פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

שלום,
צריכה עזרה דחוף. בתי בת שנה וחודשיים,מאוד נהנתה עד כה באמבטיה שלה הקטנה.
ניסיתי לקלח אותה במקלחת שבעלי מחזיק אותה ואני רוחצת אותה(כיוון שאין לנו אמבטיה),היא לא הפסיקה לבכות. לא ניסנו שוב, ומאז היא גם בוכה באמבטיה שלה, היא לא רוצה לשבת ממש צורחת. מה עלי לעשות?

שלום,

הבת שלי בת 3 מאוד רוצה ללעוס מסטיק ואנחנו לא נותנים לה.
הגננת שלה במעון עדכנה אותי שהיא כל הזמן תופסת אותה מכניסה לפה גומיות/עלים/חפצים קטנים אחרים ולועסת כאילו יש לה מסטיק בפה.
פעם אחת היא ממש נחנקה מהעלה שלעסה.
מה עליי לעשות? לתת לה לנסות ללעוס מסטיק פעם אחת יעזור?
אני ממש מפחדת שיקרה משהו....


תודה!

שלום,
בתי בת 2.5 ולאחרונה אומרת שמפחדת מדברים שלא הפחידו בעבר, למשל מכלבים, דלת נפתחת, ממקלחות, רעש מהשכנים, ועוד .לא ברור לנו מאיפה זה מגיע .
מה יכולה להיות הסיבה ועם מי אפשר להתייעץ\ להיעזר?
תודה ושבת שלום

הי,

הבן שלי בן 3. התחלנו גמילה לפני 8 חודשים (בדיעבד, התחלנו בשלב שהוא לא היה בשל, אבל נכון לעכשיו זה כבר מאוחר מדי להחזיר את הגלגל לאחור ונותר לנו להתמודד עם ההשלכות של הטעות..). בכל מקרה, הוא גמול לחלוטין מקקי (מבקש, עושה, אין פספוסים בכלל, גם באמצע הלילה מבקש). הבעיה היא בפיפי - תהליך הגמילה התקדם יפה, היו פספוסים פה ושם (בעיקר הרטבות של תחילת פיפי רק בתחתונים). בחודשיים האחרונים יש רגרסיה משמעותית, שמנו לב שאם אנחנו לא לוקחים אותו לשירותים, הוא לא מבקש והוא פשוט יעשה במכנסיים (הזמן היחיד שהוא מבקש זה לפני שינה וכשאנחנו באוטו, כל שאר הזמן הוא באמצע משחק והוא לא מבקש בכלל). ניסינו להעיר לו על זה מבלי להפוך את זה למוקד היום, אבל שום דבר לא השתנה. הוא עושה פיפי במכנסיים וזה אפילו לא מפריע לו (הוא אפילו לא מבקש להחליף). הוא מבין לחלוטין את העניין, אנחנו מסבירים לו והוא חוזר על מה שאנחנו אומרים ומבין שזה לא בסדר שהוא עשה במכנסיים, אבל שום דבר לא משתנה בהתנהגות שלו. אנחנו מיואשים ולא יודעים מה לעשות ואיך להתמודד עם הבעיה. נשמח לקבל עצות. חשבתי אולי להישאר איתו בבית כמה ימים, בלי בגדים בכלל, ולנסות לשחזר את הימים הראשונים של הגמילה, אבל אני לא יודעת אם זה הפתרון. חשוב לציין שלא התחלנו גמילה של לילה (וגם בצהריים הוא ישן עם חיתול - חשבנו להתחיל אבל לאור הרגרסיה בגמילת יום, אני לא בטוחה שזה הזמן הנכון).
נשמח לקבל עצות...
תודה!

היי, הקטנה שלי בת שנה ותשעה חודשים, בזמן האחרון החלה לפתח פחד ממאווררי תקרה, גם כשהם כבויים. היא נלחצת ומתנהגת בצורה הסטרית, רוצה רק ידיים, לב דופק מהר ובוכה. לא מפסיקה להסתכל לשם. כמובן שהסברנו לה מספר פעמים שזה רק עושה רוח כשחם ושאין לה ממה לחשוש ושאנחנו כאן והכל. זה לא צלח. לא זוכרת שהיה משהו בעבר שיכול היה להשפיע.. אח"כ כשהלכנו לאמא שלי התחילה להגיב באותה צורה גם למזגן. הבנו שאולי זה הרוח. יידעתי את הגן שישימו לב. חשוב לי לציין שבבית אין לנו מאווררי תקרה ואין תגובה כזאת למזגן של הבית. זה קרה אצל הסבתות/חברה. מה עושים? איך מתמודדים עם זה? בלי קשר מרגישה שהיא פחדנית מעוד דברים קטנים.. איך יוצרים אצלה ביטחון ועוברים את זה?

שלום, אני אמא לשלושה בנים, הבכור בן 8 וחצי היה עם מוצץ עד גיל 4, שני בן 4 וחצי לא היה עם מוצץ והשלישי בן 10 חודשים בלי מוצץ. בחודשים הראשונים ניסיתי את כל הסוגים השונים בזמנים שונים בזויות שונות...
הוא ישן איתי במיטה ויונק פחות או יותר כל הלילה.
יש טעם עכשיו כשהוא הגיע לגיל 10 חודשים לנסות ולהרגיל אותו למוצץ? יש לי מן פנטזיה כזאת שאם הוא יהיה עם מוצץ הציצי שלי יפסיק להיות מוצץ ויחזור להיות רק להזנה כשצריך.
או שכבר לוותר על זה וזהו?
ומה עדיף בקבוק עם מים או מוצץ?
האמת שגם עם הגדולים הלילות נראו ככה ובסוף זה עבר והם ישנים נהדר מגיל שנתיים בערך.
תודה

שלום וברכה,
בנינו בן 3 וחצי חודשים אובחן כסובל מריפלוקס (בזמן האוכל: חוסר שקט,מניע את הראש מצד לצד בעצבנות, עפעפיים אדומות, הזעה, מקמר את הגב, לא היה מסוגל לאכול ברצף, התנשפויות. לאחר האוכל: פולט, מקיא, חוסר שקט, מתקפל - מרים את גבו לרגליו וההפך למשך זמן ארוך. עד לאיבחון (גיל 7 שבועות) לא העלה במשקל באופן מספק אכל הנקה+מטרנה.
. כדי לשלול רגישות לחלב עברנו לתמ"ל צמחי לא שינה את התופעות.
ביצענו בדיקת אולטרסאונד כדי לשלול עיבוי שריר בקיבה ויצא תקין.
כיום - מקבל לוסק 4 מ"ג פעמיים ביום וכן מסמיכים את התמ"ל הצמחי (נוטרילון)
עם קורנפלור. מקבל טיפול זה כבר 5 שבועות.
במשך תקופה זו לסירוגין היה נראה שיש הטבה מסוימת: אכל באופן מעט יותר רגוע וכמות מעט יותר גדולה ,ישן טוב יותר, פלט פחות. יתר התופעות נשארו כגון עפעפיים אדומות.
בשבוע האחרון - חלה הרעה. בזמן הארוחה - מקמר את הגב, מניע את הראש מצד לצד, אומנם לא כמו בתחילה אך נראה שמשהו מפריע לו וקשה לו. הקושי בעיקר אחרי האוכל - פולט הרבה, פולט גם 3 ש' אחרי הארוחה. כל היום והלילה לא רגוע, מקפל את רגליו, מותח את עצמו, מכניס ידיו לפיו בעצבנות, זקוק כל היום למוצץ כדי להירגע וגם אז זה לא כ"כ עוזר לו. לעיתים גונח, כמו מיילל, בוכה.
שאלתנו - האם מה שהוא חווה זה ריפלוקס או משהו אחר? ומה ניתן לעשות?

שלום רב,
אני אימא טרייה לתינוקת מקסימה בת שבועיים וקצת. יש לי שאלה לגבי הדפני של האמבטיה - עד כה בעלי החזיק את התינוקת בעוד אני רחצתי אותה. עכשיו בעלי רוצה שאלמד לקלח אותה לבד לרגל חזרתו לעבודה. יש לנו דפני אך עד עכשיו לא השתמשנו בו בגלל שהוא היה ענק על התינוקת. חשבתי, האם לשים חיתול טטרה על הדפני יעזור להקטין אותו ולשים את התינוקת בבטחה? ככה שיהיה ייצוב של התינוקת במתקן וארגיש יותר בטוחה לרחוץ אותה?
שאלה שנייה - כרגע התינוקת ישנה בסל שכיבה בעגלה והוא בינתיים במידות בול עליה. מתי כדאי לקנות מיטה? גיל 3 חודשים?
בתודה מראש,
רונה.

בגיל 3 הילדה נגמלה לבד יום ולילה (דחיתי את הגמילה כי היתה לפני ניתוח ומיד לאחריו כבר לא היה צורך בטיטול). הגמילה היתה קלה וחלקה.
בגיל 4 נכנסה לגן. הגן היה בעייתי מאוד מהרבה בחינות. בערך באמצע השנה היתה סתימה בשירותים. מאז היא פיתחה חרדת שירותים. היתה תקופה שגם בבית היא עשתה בעיות עם השירותים.
בעוד כמעט 3 חודשים תהיה בת 6. לקראת כיתה א'. נושא השירותים עדיין לא נגמר.
הרבה פעמים היא מסרבת להכנס לשירותים ציבוריים (לא לחלוטין) ומעדיפה להתאפק עד שתגיע לשירותים מוכרים. או לעשות בשטח פתוח.
מעבר לכך, היא נוטה להתאפק ולהגיע לשירותים רגע לפני שזה בורח. במצב כזה קורה לא אחת שהיא מגיעה לשירותים, מתישבת ואז מרטיבה את התחתונים והמכנסיים.
איך אפשר לעזור לה ?

בוקר טוב
ביתי בת שנה ושבעה חודשים ישנה עדיין במיטת תינוק
לאחרונה מתעוררת הרבה בלילות בוכה כ7-8 פעמים בלילה (ראוי לציין לא בכי של כאב)
מידי פעם מחזירים לה את המוצץ או ניתנים לה קצת מים והיא חוזרת לישון,עד היקיצה הבאה.
אני שמה לב שהשינה שלה לא רגועה היא זזה המון ובועטת במזרון ובמיטה
בגלל שהשינה שלה לא סדירה ובגן היא ישנה שנת צהריים של כשעתיים היא מאוד עצבנית ולא רגועה בוכה המון ורוצה כל היום על הידיים
אני משכיבה אותה ב19:30-20:00 לשון ולוקח לה שעה להירדם עד שהיא נרדמת היא מתהפכת מצד לצד מלא...

אני כבר לא יודעת מה לעשות כדי לעזור לה שתישן שינה טובה יותר...

שלום רב,
בני בן 3 ו-3 חודשים. לפני כיומיים התחלנו גמילה מחיתולים. כל ילדי כיתתו בגן כבר גמולים.
הוא מפחד מאוד משלב שחרור הפיפי באסלה או בכל מקום אחר שהוא לא חיתול.
ברגע שמרגיש שהפיפי מתחיל לצאת מתחיל לבכות ולצעוק.
כאשר מתנהג כך אני מחבקת אותו ומעודדת ומסבירה שאמא איתו ועוזרת לו ושאין סיבה לפחד.
הצליח לעשות פיפי פעמיים באסלה וברגע ששחרר את הפיפי נרגע מהצרחות והיה מאושר שהצליח.
שאלתי האם להמשיך את הגמילה או לוותר ולחזור לחיתול.
אני לא רוצה להשאיר משקעים או טראומות כלשהן.

שלום רב
בני בן שנה וחצי, בן יחיד, החל את מרד גיל שנתיים, ואני מותשת, נואשת וחסרת אונים.
המרד בא לידי ביטוי בכמה אופנים: הוא מתעקש לבצע הכול כדרכו, הוא זורק צעצועים ואוכל (כשלא מתחשק לו לאכול), מצייר על הקירות והארונות, משתולל בהחלפה עד כדי כך שאי אפשר להחליף לו, וזה מבלי שהתייחסתי לכך שהוא, בלי עין הרע, היפראקטיבי, ואין איתו שניה מנוחה.
אז אני יודעת שאיני מחדשת דבר, ושיש פעוטות המתחילים את מרד גיל שנתיים לפני, ושיש בכך כדי להראות על בניית העצמי, ושאין בכך כדי לעשות לי דווקא. עם זאת, איני מצליחה לגרום לבני "להתנהג יפה".
לאור זאת שכול ניסיותי "השקטים" לא צלחו, עברתי, לצערי, להרים את קולי, ולצערי הרגל זה הפך לדרך שבשגרה, אך גם בכך אין כדי לעזור.
מה עושים? איך גורמים לילד להפסיק לזרוק צעצועים? איך גורמים לו לתת לאמא את האוכל כשכבר לא רוצים לאכול?
היום לאחר התנהגות פרועה במיוחד, שמתי את בני בלול, הרמתי את קולי ואמרתי שמכיוון שהוא התנהג לא יפה, הוא יישאר בלול, ולא נעניתי לבכי שלו לזמן מה.
קראתי שיש ב"בידוד הילד"(נשמע רע) עונש חינוכי, אך איני בטוחה שהכוונה הייתה לגיל של בני. האם לא גרמתי לו נזק בכך? נראה לי מעט אכזרי.
כמו כן, רציתי לדעת, כיצד עלי לנהוג כלפי ילד שמרביצים/צועקים על בני בגן שעשועים (כהרגלם של ילדים). היום היה לי מקרה של ילדה הגדולה מבני שצעקה עליו כשהוא נכנס למתקן שהיא "תפסה לפניו". בני נבהל ובכה, ואני צעקתי עליה חזרה שלא תצעק על בני. אני יודעת שאני אמורה לשמש דוגמה לבני ולא הייתי רוצה שהוא יפתור את בעיותיו בצעקות, אך רציתי לגונן עליו.

ביתי בת שנה וחצי.
עד לפני חופשת הפסח היא הלכה למעון יפה ללא שום בעיה, אך מאז שחזרה מהחופשה בוכה בצורה היסטרית ולא מוכנה לעזוב אותי.
ביום הראשון כשזה קרה, חשבנו שאולי זה מסיבה רפואית, ולקחתי אותה הביתה לאחר שעתיים (היינו גם אצל רופא משפחה כדי לשלול אפשרות זו) שמתי לב שבבית הכל בסדר, היא שמחה וצוחקת, פעילה וחיונית מאוד.
הסקתי מסקנה שאולי קשה לה לחזור לאחר החופש וכנראה הזמן הארוך יחסית שהייתה בבית גרם לה להיקשר אליי יותר ולהבין יותר טוב את המשמעות של הפרידה ממני במשך רוב שעות היום.
אני מסבירה לה בכל בוקר שהולכים לגן ואמא באה בצהריים, אך תמיד הפרידה מלווה בבכי וצעקות..
מה עליי לעשות? מאוד רוצה שזה יעבור לה מהר ושתחזור להיות פעילה וחברותית כמו קודם

הבן שלי בן 3 שבועות, רק יונק ובשבוע האחרון ממש מתפתל ובוכה שעות על גבי שעות בערב. הלכתי לרופא והכל תקין והוא הרגיע שזה גזים וזה יעבור עוד כמה חודשים.
אבל זה לא מרגיע... ואני רוצה לנסות לעזור לו.
ניסיתי עיסויים ולערסל אבל כשהוא בהתקפה של הגזים נראה שזה שאני נוגעת בו רק מציק לו יותר.
מה אפשר לעשות?

שלום, בני בן שנתיים ועשרה חודשים, בן בכור לאח בן שנה. החלטנו לנצל את הפסח לגמילה מטיטולים לאחר שהילד כבר מדבר שוטף, נהנה לעלות על האסלה והתלהב מקניית תחתונים. אנחנו ואמנם רק ביום השלישי לגמילה אבל הילד לא עשה אף לא פעם אחת פיפי או קקי בסיר או בשירותים בשלושת הימים, רק בתחתונים והרבה, זה יכול להגיע לשלוש החלפות בחצי שעה. האם הוא פשוט עוד לא מוכן וכדאי לחזור לטיטול ולנסות שוב עוד כמה חודשים או להמשיך בגמילה?