שאלת השאלות!

ומבינה מאד. מניסיון אישי ומקצועי. לפעמים מגיעים לנקודה הקיצונית הזו של + 15 קילו שאי אפשר כבר יותר לסבול את המצב ומחליטים לעשות מעשה.
כמה דברים:
א.
זו לא ממש הבעיה מבחינתי. הבעיה היא כשזה קורה כמה וכמה פעמים. בריאותית (פיזית ונפשית) אילו המקרים הקשים. לרזות, להשמין (+15 !!) לרזות, ושוב להשמין. זה כל כך לא בריא שאני לא יודעת אפילו איפה להתחיל. אז אם זה קורה פעם אחת, כלומר השמנה משמעותית מכל סיבה שהיא (ולא חסרות) וחוזרים למשקל אז זה מצוין. אבל שוב להזניח ? הרעיון הוא לשמר את התוצאות. נכון, זה לא פשוט אבל זה אפשרי. ולא ממש צריך הרבה "כוח רצון" אלא יותר למצוא את התכנית שמתאימה עבורנו, תכנית פשוטה יחסית (כן עם מודעות לאוכל, וכן עם ספורט, אבל משהו שמותאם אישית ויהיה כיף ונוח להתמיד בו).
ב.
את מתארת מקרה קלאסי של לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. את רוצה, באמת באמת רוצה להיות רזה אבל רוצה גם לאכול ועדיין לא מוכנה לוותר על החטאים. אז אחד מהשניים:
1. אני מקבלת את עצמך כמו שאת, אוהבת את עצמך ומתמקדת בחיוביות (יופי, חכמה, בריאות, רשימה של "תודות" שתמיד נכון לעשות)
2. את מחליטה במודע שאת רוצה יותר את הג'ינס הרופף ואת תחושת הקלילות, ביטחון ושליטה.
ג.
אם מחר היית מתעוררת רזה רזה, בדיוק כמו שאת רוצה. מתאים לך? בטח שכן. אבל אני מוכנה להתערב (וחבל, כי אני צודקת) שלמי שזה קורה אין מצב שהוא שומר על הרזון אם הוא לא עושה שינוי מהותי בהכל, החל מצורת החשיבה. והיה מקרה בדיוק כזה. חברה שלי נסעה להודו וחזרה אחרי חצי שנה - 20 קילו פחות. לי זה נראה היה כאילו היא התעוררה בוקר אחד בן אדם חדש. הזמן פשוט טס, לא ראיתי אותה, והנה היא חזרה - רזה רזה רזה - מהממת. ולאט לאט אפשר היה לראות איך היא חוזרת ל"אני" שהיא רגילה אליו. ה"אני" שהמוח שלה היה רגיל לתפוס אותה. שורה תחתונה: תכנות תת ההכרה, תכנות של תת המודע שלנו לחשוב רזים, להיות רזים, רק כשנפנים באמת את הרצון הזה ונהפוך אותו למציאות עכשוית כשהיא בראש ובראשונה מציאות מדומיינת, רק אז תצלח דרכינו.
זו ככה הפילוסופיה על רגל אחת. ומבחינה אופרטיבית? לקחת את כל העזרה שאפשר, להתחיל עכשיו ולעשות. יש בכל אחד מאיתנו כל כך הרבה יכולות וכוחות שעם מיקוד במחשבה אין דבר העומד בפני הרזון, הבריאות והאושר.

אנסה לתרום לך מנסיוני ואם זה יעזור אני אשמח. לפני 3 שנים החלטתי להוריד כרס טורדנית שהציקה לי מספר שנים לא מעטות. נרשמתי לחדר כושר ותחלתי את ה"מסע אל הלא נודע" כפי שאני קורא לו. המאמן הראשון שלח אותי לבצע אימוני בטן עד שתצא נשמתי כי לדבריו "זה מה שיוריד את הכרס"...חצי שנה עשיתי עד שברחתי ממנו. המאמן השני שלח אותי לאכול "כדי לגדול" ואז לדבריו "יגדל בית החזה והגב והבטן תימתח לה פנימה" ,מיותר לציין שרק הפכתי שמן יותר מהמלצה זו.גם ממנו ברחתי כמובן. הפסקתי להתאמן לפרקים ושוב חזרתי תוך כדי שאני מחפש בכל מקום תשובה שבדיעבד הייתה כל כך פשוטה שאני מתבייש לספר אותה לפעמים. בסוף,לאחר 3 שנים של "חיפוש" הגעתי לדיאטנית שבסך הכל נתנה לי תפריט ושלחה אותי לרוץ ובשלושה חודשים השלתי 12 קג והגעתי ל11% שומן!!!!! בשורה התחתונה,אם זה באמת חשוב לך ואת קושרת את הרזון והחיטוב עם נפש בריאה בגוף בריא צריך רק שתחליטי להתחיל ,ומשם הכל יהיה יותר קל. תקבעי לך מטרות ,תקבעי יעדים סבירים ותראי תוצאות שלא נראה לי שיהיה לך כל כך כל לחרב הכל לאחר שהזעת קשות להשיגן. זכרי רק דבר אחד אין דבר העומד בפני הרצון אך לפעמים כשיש רצון הדבר לא עומד.... יפה שעה אחת קודם ולו רק כדי להגיע לתוצאות כשכוחנו במותנינו ולא כי הגענו לגיל הבלות. מקווה שהועלתי ולו במעט. ירון.

על ההשקעה, החשיפה מעוררת ההשראה ובעיקר על התובנות. ישר כוח!

שאלה יפה, ותקבלי תשובה יפה... אז ככה.. התשובה שלי יותר הולכת לבנים מאשר לבנות..אבל בכל זאת כדאי לקרוא מרגיש שאין לך עוד כוח להתאמן?? קרא את זה רק חשוב על הפעם הראשונה בה תוריד את החולצה שלך בים או בבריכה. רק חשבי על הפעם הראשונה בה תלבשי ביקיני. נכון שזה פשוט ירגיש נפלא לדעת שכולם מסתכלים עליך? ואתה תמשוך את הכתפיים שלך לאחור ותצעד בגאווה כשאתה יודע שאתה פשוט נראה טוב. ברצינות – תדמיין את זה קורה להיות חזק! אחת מהסיבות העיקריות שאנשים מתחילים להתאמן היא כדי להתחזק ולהיות בר עצמה. סופרמן הוא הגיבור שאני הכי אוהב. ההרגשה היא פשוט נהדרת כשמישהו מבקש דווקא ממך לפתוח בקבוק קטשופ במקום לבקש מאחד מעשרת האנשים שנמצאים באותו המקום. נכון שזה יהיה נהדר שאנשים יסתכלו עליך כשאתה מכניס יותר ויותר פלטות למוט האולימפי בשביל כמה סדרות טובות של לחיצת חזה? להיות מסוגל לעשות שכיבות שמיכה עם משקל עליך או מקבילים נותן לך את ההרגשה של כוח מעל הסובבים אותך. חייה את החיים החלומיים הרעיון של רוב האנשים לחיים מושלמים הוא להיות עשיר, חכם, להיראות טוב, שרירי, שזוף ושמח. כמובן, בודיבילדינג יכול לעזור לך להיראות טוב יותר ושרירי. בודיבילדינג יעזור לך להיות יותר אנרגטי ולהרגיש טוב לגבי עצמך. זה בוודאי יעזור לך להצליח יותר בקריירה. הרבה אנשים יניחו שאתה חכם יותר מאחרים בגלל ההופעה הבריאה שלך. כל הדברים הללו יכולים לקרב אותך לחיים עליהם רוב האנשים חולמים! המין השני זוהי סיבה מספר אחת ללמה רוב האנשים מתחילים להתאמן. הם\ן רוצים\ות למשוך את הבחורות או הבחורים שנראים\ות הכי טוב. בפעם הראשונה שאישה יפה מבקשת ממך "לעשות שריר" בבייספס המנופחים שלך, אתה תדע שכל טיפת זיעה ומאמץ היו שווים את זה. אם אתה נשוי או מאורס אתה עלול לחשוב שזה לא חשוב לגביך. טעות! האם אתה לא רוצה לעשות את בת הזוג שלך גאה וברת-מזל שיש לה אותך? אני בטוח שהיא תהיה מעט יותר נחמדה אליך כשהיא יודעת שאתה יכול להשיג כל בת אחרת שאתה רוצה. אולי זה אפילו יגרום לה להתחיל להתאמן גם כן..

תודה רבה על התגובות והעזרה! ענת- אני מזדהה עם התשובה שלך, ומסכימה איתך, במאת האחוזים... כמו שאמרת- אחרי עלייה חד פעמית של 15 ק"ג לפעול ולהתחיל לרדת במשקל זה טוב, אבל זה נורא לחזור לזה, למצב ההתחלתי. הבעיה היא שרובנו כבני אדם שמנסים לרדת במשקל, גם ניסינו כמה פעמים, ולפעמים זוכרים מזה את הרע ולא את הטוב. דיאטות היו-יו, כן, קרא לי שהורדתי 5 ק"ג, העלתי אותם, הורדתי גם 10 ק"ג, העלתי אותם, וזה תמיד עם ריבית. איך אפשר לאזור כוחות מחדש אחרי כמה דיאטות יויו, כזכורה לך כל הזמן בראש הכמיהה לאוכל "טעים", ולא רק לדברים המזינים ודלי הקלוריות... הנקודה שלי היא שקשה לעשות את השינוי המהותי בתפיסה, כי זה בידיעה שזה לכל החיים. אחרת זה לא תופס, ואי אפשר לשמור על התוצאות. יורדים, עולים, שוב יורדים, שוב עולים, וזה גם גורם לגוף להראות פחות טוב. וזהו, אני במצב הנוכחי אחרי שהעלתי את מה שהורדתי, ובאמת שאני רוצה להרזות, להתעורר עם הגוף שאני רוצה :) אבל בגלל כל הטעם המר שיש לי מתזונה נכונה, צמצום קלוריות, ויתור על "חטאים", קשה לי לעשות את השינוי בתפיסה, וללכת על זה אחת ולתמיד, עד הסוף. מה אפשר לעשות כנגד זה?

עוד קצת שאלות :) תוכלי בבקשה להסתכל על זה? תודה!

לקח לי קצת זמן לענות, חשבנו זו על זו באותו זמן - שימי לב לשעת ההודעה :))

יש לי את הכלים, המופלאים והקסומים, לעזור למי שרוצה בשינוי ולא ממש יודע איך. אני לא יכולה לטפל דרך הפורום, חוץ מלשלוח אנרגיות חיוביות והרבה אופטימיות. הרעיון הוא "שיחה" שלי עם תת המודע שלך, טפול ב"שורש הבעיה", כלים שאני מעבירה הלאה לתרגול, עם הרבה תמיכה לאורך הדרך, וזה לא אמור לקחת הרבה זמן. ה"סוויץ'" הזה בראש הוא כמעט מידי, התהליך עצמו (כי הירידה במשקל עצמה לוקחת זמן) מלווה בהרבה תמיכה, שוב טכניקות וכלים לחיים.
ובכל זאת עוד טיפים קטנים:

1. לפני שאת מתחילה עם ה"חגיגה" אמרי לעצמך מנטרה מסוימת. למשל "אני רזה ומאושרת" כמה וכמה פעמים. או משפט כמו "עד סוף נובמבר אני יורדת שני קילו". או כל משפט שמתאים לך
2. כשאת בדרך לארון השטויות דמייני לעצמך שכבר אכלת שורה של שוקולד. את כבר אחרי זה. כבר הרגשת את הטעם בפה, כבר אכלת את המכסה שלך.
3. ממש לפני השבירה עשי לך רשימה בראש של כל התכונות הטובות שלך. "אני יפה, מוכשרת, בריאה, רזה..." אם שורש הבעיה הוא הדיכאון הרי שמיקוד הדעת על הדברים החיוביים בחיים ירוממו מידית את רוחך.
4. שימי לך פתק על המקרר או על דלת ארון השטויות: "האם את רעבה או שזה סתם נשנוש?" פתק בולט עם אותיות גדולות.
5. מודעות למצב: הקושי הזה שאת בוחרת לטפל בו עכשיו (ושימי לב שאני לא משתמשת במילה "להתמודד" שיש עימה קונוטציה של מלחמה. ובמלחמה אין מנצחים, יש רק מפסידים. ואני רוצה שתנצחי, כי את יכולה. ) אז הקושי הזה מטרתו להעלות אותך מדרגה. ברגע שתצלחי אותו, שתעלי את המדרגה, שתעברי את המכשול תהיי מחוזקת יותר, גאה, מחושלת, קלה יותר רוחנית ופיזית. קבלי את הקושי הזה, היי מודעת לדברים הטובים שהוא מביא עימו. וזו נקודת מוצא חשובה. להגיע ממקום של מודעות ורצון לצמיחה ולשינוי. שקילה שבועית תראה לך כל פעם שאת בדרך הנכונה.
6. האם יש לך "מנת כיף" שבועית? פעם בשבוע משהו כייפי ו"אסור". גלידה או שוקולד או פסטה עם שמנת או פיצה. זה מאד מומלץ בתהליך הירידה במשקל. גם פיזיולוגית זה מוציא את הגוף מתרדמת מטבולית מסוימת שמגעים אליה וגם פסיכולוגית: לפני שאת מגיעה לארון השטויות את אומרת לעצמך "מחכה לי הגלידה של יום שישי".

בהצלחה :)))