דר איתי זיו , אין כח מה זה אומר?

מאמץ גורם לכל מיני שינויים כימיים בשריר, כולל דילול מאגרי ה ATP והגליקוגן הנחוצים ליצירת האנרגיה, דילול הריכוז של יוני סידן שמאפשרים את התהליך ועליה בריכוז תוצרי הפעילות (כמו חומצת החלב שהזכרת). ריכוז חומצת החלב בשריר הספציפי הוא גורם מגביל את פעילותו של השריר.

בנוסף לכך גם המערכת העצבית "מתעייפת" - שוב מדובר בשינוי הכמויוית היחסיות של יוני סידן ונתרן (בטח יש עוד כמה ששכחתי, אולי אלשגן) שמאפשרים את הפעילות הסינפטית שנותנת לשריר את ההוראות.

מה ההבדל בין סף חומצת חלב בשריר ספציפי
לסף חומצות חלב בדם כלומר בגל הגוף?

עד כמה שאני מבין, כשריכוז חומצת החלב בדם עולה הסילוק שלה מהשריר נפגע (הסילוק הזה הוא לא אקטיבי אלא מתבצע באוסמוזה רגילה כתוצאה מהפרש ריכוזים) וזה גורם לעליית הריכוז שלה בשריר עד הוצאתו מפעולה.

יכול להיות שגם הריכוז בדם משפיע איכשהו על כל האורגניזם, אולי המוח מרגיש את זה ומחליט שהוא "עייף" וצריך לנוח - אבל אני לא יודע. זה יכול להסביר הרגשת תשישות כללית לאחר פעילות עצימה, אבל נראה לי פחות רלבנטי לשאלה המקורית ששאלת לגבי התעייפות של שריר בודד. בהכללה מסוימת אולי אפשר להגיד שהריכוז בדם משפיע יותר על פעילות אירובית (אותה הרגשת תשישות כללית שאינה מוגבלת לשריר מסויים).

גילוי נאות: אני הדיוט. אני מקוה שדר. זיו יבהיר את התמונה.

יש דברים בגו ... נשמע משכנע בכל זאת
תמיד עניין אותי
אני יסביר לך נניח אחרי אימון ספרינטים אין לך כח לעשות אפילו עליית מתח אחת אתה מרגיש שהיידים נורא עייפות ואני לא מבין אם זה כי אני תשוש או כי זה רמות חומצות החלב בכל הגוף עלתה לרמה כזו שזה משפיע על הכוח הספציפי של שריר הגב והיד

יורד לסוך דעתי??

כן, אני חושב שאני מבין אותך. אני מניח שיש אפשרות תיאורטית לכך שחומצת החלב שהצטברה בדם המהלך הפעילות האירובית (הספרינטים) עברה בדיפוזיה לשרירים אחרים בגוף כולל שריר הגב ולכן אתה לא יכול לעשות מתח אחרי הספרינטים, אבל אני לא יודע אם הכמויות שלה הן כאלה שמספיקות כדי להחליש את כל שרירי השלד, או שהאפקט הוא דרך מנגנון אחר (כפי שניסיתי לנחש קודם, דרך המוח).

נשמע מה דר. זיו יגיד.

נציין ונאמר שמדובר
באמת שאלה מעניינת.  בעליות מתח אנו מניפים את משקל גופינו אך ורק בעזרת הידיים כאשר אנו מתכוונים לפתח את שרירי הגב. אין לנו מנוף המסייע בהרמה כפי שיש בפולי עליון או במשיכת חתירה. העייפות הנגרמת היא בעיקר בידיים בשריר הדו ראשי אך גם יותר מכך בשרירים המקבעים המסייעים בפעולה ואלו הם שרירי האמה והאצבעות. שרירים אלו פועלים במתח בעבודה עצימה מאוד ומאגרי הATP מתדלדלים בהם במהירות. זה לא ששרירי הגב התעייפו (הם גדולים וחזקים), פשוט ללא שרירי האמה והאצבעות לא נוכל להיות במצב התלייה שממנו יוצאים לעליית המתח. בחתירה במצב צר אין על שרירי האמה והאצבעות את העומס הדומה כי הם לא פועלים כאן כנגד משקל הגוף וכוח הכבידה. בברכה

האם בגלל זה לאחר אימון ספרינטים קשה יותר לעלות מתח כיוון שמאגרי ה atp הידלדלו או שזה תשישות של מערכת עצבים או שניהם ביחד?

שניהם גם יחד. בעיקר עייפות ממשית של המערכת העצבית.