שבירת מאמץ

לא עינת... זה שם יפה אבל לא שלי. כן, שגרת האימונים שלך אכן עמוסה אבל זה עדיין לא אומר שזה עומס יתר. ימי המנוחה שלך במקום, אתה ממלא מצבורים לקראת המשך פעילות. הרעיון הבסיסי והחכם הוא להיות קשוב לגוף שלך. לפתח מודעות אמיתית לתחושות הפיזיות וגם המנטיליות. הפיזיות זה ברור. אם כואב אז נחים. אם מרגישים חולשה, אז נחים. הפן המנטלי חשוב לא פחות. אם אתה מרגיש שנמאס לך, לא מתחשק לך, הגוף מגיב בהתאם ואתה יכול לגרום לעצמך נזק.
זו השורה התחתונה. שוב, עניין העומס הוא מאד אישי. מישהו יקרא את תכנית האימונים שלך ויתעייף רק מלראות כמה אתה עובד קשה ומישהו אחר יעריך את העבודה ולגביו זה יהיה סביר. איך זה בשבילך? אז ענית שאתה מרגיש מצוין . אז הכל מצוין.

אני עדיין מעוניין איך אפשר למנוע שבירת מאמץ כי אני מאוד מאוד מאוד אוהב לעשות ספורט וזה אחד הדברים האהובים עליי. אני יודע שאני צריך להיות קשוב לגוף שלי אך שבירת מאמץ לפי איך שאני יודע ניגרמת בד"כ בזמן הפעילות. ומצטער על השגיאה בשם. יוני.

זה גם יכול לקרות "פתאום". לא חובה. אבל אם אתה פועל נכון, מתחמם כמו שצריך, דברים שאני בטוחה שאתה עושה כמו שצריך, לא אמורה להיות בעיה. האם משהו בעבר באימונים העלה חשד לעומס יתר? מדוע אתה טרוד בעניין? האם למישהו במשפחה זה קרה? אני מסכימה שצריך להיות מודעים לתופעה אבל חבל להטעין את עצמך בסרטים ובשליליות. כל עוד אתה פועל נכון ויודע מה שאתה עושה אז תמשיך. שוב, נכון שצריך לעשות "הכל במידה" אבל המידה היא עניין יחסי. לאחד מה שאתה עושה זה מוגזם ולאחר זה מתאים. ואם אתה כל כך אוהב ספורט, ומי כמוני מבינה.... כמו שה נראה עכשיו הכל בסדר. ענת :))

פשוט שבוע שעבר יצאתי להתאמן עם חברים שלי ופגשנו בן אדם שהסביר לנו על שבירת מאמץ כי אם מנסים לעבור את היכולת הגופנית שלך בצורה משמעותית במקום בהדרגה אפשר להגיע לשבירת מאמץ. גם הצטרף ילד לקבוצת שחייה שלנו שאמר שהיו לו שברי מאמץ והוא לא יכול לעסוק גם בריצה, שחייה ואופניים ביחד, אלא אם הוא יפרוש משחייה הוא רק יוכל לעבור לרוץ שוב. אבל אם אמרת שאני לא צריך לדאוג וכל עוד אני אעלה את רמת האימונים בהדרגה אני אנסה להגיע לכושר הגופני הכי טוב שאני יכול מבלי להיפגע. תודה רבה ענת. יוני.

בהמשך יש לך ספק לגבי מנוחה, זמני התאוששות, - אז כשיש ספק אין ספק. כלומר: לנוח. בהצלחה בהמשך ותמשיך להנות מספורט, בריאות ואושר :))