פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

בתי בת שנתיים וחמישה חודשים. לאחרונה מורידה לעצמה טיטוח לאחר כל מתן שתן ומודיעה על יציאה ולכן החלטנו לנצל את חופשת פסח לגמילה. מספר ימים היא ללא טיטול בערות אך לא מוכנה לעשות צרכיה בסיר או שירותים. היא יושבת בסיר אך לא עושה כלום. כל היום עשתה פיפי בכל מקום והתאפקה ולא עשתה יציאה למרות שברור שיש לה. היא מבקשת מאוד טיטול. אני קצת חסרת אונים ותוהה האם היא מוכנה או שעליי להחזיר לה את הטיטול? האם כדאי כל יום להוריד לכמה שעות? מה לעשות??? תודה

שלום,הבן שלי בן שנה ו-10 עבר למיטת מעבר לפני 3 חודשים.הוא תחיל לרדת לבד ממיטת תינוק והחלטנו שזה הזמן.
הוא לא קיבל כל כך במשחה את המעבר,אז בעצם הקראנו לו סיםור שרנו ושכבנו על ידו במיטה והוא נרדם לבד.הוא ינק עד לפני 3 חודשים אך לא בלילה.
הוא כמעט לא מתעורר בלילה וישן יפה מידי פעם קורה שבוכה הוא קם ואנו ניגשים אליו.
שהיה חולה מספר פעמים לקחנו אותו לישון איתנו.
השאלה בעצם איך לעבור ממצב של שיכבה לידו עד שנרדם לכך שבאמת נשאר ונרדם לבד.
כי שהיה תינוק היה כך.
עוד שאלה,הוא לא כל יום מוכן לישון שנת צהריים ויש ימים שמחזיק מעמד אך הולך לישון יותר מוקדם.האם יש מקום להתעקש?
תודה

הבן שלי בן שלוש וארבעה חודשים.

בקיץ האחרון היה ניסיון לגמול אותו מחיתול אבל הוא ממש התנגד והגננות אמרו שהוא לא בשל לגמילה אז הפסקתי עם הניסיון דיי מהר.

עכשיו בפסח מנסים שוב. עם כל הטריקים של דיסקים בנושא, ספרים, פיפי פרס, וכו'. בהתחלה הוא הסכים לשבת בשירותים עם החיתול עליו. בהמשך כשהורדתי לו את החיתול הוא כבר לא הסכים לשבת בשירותים ופשוט התאפק שעות. כשכבר לא יכול היה להתאפק יותר הוא פשוט עשה פיפי על הריצפה. הוא כן צעק לי "פיפי פיפי" אבל לא ניסה אפילו לרוץ לשירותים. כשניסיתי להושיב אותו תוך כדי על האסלה הוא פשוט צרח והשתולל וניסה לרדת מהאסלה.
ובכלל בימים האלו שהורדנו לו חיתול הוא התנהג מאוד לא יפה, הראה שהוא כועס עלינו ועשה המון שטויות.
אחרי כל זה פשוט נשברתי והחזרתי לו את החיתול.
נמאס לי לשמוע שהילד לא מוכן ולא בשל, באותה הדרך הוא גם מתנגד להתנתק מהמוצץ ומהבקבוק. נראה לי יותר כמו התפנקות של הילד.

מה הייתם מציעים לי לעשות? האם ידןע לכם על יועץ גמילה מחיתולים או מכון שמתעסק בנושא באזור נס ציונה- רחובות?

שלום

יש לי ילדה בת שלוש ,מאוד מאוד חכמה ונבונה. מאז שהיתה קטנה לא אהבה לשחק לבדה ברגע שהייתי יוצאת מהחדר היתה מיד בוכה ומחפשת את קרבתי.
כיום כאשר היא יודעת להסביר את עצמה היא אומרת לי כי היא מפחדת מרעשים . לדוג: רעשים של מכוניות , צופרים,דפיקות וכל הרעשים הרגילים מהרחוב.. אם נניח אלך לתלות כביסה היא מיד תבוא אחרי לחדר כביסה וכשהיא רוצה לשחק המשחק כלשהו היא מבקשת שאבוא איתה לחדר להוציא אותו וכאני שואלת אותה למה היא לא מוציאה לבד היא אומרת שהיא שמעה רעש והיא מפחדת. האם זה נורמלי? יעבור עם הגיל? וכיצד עלי להתנהג?

תודה מראש!

הילד, בן שנתיים, הכניס לפה שני גרעיני אגס ובלע אותם. יכול להגרם נזק? קראתי שהגרעינים מכילים חומר רעיל...

שלום,
הבת שלי בת שנה ועשרה חודשים,אנחנו רוצים לגמול אותה מחיתול ביום,איך עושים את זה?היא עוד לא מדברת

מחכה לתשובה

תודה

שלום
ביתי בת שלוש וחצי, ילדה מקסימה, שמחה ובוגרת. נולד לה אח חדש, היום בן חודשיים וחצי. בתחילה הכל התנהל על מי מנוחות, אך בשבועיים האחרונים מתחיל אצלה שינוי בהתנהגות. היא רבה איתנו על כל דבר קטן (לבוא לשולחן לאכול, ללכת להתקלח, לשבת בכיסא בטיחות) בוכה, צועקת, מתפרצת בכעס, מדברת אלינו לא יפה (מצווה עלינו לעשות דברים), מסרבת לבצע לבד דברים שהיא כבר יודעת, כמו לנעול נעליים, להתלבש, אומרת "קשה לי, אני לא יכולה", בקיצור מנסה להתנהג קצת כמו תינוקת... ברור לנו שזו תגובה להולדת האח שלה, ושהיא מנסה לבדוק איפה הגבולות שלנו, אך אנחנו לא בטוחים כיצד לנהוג איתה. האם להעניש? לשלוח לחדר להירגע? אנחנו מאוד משתדלים להעניק לה תשומת לב, אני משתדלת כשניתן להשאיר את התינוק עם בעלי ולעשות משהו יחד רק אני והיא, יחד עם זאת חשוב לנו מאוד לשמור על הגבולות ולהתעקש על דברים שאנחנו לא מוכניםם לקבל. נשמח מאוד לקבל עצה כיצד לנהוג איתה, אני מרגישה רע מאוד עם כך שאנחנו רבים איתה כל הזמן ולא מצליחה כמעט להינות איתה גם כשאנחנו לבד מכיון שהיא כל הזמן מנסה "לתמרן" אותי ולסחוט ממני דברים, וכשלא מקבלת אז היא כועסת ובוכה (ממתק, צעצוע, וכו'). חשוב לי לציין שכלפי אחיה היא לא מפגינה כעס או קנאה, להיפך, מדברת אליו, משחקת איתו, מנשקת. הכעס מופנה כולו כלפינו.

שלום

הבן שלי בן שלוש ושלושה חודשים.
בפסח האחרון רצינו לגמול אותו אבל הוא עדיין לא אמר פיפי וקקי (יש לו דיספרקציה).
אחר כך בחודשי הקיץ הוא גם עבר ניתוח להסרת שקד שלישי וגם נולד לו אח חדש ולכן גם אז דחינו את הגמילה.
היום הוא כבר מדבר יותר טוב, אומר פיפי וקקי ומודיע כשהוא עושה בחיתול. הבעיה היא שעדיין אינו מוכן להוריד את החיתול. ממש מתנגד להשאר בלי חיתול.
עשינו לו הרבה שיחות בנושא, הקראנו לו סיפורים וגם קלטות בנושא. קנינו לו תחתונים, יש לו סיר ויש לו ישבנון והכל מחכה רק שיוריד את החיתול.
היו כמה פעמים שהוא הסכים לשבת על הישבנון אבל הוא רק ישב ותכלס לא עשה כלום.
בתקופה האחרונה כשהיו ימים חמים יותר הורדתי לו את החיתול (הוא התנגד בהתחלה אבל אח"כ הסכים) ואמרתי לו שאם יש לו פיפי שירוץ מהר לשירותים. מה שקרה בכל הפעמים זה שהוא לא מספיק להגיע לשירותים ואז עושה על עצמו ועל הריצפה ומאוד נבהל ומתחיל לבכות בבהלה.
האם באמת יכול להיות שהוא לא מצליח להתאפק עד השירותים? האם להמשיך לנסות?

יש לי אחיין שבעוד חודש יהיה בן שנתיים.
קודם כל הוא בקושי מדבר רק כמה מילים. האם יש מקום לחשוש?
דבר שני והחשוב ביותר, למען האמת, לאחרונה הוא קצת "אלים". הוא יכול לבוא ולתת לי או למישהו אחר סתירה קטנה, מכה קטנה. זה טבעי? מה זה אומר? איך מלמדים אותו להפסיק עם זה?
לפעמים אגב שהוא שותה משהו , הוא פשוט לוקח את הכוס ושופך את מה שבפנים.

איך מלמדים אותו שלא לעשות את הדברים הללו?
תודה

שלום רב

שמי הוא תהל ואני אמא ל תאומים בני שנה וחצי וילדה בת שלוש.
הילדה בגן עד 16:30 והתאומים בבית עם אמא שלי.
אני חוזרת בסביבות 16:00 ומשם מתחיל הבלאגן...
אני נקרעת בין המשימות בבית והילדים.
מאוד חשוב לי להשקיע ריגשית בהם אבל אני לא מצליחה "להתפצל" מאוד קשה לי לעשות פעילות משותפת בגלל הפרש הגילאים.
אחרי ארוחת הערב בכלל מתחיל הכאוס, התאומים שאחרי מקלחת נכנסים לאווירת שינה בסביבות 7, כאשר אחד מהם נרדם לבד והשני צורח בכל פעם שאני זזה ממנו וככה זה גם בלילה, במקביל הגדולה שישנה צהריים בגן משתוללת ומאוד מקשה בהרדמת הקטנים וכמובן שהיא צודקת כי גם היא רוצה תשומת לב.
איך אני משלבת ביניהם ועונה על הצרכים שלהם והכי חשוב איך אני יוצרת אווירה רגועה בשעת השינה.

אשמל לקבל את דעתכם
תודה מראש

בתי בת ה 9 חודשים הייתה נרדמת לבד וישנה לילה שלם החל מגיל חודשיים. בשבוע האחרון כל לילה הוא סרט חדש.
היא לא מוכנה להיכנס למיטה וכשאני מכניסה אותה (כפי שהיה נהוג עד היום) היא מתחילה לבכות בכי קורע לב. עד שאני לא מרימה אותה ומרגיעה אותה. וגם אז היא תהיה מוכנה להיכנס למיטה רק לאחר שהיא נרמת לי על הידיים.
בעבר היא הייתה נכנסת למיטה ונרדמת לבד תוך 5 דקות.
אשמח לדעת ממה זה יכול להיגרם?
מה אפשר לעשות? (היא לא מוכנה בשום אופן שאעמוד לידה אלא רק שארים אותה ואני לא מצליחה להחזיר אותה למיטה אחרי שהיא נרגעת- כי כל הסרט מתחיל מההתחלה).

תודה

שלום, בני בן השנתיים וחצי נוהג לסטור לעצמו כאשר נמצא בחברת ילדים ומישהו אחר לקח צעצוע שהוא רוצה. במצב של תסכול מול ילד סוטר לעצמו חזק מאוד ובוכה. במקרים אחרים כאשר רוצה משהו שאיני מרשה הוא כאילו סוטר לעצמו, עושה זאת כמעט באויר. אני מאוד מוטרדת מפני שהתנהגות זו חוזרת על עצמה בג׳ימבורי, עם אחיינית ספציפית ועם ילדים בגן. מה לעשות? הדבר מדיר שינה מעיני. אני חייבת לציין שלמעט הסיטואציות האלו הוא ילד מקסים, חייכן, שר,פעיל ומאוד אוהב לצחוק, לחבק ולקרוא לכל דבר בשם חיבה.

ילד ראשון שלי. אני מניקה הנקה מלאה, נמנעת ממזונות שעלולים לגרום לו לגזים (קטניות, כרובית, כרוב, שתיה מוגזת), שותה בעצמי תה שומר והרבה והוא עדיין מתפתל מכאבים ורק מעורסל במנשא תוך כדי הליכה שלי מרגיע אותו קצת. ממש מסתובבת ככה כל היום...

מותשת, מתוסכלת ולא יודעת איך לעזור לו...

שלום,
יש לי שני בנים בני 3.5 ו-1.8.
בני הקטן מרבה לבקש דברים בצעקות, ומצפה לקבל מענה מיידי מאד. אם הוא לא מקבל מענה מיידי, הוא נכנס למעין התקפי טנטרום- השלכת חפצים, צרחות, מרביץ, נשכב על הרצפה או סתם צועק בכעס... אני מבינה שאולי זה נובע מלמידה שכך הוא משיג תשומת לב ושומר על המקום שלו בבית ורציתי לדעת איך להגיב ולהתמודד עם העניין שכמובן מקשה על ההתנהלות בבית. אציין שגם בלילה הוא יכול להתעורר פתאום בכעס רב, לצרוח, שום דבר לא מרגיע אותו והוא פשוט ממשיך לצרוח עד שהוא מתעייף... זה קורע לי את הלב... לעזרתכם אודה...

שלום,ביתי בת כשנתיים. יש לי לאחרונה בעיה איתה. לפני שבוע בעלי הכניס אותה להתקלח וברחו לה הצרכים במקלחת. חשוב לציין כי היא עוד לא נגמלה. כמובן שלא הגבנו בכעס ואף לא לרגע, היא פשוט נבהלה ובכתה. מאותו יום היא לא רוצה להתקלח וכאשר מנסים להכניס אותה היא תופסת את הטוסיק והבטן כדי שלא יברח לה. בנוסף בוכה ללא הפסקה. ניסנו לעשות הכל אך אנחנו אובדי עצות. מה אפשר לעשות כבר? חשוב לציין שאפילו התקלחתיאיתה ביחד כדי שתירגע אך כלום לא עזר. תודה מראש