם לשייך את זה לחולי שלה או להתנהגות אגרסיבית. אציין כי היא מאוד פעלתנית חייכנית ומאוד עקשנית היו כמה מקרים שרצתה לעשות כרצונה והשתטחה ברצפה ודפקה את הראש בכוונה.
כיצד עלי להגיב במקרים כאלו? פעם אחת צעקתי שקט והיא הפסיקה. זה נכון לצעוק ולהרים את הקול כדי שתקשיב ? כי בדרך כלל היא לא מפסיקה מאוד עקשנית וגם לא מבינה.