אי ספיקה פסיבית

עכשיו זה הרבה יותר ברור.

הערותי....
1. בתרגיל פשיטת כתף עם משקולת יד אין אי ספיקה אקטיבית בלטיסימוס דורסי מכיוון שהשריר לא נמצא במצבט המקוצר ביותר אך אם התרגיל היה מתבצע בעמידה עם פולי עליון כן הייתה אי ספיקה אקטיבית. אי ספיקה אקטיבית מתייחס למצב שהשריר במצבו המקוצר ביותר ולכן כל מקרה לגופו. באם עסקינן בפשיטת כתף הרי הפוסטריור דלטואיד לא יהיה באי ספקיה אקטיבית בתרגיל מכיוון שאינו במצבו המקוצר ביותר. לעומת זאת במידה והתרגיל הנו פשיטת כתף בהטיית גו עם משקולת יד הרי שהפוסטריור דלטואיד באי ספיקה אקטיבית.
2. לגבי אי ספיקה פסיבית מדובר על הכיוון שהני של מתיחת השריר. גם כאן, לא בכל מקרה יש אי ספיקה פסיבית. תלוי בתרגיל ובשריר. לדוגמה במשיכת פולי עליון בישיבה באחיזה רחבה יש אי ספיקה אקטיבית של הלטיסימוס בתחילת השלב הקונצנטרי ואי ספיקה אקטיבית בסוף השלב הקונצנטרי. אי ספיקה פסיבית עשויה להיות בשריר היעד/אסיסטנטים או באנטגנוניסט. גם במקרה זה יש להתבונן (!!!!) על כל שריר באופו ספציפי ולבדוק האם הנו במצבו המקוצר/מאורך ביותר. במידה ולא, הרי שאין אי ספיקה.
3. טווח תנועה גדול בתרגיל אינו אורך מתח גדול בהכרח. לפיכך, ייתכן טווח תנועה גדול בתרגיל מסוים ודווקא אורך מתח קטן. אורך מתח מושפע ממידת מתיחת השריר בתרגיל זה או אחר. לדוגמה, פשיטת כתף בעמידה אם פולי עליון אורך המתח הנו קטן יותר מאשר פשיטת כתף בשכיבה עם משקולת יד (בהתייחס ללטיסימוס דורסי) אך טווח התנועה בתרגיל עם הפולי העליון גדול יותר (!!) מאשר התרגיל עם משקולת היד.
בפועל מעורבות שריר בתרגיל מבחינה מדעית עושים באמצעות בדיקת EMG.
בהצלחה.

ד"ר זיו תודה רבה על התשובה המפורטת והמעמיקה.
לגבי סעיף מספר 1. כשאני מבצעת את התרגיל לא תמיד אני מצליחה לחוש את האי ספיקה. האם יש איזהשהיא דרך לבדוק את זה? כלומר בפשיטת כתף בשכיבה (POLL OVER) כאמור אין ספיקה אקטיבית של הלטיסימוס דורסי אבל בפשיטת כתף בעמידה כנגד פולי עליון יש.ניסיתי לתרגל את שני המצבים ולא הרגשתי הבדל.מבחינת ההרגשה השריר הגיע למיוי בסוף השלב הקונצנטרי..

לגבי סעיף 2, לא הבנתי אם בתרגיל משיכת פולי עליון יש אי ספיקה פסיבית או אקטיבית בשלב הקונצנטרי. איך אפשר לבדוק/לזהות שהשריר מצא באי ספיקה פסיבית. כלומר איך אפשר לדעת שהוא בשלב המתוח ביותר שלו ואיך אפשר לקשור את זה לבדיקת אורך המתח של התרגיל.

תודה רבה!

היי דר' איתי זיו הגאון של הכושר התבלבל בתשובתו...אם תקראי באינצקילופדיה שלו בע"מ 140 יש דוגמא של אי ספיקה פסיבית ואקטיבית לתרגיל שהעלת " משיכת פולי עליון בישיבה אז בתחילת הכיווץ יש אי ספיקה פסיבית (כשהידיים למעלה ) וכשאת מושכת אלייך את הכוח אז יש אי ספיקה אקטיבית. אצלנו בקורס כולם מבולבלים מהדבר הזה מקווה שעזרתי ...אם לא נחכה לתשובתו.

הערותי....
1. אי הספיקה הנו לפי קו הפעולה של השריר ולא ממש לפי התחושה.... תחושות אינן חלק כלל מלימודי הקינזיולוגיה או הביומכניקה. יש צורך להסתכל על אחז- תחל של השריר וקו הפעולה של שריר זה או אחר. לפיכך במידה ובתרגיל מסוים הלטיסימוס פועל הרי כשהידייים יהיו לצידי הגוף (בתרגיל הנערך במישור סגיטלי) השריר וחלק מעוזריו נמצאים באי ספיקה אקטיבית. אגב, ייתכן שבמקלים גבוהים ניתן יהיה לחוש במצב בו לא יתן יותר לפתח כוח אך, כאמור לא ניתן ולא נהוג להתבסס על תחושותיו של המתאמן באשרמ הן.
2. חשוב לבדוק פר תרגיל ופר שריר באיזו נקודה הוא עשוי להיות באי ספיקה אקטיבית או פסיבית או לא. לא בכל שריר או תרגיל יש אי ספיקה. לכן כל מקרה לגופו. ניתן להכין טבלה גדולה בה כל השרירים הרלבנטיים ודוגמאות של אי ספיקה בכל תרגיל ותרגיל. מתי יש אי ספיקה ומתי אין ספיקה. כך יהיה קל יותר וברור.
3. לגבי אי ספיקה פסיבית הרי מדובר על מצב בו השריר במצבו המאורך ביותר. לפיכך אורך המתח גדול בהתאמה. במשיכת פולי עליון שריר היעד במצב מאוד מתוח ולכן באי ספיקה פסיבית.
מקווה שברור...
בכל מקרה בספר שלי עוצמות חדשות מהדורה שלילית יש בסוף פרק 9 שני עמדים מאוד ברורים על אי ספיקה פסיבית ואקטיבי. הספר נמצא בחנות הספרים בוינגייט וכן בספרייה או בחלק מחנויות הספרים.
בהצלחה רבה