פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

שלום,
הבת שלי בת חמישה חודשים ובקושי אוכלת.
מההתחלה לא היתה אכלנית גדולה. תמיד אני יזמתי את הארוחות ונדיר מאוד שהראיתה סימני רעב. אכלה כמעט מלידה 6 ארוחות ביום ובלילה לא אוכלת 8 שעות.
עד גיל 3 חודשים אכלה יפה ועלתה יפה במשקל (שמרה על אחוזון חמישים).
בגיל 3 חודשים התחילה מידי פעם לסרב לארוחות. היא עדיין הייתה בהנקה מלאה ולפעמים היתה יונקת דקות ספורות ומחילה לבכות. לא גזים פשוט לבכות. מוציאים אותה מהתנוחה של האוכל מחייכת. מחזירים אותה לתנוחה של אוכל וישר בוכה.
בינתיים חזרתי לעבודה והבעיה רק החריפה. מסרבת ליותר ויותר ארוחות.
בינתיים החלב מתיבש לי. בבוקר יונקת, אחר כך שני בקבוקים של חלב שאוב, אחר כך עוד שלוש ארוחות שחלקן בקבוק (שלי או מטרנה) וחלקן הנקה וחלקן משולבות (הנקה כל עוד יש ואז בקבוק.
לפני חודש וחצי התחלתי מעכב צמוד בטיפת חלב. כל שבועיים שקילה.
פעם ראשונה הייתה עדיין בסדר גמור. אחרי שבועיים עלתה רק 100 גרם. אחרי שבועיים עלתה 240 גרם.
הבעיה רק מחריפה. היא בוכה באמצע האוכל. קשה מאוד להאכיל אותה. אחרי 50-80 גרם בוכה ומסרבת. עם הפסקות לפעמים ניתן להגיע ל 120 ולפעמים אפילו זה לא.
בהנקה כמובן לא ניתן לדעת כמויות אבל לפחות בדרך כלל אוכלת בכיף וברוגע.
השאלה היא מה לעשות? לצמצם לה את הארוחות לכל שעתיים? להפסיק ליזום ארוחות כדי שתאלץ לבקש אוכל?
היא מסרבת גם למיים מכיוון שלא נותנת לבקבוק להיכנס.
מחר יש לה בדיקת דם ואחר כך אם הכל תקין שולחים אותנו למרפאת אכילה של תינוקות. השאלה היא מה לעשות בינתיים.

שלום רב ,
הבן שלי בן שנה ו 4 חודשים .
כבר 4 חודשים שהוא מתנהג בצורה אגרסיבית ,זה מתבטא בכך שהוא נותן מכות עם משהו לא הולך כבקשתו .בשבועיים האחרונים הוא נרדם רק לקראת השעה 11:00 ,עד אז הוא בצרחות לא מסכים להיכנס למיטה ודורש שיוציאו אותו משם .אני ובעלי נכנעים לצרחות שלו ופשוט מאוד נואשים.מאז קבוע ב 1:30 בלילה הוא מתעורר בצרחות , חצי שעה הוא מורח ומתחיל להרביץ ,לא נותן להרים אותו מהמיטה ,ההתנהגות שלו אגרסיבית ביותר .
ממה זה יכול לנבוע? האם זה משהו שדורש ייעוץ ?

אודה לתשובה

\

שלום,

הבת שלי כבר בת שנתיים וארבעה חודשים
ישנה בצהריים בערך שעתיים ולאחר מכן לא נרדמת בלילה
בגלל שאנחנו אוספים אותה בערך באחת וחצי מהמשפחתון (אין לנו אפשרות מוקדמת יותר) היא נרדמת משתיים עד שלוש וחצי ארבע (אחרי שמעירים אותה בכח) מה שגורר שינה מאוחרת בלילה (22:30 במקרה הטוב)
אני מנסה להקדים לה את השינה ושמה אותה בלול משמונה וחצי בערך, חצי שעה ראשונה היא משחקת ולאחר מכן בוכה עד שמקבלת מנה שניה של מטרנה, לאחר מכן עוד חצי שעה שעה של בכי ואז נרדמת
התחלתי להתעלם ולהגיד לה בנחישות לילה טוב ואפילו להכנס למיטה בעצמי (היא רואה אותנו דרך הדלת של החדר), לפעמים זה עזר והיא הלכה לישון אחרי בכי.
ניסינו להוריד לה את שנת הצהריים והיא באמת הלכה לישון מוקדם אבל אחרי שקראנו קצת באינטרנט הבנתי שזה יכול להאט להם את ההתפתחות בשלב הזה.
אני אובדת עצות, ואין לי ימים. צריכה פתרון במהירות...
כרגע נשברתי והיא מחוץ ללול :) לזכותי ייאמר שזה בקושי קורה

האם זה נכון שלא ניתן להרתיח מים מינרליים??
אמא שלי קראה על זה והיא משגעת אותי בעניין.. לי אישית זה נשמע לא הגיוני אבל מעניין אותי לשמוע דעות בנושא...

שלום רב
איך מציבים גבולותת לילדה בת שנה ושלושה חודשיים
ילדה עקשנית שיודעת בדיוק מה היא רוצה
מישתתחת כשלא מקבלת או כשמשהו לא מוצא חן בעינה
מישתמשת במילה לא ובמילה די כשמשהו לא ניראה לה

מבינה היטב ושפתיתי מפותחת
תודה

שלום רב
שמי טל, בת 34, נשואה ואם לבן שנה וארבעה חודשים.
על אף היותי אדם לא רגוע במיוחד, הצלחתי, להפתעתי הרבה ולהפתעת סובביי, בשנה הראשונה של ההורות שלי, להיות מאוד רגועה עם בני, אלא שבחודשים האחרונים, ובעיקר בשבועות האחרונים אני מרגישה שאני חסרת סבלנות איתו, לא מכילה אותו ואף מגיבה בעצבנות.
כשאני מנסה לשים את היד על הסיבה, אני מגלה שיש כמה סיבות: בעלי החל עבודה שמביאה לידי כך שהוא פחות עוזר עם הילד, אני חווה משבר בעבודה ובני, שהגביר את התזזיות שלו, ומאיים לפרק כול חפץ אפשרי בבית.
אני משתדלת מאוד להעניק לבני, להקריא לו סיפורים, לצייר וכד', ואז הדברים עוד רגועים, אך מרגע שאני קמה לבצע איזושהי מטלה, בני מחל לרוץ ממקום למקום, מהפעלת מכונת הכביסה ועד לבדיקת תכולת האסלה, ואז אני, לצערי הרב, (ממש מתביישת בכך)מרימה את קולי, עד כדי כך שאני ממש רואה שבני נבהל.
אני מאוד מייסרת את עצמי על כך, מבטיחה לעצמי שמעתה אהיה אסרטיבית וברורה, אך לא ארים את קולי, מתאפקת, ושוב חוזרת לצעוק.
אני מודעת לכך שבגיל הזה הכול מהווה עבור הפעוטות משחק ואיני רוצה לדכא לבני את הסקרנות (אני שומעת את עצמי אומרת לא יותר מדי) ובטח לא לפגוע לו בבטחון העצמי על ידי צעקות, אך מטריף אותי לראות את החלב נשפך, השלט נשבר והדובי שוחה באסלה.
מה גם שאני מודאגת מכך שמתארים את גיל שנתיים כגיל המרד, אך אני מרגישה זאת כבר עכשיו (לא רוצה שאאכיל אותו אלא בעצמו, לא רוצה לשים מעיל.....). ואם כך- מה זה אומר על גיל שנתיים?
אני מרגישה אמא רעה, שכול עוד התינוק שלה היה שקט ונינוח הייתה נעימה, אך עתה כשהדברים מורכבים יותר, מאבדת את זה.
מרגישה מתוסכלת
מחכה לעצתכם

טל

הגננת של הבת שלי (בת 4.5) דיברה איתי וסיפרה לי שהיא רואה שהבת שלי מדברת לא יפה לחברים בגן, לעיתים בציווי, כועסת עליהם, אימצה את חוקי הגן ומקפידה שכולם יעמדו בהם...
ומאידך נעלבת כשלא רוצים לשחק איתה ולשתף אותה
הילדה מאוד אוהבת את הגן ואת הגננת והמטפלות
איך להתייחס לתופעה ? מה אפשר להמליץ לה לעשות ?

בני בן 2 ו8 חודשים. מזה 3 שבועות גמול גם ביום וגם בלילה ללא פיספוסים
ביומיים האחרונים הגננות טוענות שהוא מתאפק ולא מוכן לגשת לשירותים ופשוט לא עושה פיפי כל היום (תמיד בגן הן היו לוקחות אותו)
גם בבית החלו "פיספוסים" של מקרי קקי בתחתונים בערב. היום קיבלנו אותו חזרה מהגן בחיתול ונאמר לנו שהוא פשוט התאפק כל היום אז שמו לו חיתול והוא עשה פיפי בחיתול.
ממה זה יכול לנבוע? ומה עושים? החזרת החיתול ללא התייעצות עימנו ממש הכעיסה אותי
יש לציין שהוא גם ממש התחיל לסרב להגיע לשירותים...


אודה לעזרתכם\ עצעתכם

שלום רב ,
מאז שבננו נולד לפני כשנה המשפחה שלי לא מפסיקה להעיר הערות ולהעביר ביקורת על הדרך בה אני ובעלי מגדלים את הילד שלנו.
כל פעם שאנחנו נפגשים עם המשפחה שלי בעלי נפגע מאוד מההערות שלהם ומבליג , אבל אחרי שהמפגשים הוא מספר לי שהוא נעלב ונפגע. אני לא מייחסת חשיבות להערות שלהם כי אני מגדלת אותו כמו שאני רוצה וחושבת לנכון.
איך אני יכולה לעזור לבעלי להתמודד עם המצב הזה שבו הוא נעלב ונפגע מההערות של המשפחה שלי?

שלום

בני בן 3 בכור, נולד לו אח לפני מספר חודשים.
מאז שנולד לו האח הוא אומר שהוא שייך לאבא ואחיו הקטן (קורא לו בשמו) שייך לאמא.
כשאני אומרת לו שאני אמא גם שלו וגם של אחיו הקטן וכנ"ל גם אבא, הוא אומר שלא שאבא שלו ושאמא של יוני (אחיו הקטן).
כשאני אומרת לו שאני אוהבת אותו הוא ממש מתרגז ואומר לא! אמא אוהבת את יוני ואבא אוהב אותי.
בקיצור הבנתם את התמונה אני מקווה...
יש לציין שאני איתו כל היום, שמה אותו בגן ומוציאה אותו מהגן ומשחקת איתו וכמובן עושים הכל ביחד עם אחיו הקטן עד שבעלי חוזר הבייתה מהעבודה.
ממש מפריע לי הקטע הזה (אפילו מעליב). מה אפשר לעשות? אני כל הזמן עושה לו שיחות והוא מתעקש ואפילו מתרגז.

ביתי בת 7 חודשים וישנה יחסית הרבה. שנת לילה של 12-13 שעות עם הפסקת אוכל אחת. שנת בוקר של כשעה ושנת צהרים שיכולה להגיע לכ-2-3 שעות. יוצא שלאחר 3 שעות ערות היא זקוקה לשינה. לציין שבשעות הערות היא מאוד פעילה, מתקשרת, משחקת ומפותחת בהתאם לגילה.
האם זה נורמאלי ? האם נדרש לבדוק זאת (חוסר בברזל, בדיקות דם?) ?

הילדה שלי בת שנתיים וחצי והיא בחודשיים האחרונים תמיד כועסת ובוכה אנחנו בגירושיים אבל מישהיא היתה בת שנה היא נולדה חתוך המצב אז אני לא יודעת מה עובר עליה אבל זה קשה בטירוף שאני לא מצליחה לעזור לה וזה מאוד מקשה עליי ביום יום מה אפשר לעשות יש איזה שהוא פיתרון? תודה

היי,
בני בן שנה.. בזמן האחרון בגלל שהוא כל הזמן מתיישב ומטפס בכל הבית נורא קשה לחתל אותו.
במהלך היום אני מצליחה עוד איכשהוא למשוך את תשומת הלב שלו והוא נשכב על הגב לכמה שניות בהם אני מתחילה לחתל. את הבגדים אני שמה אחר כך, כשהוא עליי/משחק וכו..
אבל החיתול שאחרי המקלחת הוא פשוט סיוט.. הוא לא מסכים בשום אופן להשכב.
ואני כבר מתחילה לכעוס עליי והוא כמובן בוכה עוד יותר..
והוא לא באובר עייפות או רעב, בודאות. אבל מה שמרגיע אותו שזה הבקבוק.
אז התחלתי לתת לו בקבוק בקצת שכיבה על כרית על השידה ותוך כדי זה אני מחתלת ומלבישה.
האם זה הפיתרון? או לעמוד על שלי שמתלשים אחרי האמבטיה ורק אחכ בקבוק? כי אני כן חושבת שהוא צריך ללמוד שהוא עושה מה שאני מבקשת ממנו, ולא אני מתנהלת לפיו...

מה לעשות??תודה רבה!!

אני קוראת הרבה את העצות ונעזרת בהן והחלטתי להתייעץ בעצמי
אני אמא לילדה מקסימה בת 4.5
ילדה מאוד טובה, רגישה, חכמה, בגן היא 100%
בבית אנו נתקלים בסיטואציות שאני מבקשת לדעת איך עלינו להגיב
היא מבקשת משהו ואנו אומרים "לא", מבקשת שוב ושוב ושוב... אנו עומדים על שלנו ברוגע ובלי כעס. לא מוותרים על מה שהחלטנו.
או שהיא מבקשת משהו בצעקה או דיבור חצוף אנחנו אומרים "כשתדברי בצורה ברורה נוכל לעזור"
בשתי הסיטואציות מתחיל בכי... אנו לא מתרגשים, אומרים לה שכשתרגע נשמח לעזור לה ומתעלמים, זה מתגבר ומתגבר אפילו מגיע לכך שיכולה להרביץ לנו (אומרים לה בתקיפות שלא מרביצים)
כל הבית באווירה לא נעימה ומתוחה
יכול לקרות אצל סבים, בחוץ, בבית - כשמגיעים הביתה היא נרגעת עם מוצץ (בחוץ לא מאפשרים מוצץ)
השאלה איך לנהוג ?
ושאלה נוספת - האם לחכות שתבקש בעצמה עזרה או אם יודעים שיעזור לה מוצץ או חיבוק לתת לה גם בתוך ההתקף בכי ? (אני רוצה שתלמד להרגע גם בלי מוצץ וגם שתלמד להגיד יפה מה היא צריכה)

אני שומעת על אמהות שכל פעם שהן מכניסות את התינוק לרכב הוא ישר נרדם. אצלי המצב בדיוק הפוך! כל פעם שנוסעים הוא צורח ברמות שהוא כבר נהיה אדום ומזיע וכואב לי הלב וגם אני מנסה להמנע מנהיגה בגלל זה כי זה מלחיץ אותי בעיקר כשאני לבד!
מה אפשר לעשות כדי לגרום לו להיות רגוע בנסיעה? נכון להיום הוא בן חודשיים, אין לו מוצץ או משהו אחר שמרגיע אותו.