פורום הורים לתינוקות, הורים לפעוטות - יש לך שאלה?

שלום רב,

בני היחיד בן שנה ושלושה חודשים.
עקב חוסר מקום בבית ישן איתנו בחדר מגיל 0.

לצערי הוא לא יודע להירדם לבד.

רוטינת השינה מתחילה בסביבות 19:00 - מקלחת, בקבוק ולמיטה בסביבות 20:00.
הוא אומר לילה טוב לכולם (אנחנו גרים כרגע אצל ההורים)
אני מחשיכה את החדר, מכסה אותו בשמיכה, ובקול רגוע ושקט אומרת לו לילה טוב.
אך אם אני יוצאת מהחדר - הוא מתחיל לצרוח ללא הפסקה.
ניסינו כבר כמה פעמים לתת לו להירגע ולא לחזור לחדר אך נשברנו אחרי 5 דקות של בכי קורע לב עד קושי לנשום.
אנחנו פשוט צריכים להישאר איתו בחדר (אחד מאיתנו- אני או בעלי) לשבת בשקט מבלי לעשות דבר וככה הוא נרדם.
אם הוא ממש עייף הוא נרדם תוך מס' דקות. אך לעיתים אנחנו יכולים לשבת ככה גם חצי שעה, ואפילו אם הוא כמעט נרדם לגמרי וננסה לצאת מהחדר - הוא ירגיש ויתעורר ויתחיל לצרוח.

אני יודעת שצריך לקחת את עצמנו בידיים
ושזה אמור להיות כמה לילות של בכי, ואז הוא ילמד להירדם לבד.
אבל אנחנו לא עומדים בזה, אנחנו ממש שומעים אותו צורח ברמות ומשתעל, ואפילו כשמרימים אותו כדי להרגיע לוקח לו זמן להרגע ולהסדיר את הנשימה.

אם הוא היה יותר גדול אולי זה היה יותר קל כי היינו בטוחים שהוא מבין והיינו יכולים לדבר איתו ולהרגיע במילים שבטוח הוא יודע לפרש.
אבל הוא קטן, עוד לא מדבר... כל כך חסר אונים.

איך אפשר לפתור את הבעיה הזאת ולהגיע למצב שהוא ילמד להירדם לבד בחדר?


* יש לציין שהוא עדיין לא בגן, אלא אמא שלי שומרת עליו מאז שסיימתי את חופשת הלידה. גם אצלה קיימת אותה הבעיה.

בספטמבר הקרוב אמור להיכנס לגן.

תודה!

היי,
יש לי תאומים בני חודש וחצי שנה ומספטמבר הקרוב תהיה איתם מטפלת במשרה מלאה ועם שעות נוספות כי אנחנו עובדים שעות ארוכות.אנחנו בישורת האחרונה של סגירת חוזה והיא הביאה חוזה שכתוב שאנחנו צריכים לשלם לה פנסייה ופיצויים ע"פ קרן פנסיה לבחירתה וגם דמי הבראה לאחר שנה.אבל היא תעבוד 11 חודשים ושלושה שבועות,זה נחשב שנה??? לא רואה טעם לשלם אם ככה.זה חובה לשלם את דמי ההבראה?

שלום,

לפני מס' ימים ילדתי את בתי השנייה. בתי הראשונה בת 3.5 .
דווקא לפני הלידה היא הראתה התלהבות ושמחה על התינוקת החדשה שעתידה להגיע.
במציאות זה שונה- לאחר הלידה מראה רגשות של כעס, נפגעת מכל דבר, נפגעת שמעירים לה להיזהר עם התינוקת שלא תפגע בה.

הכי קשה לי שעד לפני הלידה היה לי קשר מאוד חזק איתה ולה איתי, ופתאום לאחר הלידה היא מתעלמת ממני, לא ממש מתייחסת, לא מחפשת אותי וכאילו כועסת עלי.
אני מבינה שזה טבעי ושהיא במשבר אך זה מאוד כואב לי ואני מנסה לחזר אחריה.

צריכה ייעוץ דחוף וטיפים איך להתמודד עם זה? האם לא להתייחס ושזה יעבור לבד? האם בכל זאת לנסות להתקרב אליה למרות שהיא לא ממש רוצה?איך בכל זאת להתקרב אליה ולהחזיר את הקשר שהיה לנו קודם?

תודה על המענה המהיר להודעה
ריקי

שלום רב,
יש לי מס' שאלות:
1. האם ניתן לנסוע עם תינוק בן חודש לאילת בחודש אוגוסט? האם זה בסדר שיהיה בעגלה במקום מוצל?
2. האם עדיף לנסוע אתו ברכב או להגיע בטיסה?
3. האם המעברים בין החום שבחוץ לקור של המזגנים, לא יכולים להזיק לו?

שלום רב, בתנו הגדולה הינה בת 2.9 ונולדה לנו תינוקת חדשה שהיום הינה כבת 3 חודשים. בימים הראשונים ללידה הבת הגדולה נראתה מאוד מאושרת מהצטרפותה של הקטנה. לאחר חמישה ימים פשוט התחילה במגמה של התעלמות. לא יזמה שום מפגש איתה. לא יזמה מגע עימה. כל הזמן הזמנו אותה לעזור לנו להחליף חיתול, לקלח, להאכיל, להלביש....ואילו ברוב הפעמים נענתה בחיוב. בחודש הראשון התנהגותה בגן ובבית היתה קשה. היתה בוכה מכל דבר. צורחת ומרביצה. לשמחתנו לאחר חודש קשה התנהגות זו הפכה מינורית. גם בגן. הגדולה החלה תהליך גמילה מחיתולים שעבר בהצלחה יתרה וכעת היא גמולה חודשיים ללא פספוסים. בשבועיים האחרונים החלו פספוסים בגן בלבד. שוב ההתנהגות שלה החריפה. בגן היא יורקת, זורקת נעליים, קופצת מכסאות (בעיקר כלפי המטפלות) וכמעט לא מקבלת מרות. וכך גם בבית כלפינו. היא מכה, יורקת, זורקת כל מה שנמצא לידה, צורחת.... ניסינו להתמודד עם התנהגותה זו, תחילה ע"י מתן חיזוקים חיוביים להתנהגויות חיוביות. לא עבד. ניסינו מתן עונשים. התעלמויות. מתן סנקציות (אי צפייה בטלוויזיה, לא יוצאים לפארק, לא מקבלת ממתק כשחוזרת מהגן) גם לא עובד. היא בוכה במשך דקות ארוכות וצורחת עד לצרידות, ולאחר חצי שעה חוזרת להתנהגות הנ"ל. לעיתים היא מבקשת משהו שמתחשק לה ואנו מסבירים לה שלאור התנהגותה לא תקבל זאת. אז היא מבקשת סליחה, מחבקת ומנשקת ומצפה לקבל מה שביקשה. אנחנו מסבירים לה שזה מאוד משמח אותנו שהיא מבקשת סליחה ויודעת שהתנהגה לא יפה, אך עדיין לא תקבל מה שרצתה. אנחנו מרגישים חסרי אונים ועומדים מולה ללא כלים להתמודדות. לעיתים אנחנו אף הופכים מאוד תוקפניים מולה כתגובה להתנהגותה (לא אלימות פיזית או מילולית חלילה) וזה מפחיד אותנו. יחד עם זאת הדבר גורם למתחים ולמריבות אודות אופן התגובה בנינו ההורים.
מבקשים לשמוע דעתכם, ההורים המיואשים!! שאוהבים אותה כל כך!!

אני 3 ימים לאחר לידה והייתי רוצה לקבל רשימה של מוצרים או לינק לאיפה אני יכולה ליראות את הרשימה?
תודה רבה

בני בן 10 חודשים בעוד שבוע ואני מאוד מודאגת (מתנצלת על האורך אבל אני ממש מודאגת).

נולד בשבוע 38+0

הוא לא מגיב לשמו (אנחנו די בטוחים שהתחיל להגיב סביב 7 חודשים אך כעת כמעט ולא מגיב), אומר בה, גה, אה-אה, לא אומר בה-בה-בה, גה-גה-גה ושאר הברות חוזרות פרט לאה-אה-אה.

לא עושה ביי ביי, לא כפיים למרות שאני מנסה ללמד אותו כל הזמן.

לאחרונה התחיל להקיש 2 פריטים אחד בשני כשמחזיק בהם.

מושיט ידיים שירימו אותו וגם יודע "לבוא" כשמושיטים אליו ידיים.

מאוד אוהב להיות בחברת אנשים אבל לא מוכן לשחק לבד לרוב, לרוב רוצה להיות על הידיים.

מזהה אותנו ושמח לראןת אותנו לרוב (אבל לפעמים מתעלם). לוקח לן זמן להפתח לאנשים חדשים. תמיד מסתכל בחשדנות ואחרי שנפתח מחייך וצוחק

מתרגז מאוד בקלות, צועק חזק כשמשהו לא לרוחו גם כשמתעלמים לא מוותר. שמתי לב שגם נהנה לצעוק גם כשהוא רגוע (נראה כאילו משחק עם קולו)

מבחינת קשר עין -יוצר קשר עין עם אנשים פרט למקרים בהם מחזירים אותו על הידים קרוב ומנסים ליצור קשר עין אז הוא מסיט מבט ומסתכל הצידה

מוטורית: התהפך בטן גב בגיל 5.5 חודשים, גב בטן בגיל 6.5 חודשים. מגיל 7 חודשים לערך זחל אחורה והסתובב סביב צירו. עלה על 6 בגיל 8 חודשים ובגיל 8.5 חודשים התיישב לבד (התיישב לפני שזחל).

התחיל לזחול על 6 לפני כשבוע (בגיל 9.5 חודשים), לא זחל קדימה על גחון. מגיל 9.5 חודשים נעמד עם תמיכה ואפילו מנסה כבר לשעות צעדים כשנשען על שולחן

היינו אצל רופא הילדים בגיל 9 חודשים והוא הפנה אותנו לפיזיותרפיה אבל רק כי ביקשנו, מבחינתו הכל היה נראה תקין, אמר שיש תינוקות שלא זוחלים אבל רק בגלל שביקשנו נתן הפניה. מעבר לזה אמר שאין צורך בשום טיפול ושהילד מפותח היטב, לא התרגש מכל מה שתיארתי לעיל

אשמח לתגובה האם באמת הכל תקין או שיש מקום לדאגה?

תודה רבה מראש ומתנצלת שוב על האורך

שלום, ביתי בת שנה ושלוש חודשים עד גיל שנה ישנה מצוין
ובשבוע האחרון מתחילה לצרוח כל לילה כשמשכיבים אותה לישון.
אני לא רוצה להרגיל אותה בידיים אבל נוצר מצב שהיא צורחת במשך שעה וזה רק מתגבר ואני עומדת לידה מלטפת אותה מדברת איתה וכלום לא עוזר היא נרגעת רק בידיים.אני לא רוצה לקחת אותה אלי למיטה ולהרגיל אותה לישון במיטה שלא שלה ולשלוח את בעלי לסלון. אציין כי פעמיים שלוש בשבוע היא נרדמת אצל סבא וסבתא והיא נרדמת בעגלה עם קצת נדנודים.
איך אתמודד עם זה ?? תודה רבה

שמתי לב לתופעה מוזרה.. לדעתי לא ככ שגרתית אולי מדאיגה אולי לא אבל אני רוצה להיות בטוחה בעצמי. בני בו השנים וחצי עושה הכל לפחות מרבית הדברים הפוך: ישן במיטה במצב מאונך אוכל גלידה מקצה הקונוס ולא ומלמעלה, כובע מצחיה מונח תמיד מהמצח, כשאחיו בו הארבע רץ בכיוון השעון הוא רץ בכיוון השני ועוד כהנה וכהנה... חשוב לציין כי הוא ימני ומצייר בכיוון הנכון??. מה דעתכם? לדאוג או לא?

היי יש לי בן בו 4 חודשים שנולד במשקל 2.790 והיום הוא שוקל 7.300, בטיפת חלב האחות אמרה לי שהוא תינוק שמן , הוא אוכל תמל 5 ארוחות ביום של 180 מל, אין איפה לבוריד ארוחה גם אם אני רוצה, מה עושים האם זה תקין? יש עוד נתון הוא עושה את צרכיו פעם ביום. תודה

שלום
בתי בת 2.5 ואני שמה לב שהתגובות שלה לדברים שלא מוצאים חן בעיניה או לא מסתדרים לה מאוד עוצמתיות וסוערות.
למשל, שיחקנו בגינה עם עוד חברה מהגן וכשהגיע הזמן ללכת היא פשוט נכנסה לסערת רגשות ולא הפסיקה לבכות וביקשה את החברה , היה לה קשה מאוד להיפרד ממנה וזה חוזר על עצמו בכל מפגש. גם כשאנו כועסים עליה מגיבה בקיצוניות ,בבכי חזק , השטתחות על הרצפה . בנוסף יש לה אח קטן בן 4 חודשים , כשהיה בן חודש אושפז לשבוע ומאז היא ממש מסרבת לשחרר ממני ואם קמה באמצע הלילה ולא רואה אותי מתחילה סצינה של בכי עד שאני מרגיעה אותה. היא לא רוצה אף אחד רק אותי.
אני חושבת שיש לה בעיה בוויסות רגשי , אולי אני טועה .
מה אפשר לעשות ואיך לטפל, נורא כואב לי עליה וכמובן שלנו ההורים קשה מאוד ולא תמיד יודעים איך להתנהג ..

נשמח לעזרה.

ראשית, לא קיבלתי תשובה ורציתי לדעת מדוע. שנית, שוחחתי עם הילדה והיא אמרה שהיא מפחדת לעשות בשרותים. השאלה כיצד אקנה לה ביטחון ? ומה לגבי הגן? (בהקשר להודעה הקודמת)

שלום ,

הבן שלנו בן שנה וחודש, עד לפני כ-3 שבועות אכל מצויין עם היקיצה בקבוק תחליף חלב , כעבור שעתיים רסק פירות (עם כפית)בצהריים אוכל טחון מגוון הכולל ירקות מאודים ואורז ולחלופין מעט בשר/עוף (עם כפית) בשעת אחה"צ בקבוק תחליף חלב ולפני השינה בקבוק נוסף. (את האוכל הטחון / פירות אוכל כבר למעלה מחמישה חודשים ) לפני כשבועיים החלנו לתת ממש אוכל מוצק בערב - ביצה גבינה ומלפפון/עגבניה גם כחצי שעה לפני בקבוק הערב .

לפני כחודש ימים החלה גם לעבוד מטפלת חדשה אשר את הארוחות הטחונות נותנת לו בעצמה...מזה כשבוע הילד לא מעוניין להכניס שום דבר לפה למעט בקבוק , ולפעמים ביסקוויט , עם כל קירוב של מזון לפה שלו הוא מסיט את הראש סוגר את הפה הרמטית מתעצבן ומסרב לנסות ולטעום...
את הפירות בבוקר הוא עדיין אוכל אבל פחות בהתלהבות.
גם את כסא האוכל שנקנה לפני חודש הוא לא אוהב.
במהלך השבוע האחרון עשינו נסיונות לתת לו ולהציע לו שלל דברים אולם בכל פעם חוזר הטקס הוא מסיט עם היד את האוכל מסובב את הראש ומסרב... ולכן לא אכל כלל ארוחת צהרים לא טחון ולא שלם.
ניסינו בימים האחרונים להושיב אותו על כסא וולתת לו לאכול לבד אוכל מוצק שמנו בצלחת או על המגש והוא לא נוגע. כשמקרבים לפה הוא בוכה.

כלומר בשבוע האחרון לא אכל כלל צהרים. וגם לא ערב.
ניסינו לברר האם המטפלת הכריחה אותו מאיפה הגיע האנטי הזה? קרה בעבר שלא רמה אך לא לאורך זמן ולא בכזו התנגדות.
גם כשישבנו בסופש לאכול יחד הוא לא רצה וישר מסיט את הראש.


מה כדאי לעשות?
האם להמשיך להציע לו?
האם מומלץ לעשות הפסקה ולתת רק בקבוק?

תודה רבה!
טל

שלום,
בתי בת 2.5 , עד לפני מספר חודשים אהבה להתקלח ושיתפה פעולה יפה. לאחרונה כל מקלחת מלווה בצרחות , סירוב להתפשט , טוענת שמפחדת שיכנסו מיים לעיניים, ניסינו הכל!!.
אנחנו פשוט מותשים כל יום סצינה מטורפת של בכי, אנחנו לא רוצים לקלח אותה בכח, זה סתם יחמיר את המצב אבל לפעמים אין לנו ברירה. הרי אי אפשר להשאירה ככה.
בבקשה עזרה...

הבן שלי בן 2.5. בעבר, לפני 3-4 חודשים כשקנינו לו סיר הצליח לעשות פיפי בסיר. בזמנו עוד לא התכוונו לגמול אותו רק רצינו שיהיה סיר בבית למקרה הצורך והחלטנו לחכות לגמול אותו בתקופת האביב.
האביב הגיע וכעת הוא לא מצליח לעשות פיפי בצורה יזומה. הוא מנסה ולא יוצא לו...אפילו שיש לו ומיד לאחר מכן בורח לו במכנסיים. יש לציין שלא התחלנו עדיין בגמילה והסיטואציה המדוברת קרתה כמה פעמים כאשר ביקש בעצמו ללבוש תחתונים.האם זה הגיוני שפעם הצליח לשלוט בשתן וכעת לא? האם לחכות לגמול אותו כש"זה יבוא ממנו"? או שאולי יכולה להיות כאן בעיה וצריך להחליט בשבילו מתי להתחיל?